אהבה ליד הילדים...

[m i t a l y]

אהבה ליד הילדים... ../images/Emo23.gif

כשהייתי בת 12, הוריי התגרשו. המשבר הגדול התחיל כבר כמה שנים קודם לכן והאווירה בבית היתה אווירה של כעס ואלימות. לצערי היום אני יכולה לראות את "פירות האווירה בבית", בעיקר אצל אחיי ואחיותיי. היום, כשבעלי נמצא, אני משתדלת תמיד לחבק אותו ולנשק אותו, ולפעמים גם סתם ככה "להתמרח" עליו ליד הבנות, כי מעבר לכך שאני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו נורא תמיד, אני חושבת שזה חשוב שהבנות יגדלו באווירה של אהבה, שהן יראו אהבה, ירגישו ויחוו (בעיקר בתי הגדולה שחוותה את גירושי הוריה) וכך ירכשו את יכולת הנתינה ויכולות נוספות כשהן יגדלו... איך זה אצלכם? האם חוויתם והרגשתם את האהבה בין הוריכם? ואיך זה השפיע/משפיע עליכם היום? יום טוב לכם...

 

[alona 9]

מתוך אהבה,היא קראה לו .."המן"

מתוך אהבה,הוא כינה אותה "ושתי", מעבר לזה??...אהבה אילמת. למי היה אז זמן איכות להתמרח? הוא היה צריך לדאוג לפרנסה,והיא,ילדים,בישול, ניקיון וכביסה. אבל...רק אחרי שפרצה המחלה,ידענו,היתה שם המון אהבה. כשלא משה ממיטתו,כשלא הסכימה לאשפזו, כשלחש לה .."אני כל כך מצטער,בספטמבר,חתונת הזהב..נצטרך לוותר" כשהיום, היא לא מפסיקה לדבר עליו,אני יודעת שהיתה שם המון אהבה, הם שניהם היו מלאי גאווה, ולכן, לא מימשו לנגד עינינו את אותה אהבה..

 

[ה ר מ י נ ה]

אהבה וביטוייה ../images/Emo25.gif

בדור של הורי לא היה מקובל להראות גילויי חיבה ליד הילדים. עם זאת ידענו תמיד שההורים שלי קשורים מאוד זה לזה. גם בבית שלי לא היו הפגנות של נשיקות וחיבוקים (אנחנו אנשים עצורים) אך אני משוכנעת שהילדים שלנו יודעים שאנחנו מאוד אוהבים, מסורים וקשורים זה לזה. אני יכולה לציין לטובה את הזוגיות של הילדים שלי. שניהם נשואים כבר זמן משמעותי, ואני רואה קשרים יפים בשני המקרים.

 

[דיא]

המממ. נושא מורכב

אני לא בטוחה שתמיד תמיד דוגמה אישית ומה שראינו בבית משפיע. ההורים שלי עשו מחוות חיבה שכיום אני חושבת שהן מלאכותיות. לא הייתה אווירה של עוינות (הרי לא רבים לפני הילדים), אבל אני לא חושבת שלמדנו לבטא אהבה במחוות של מגע. להבדיל, למדנו לקבל ולתת מתנות כסימן לחיבה. גדלנו בחברה די סגפנית, אז יש בזה מימד חשוב. אחותי לא אוהבת לבטא חיבה במגע, אני כן. ההבדל בגילאים ביננו די קטן, אז אני חושבת שלא ההשפעה הסביבתית משפיעה כאן, אלא האופי. אני בטוחה שאווירה שלילית משפיעה לרעה, אפילו אם רק לטווח הקצר. אבל מעבר לזה, אני לא יודעת. במשפחה של האיש שלי ההורים היו תמיד עסוקים ואני לא ממש בטוחה שלילדים היו הזדמנויות לראות מחוות חיבה. חלק יצאו ככה וחלק יצאו שונה. חלק יודעים לבטא חיבה וחלק (החלק שלי

) לא.

 

[49צהוב]

הורי היו מהדור שלא הביע אהבה בפרהסי

לא זוכרת שראיתי אותם מתחבים מתנשקים או מחזיקים ידיים ובכל זאת אהבה והערכה רבה מאד שררה ביניהם...עד יום מותו של אבי כמה חודשים לאחר שחגגו 60 שנות נישואין... משפחת בעלי היתה הפוכה...הרבה גילויי חיבה מבחוץ לפחות... ולכן אנחנו משהו בין לבין- אוהבים ומתחבקים וכו' לעיני הילדים ...לעיתים קרובות... אבל לא יום יום שעה שעה....

 

[עוד שרון]

לא היו הפגנות חיבה. היו שמות חיבה

שהם קראו אחד לשני אבל אבא שלי הוא מאלו שחושבים שהפגנת רגשות זה חולשה... ש' ואני מתחבקים, מתנשקים בנינו וגם עם הילדים. אנחנו מצהירים - אני אוהב/אוהבת וגם לולי אומרת (אדוארד עוד לא מדבר...) אני חושבת שיש בזה ביטחון והנאה כשיש אהבה באויר.