אהבה כפולה, היתכן?

לב בוכה

New member
אהבה כפולה, היתכן?

שלום לכל האנשים המקסימים בפורום , החלטתי , היום אני מתייעצת עימכם , הגעתי למבוי חסום בחיי לא מוצאת דרך מוצא להחלץ מהשטויות שאני עושה בחיי , אני נשואה כ14 שנה ב"אושר" , שואלים למה במרחאות כפולות ? אז אספר לכם , בעלי טיפוס קר , לא משקיע כלום , לשמוע ממנו את המילה : אוהב , או את המשפט " אני אוהב אותך " זה נדיר ביותר , החיים ביננו הפכו לשגרתיים ואפילו משעממים , אני פיתחתי לעצמי בילויים משלי והוא מעדיף את המיטה , הוא מגיע לקראת הערב ורק המיטה קורצת לו , את החיים אנו מנהלים דרך הטלפון , מדברים כמה פעמים ביום וזהו . התשוקה שלי אליו ירדה לטימיון ממזמן , והיחסים הפכו להיות מגעילים , ללא תשוקה , ללא חשק , .... המהפך בחיי החל לפני 8 חודשיים , בעלי היה במילואים , הילדים נרדמו , בטלויזיה לא היה מה לראות , ואנ מצאתי את עצמי מחפשת איש שיחה בצאט , שוחחתי עם כמה גברים אבל לא התאימו לי , לפני שעמדתי לסגור וללכת לישון פנה אליי בחור והציג עצמו : דניאל, פנה אליי בהיי , עסוקה? עניתי לו חזרה והשיחה החלה , עד היום אינני מבינה מה קרה אבל התחלנו לדבר ב10 וחצי עד 6 לפנות בוקר רצוף , השיחה היתה כייפית , שפכתי את ליבי והוא את ליבו (הוא נשוי) ,לסיום רשם לי , מס´ הטלפון שלי ..... , תתקשרי אליי בבקשה . לא עניתי לו כן או לא , אבל נפרדנו , לעבודה כבר לא הלכתי , (עייפות ) שלחתי את הילדים לבה"ס ולגן , וחזרתי לישון , לעבודה הודעתי שלא אגיע , נכנסתי למיטה והמחשבות הציפו אותי , הרגשתי משהו מוזר , תחושה של כיף , סוף סוף מצאתי גבר שמבין לליבי , מתקשר איתי , מייעץ , ומקשיב לי. רק באותו בוקר הבנתי כמה שזה חסר לי בחיי , וכמה בעלי לא העניק לי את החום והתקשורת . התקשרתי לדניאל בצהרים , הערתי אותו משינה , שוחחנו בטלפון והרגשתי שאנחנו חברים של שנים , השיחההיתה נעימה , קבענו להפגש בערב בצאט , וכך כמעט ערב ערב בתיאום מראש כמובן היינו נפגשים לשוחח , בבקרים היינו מדברים בטלפון , הוא היה מתקשר לעבודה והחברים לעבודה החלו לזרוק רמזים , לבעלי הפכתי להיות אדישה , והוא בעצם לא עניין אותי יותר , הרי הוא בכל מקרה ישן כבר ב8 /9 , אז בכלל לא הרגיש שהייתי מול המחשב שעות ערב ערב , יום אחד דניאל ביקש לראות אותי , שמחתי , ומאוד רציתי להפגש עימו , אבל , ידעתי שישנה אפשרות שאחרי שניפגש כל המתח , הציפיה , עלולים להעלם ,מה גם שפחדתי , אני לעולם לא בגדתי בבעלי , ופוחדת שהוא יתפוס אותי , אני אוהבת את בעלי , אולי זה מתוך הרגל , אולי מתך הפחד להיות לבדי?לא יודעת , הבעיה התחלתי להרגיש שאני מתאהבת בדניאל , אני יודעת שניפגש אני אגיע למיטטתו , כי נוצר ביננו המון רגש , שבוע שעבר בסוף השיחה הוא אמר לי : " אנ יאוהב אותך " ליבי נדם לכמה שניות , רציתי גם לומר לו אני אוהבת אותך , אבל איך אפשר לאהוב שני גברים ? אני מתלבטת אם לפגוש אותו ? האם לנתק את הקשר ?
 
../images/Emo23.gif../images/Emo7.gif יקרה

למצבים כאלה יש לנו ניק משותף. אנא פיתחי את תיבת המסרים שלך. כתבנו לך לשם
 

התאומה

New member
אהבה כפולה ? אין לך אהבה כפולה

ממה שאני רואה יש לך בעל ואחרי תקופה של התבשלות יש לך עכשיו גם אהבה. די נדהמתי לקרא עד כמה הסיפור שלך מזכיר לי את הסיפור שהיה. רק שאני היום נשואה לאהבה הזאת. אז יש לך עוד דרך אבל היא לא תמיד כזו מבהילה כמו שהיא נראית לך עכשיו. בבית משעמם לך. נמאס לך מהתנהלות הענינים הממוקדת מטרה הזאת עם בעלך , חסרת כל רגש וחום. מי כמוני מבינה אותך לבבית. אז התהליך הזה עבד גם עלי. פחדתי. אחר כך היה שלב של פאניקה. אחר כך לא האמנתי שאני אוהבת אותו ככה כמו שחשתי. אח"כ הדחקתי וניסיתי לאמר לעצמי כמו שאת עושה עכשיו , שאולי זה לא יילך ואולי אני עושד אוהבת את בעלי. נכון - הייתי רגילה לבעלי. הייתי סמוכה על שולחנו מהרבה היבטים. אבל ליבי לא היה שם עוד. לא היתה אינטימיות אמיתית יותר. ובעלי הנוכחי , עד היום ומזה 6 שנים אהבתנו פורחת. ואני יודעת שעשיתי הכי נכון שרק יכולתי. לא היתה לי תמיכה אז. לא היה לי כמעט עם מי לדבר מלבדו. אבל בסוף הגעתי למצב שבו הבילבול הזה פינה מקום לרוגע והכי הרבה לשלמות. וכשהייתי שלמה עם עצמי לא חששתי עוד , לא לי , לא לשלשת בנותי , לא לרכוש ולא לעתידי. אני חיה היום בדרום החם , כיפ לי , מפרגן לי , נעים לי ואת יודעת מה ? גם המשפחה הבינה אותי יותר מהר ממה שחששתי שיהיה. לא הכל קל אבל אני שואלת אותך - עם מה שיש לך עכשיו קל וטוב לך ? אם כן , מה את עושה בסיטואציה הזאת ? אם את מרגישה שאת אוהבת אותו ושאם בעלך זה נגמר (מזמן את אומרת) האם לא תתני לזה את הסיכוי ? מדוע שלא תתקרבי אליו ? אולי הוא שלך? שרק תצליחי
 
תשמעי סיפור

פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים חיה לה נסיכה ביער.... יום אחד הנסיכה פגשה את בחיר ליבה ומהרגע הראשון היא ידעה שאיתו היא רוצה לבלות את שארית חייה. עברו שנים והנסיך והנסיכה חיו יחד בביתם הקטן והיפה, והיו להם חיים טובים. היו להם לא מעט בעיות במהלך הדרך, ולא תמיד הם ראו את האור בקצה המנהרה. בסתר ליבם הם ידעו שאת כל הבעיות ניתן לפתור אך לא תמיד היה להם את הכח להתמודד עם אותן הבעיות. אולם, באותם רגעים יפים ורבים שהיו להם הם אהבו, שמחו, חגגו וידעו שאסור להם לוותר ואחרי כל הקשיים יש בינהם אהבה גדולה וחזקה. בכל יום היה הנסיך קם בבוקר מוקדם ויוצא לסיור ביער. שם היה מלקט מזון, צד לו כל מיני חיות וחוזר הביתה. היער היה עמוק ועבות ולפעמים היה לוקח לנסיך המון זמן לחזור. הנסיכה היתה מתעוררת קצת אחר כך, מסדרת את הבית, דואגת לכל מיני ענינים ועושה כל מיני סידורים. לאט לאט היער החל להתרוקן מבעלי חיים והנסיך שהיה פעם מוצא מזון תוך כמה שעות החל לחזור יותר ויותר מאוחר. לפעמים היה אפילו חוזר בלילה ולפעמים אפילו בבוקר שלמחרת. תמיד כשהיה חוזר היה יותר ויותר עייף, היה תשוש מהמסע הארוך ולפעמים היה מגיע ומייד נרדם. אפילו בלי לאכול שום דבר. הנסיכה לא ידעה את פשר העניין ולא הבינה מה קורה. הנסיך שלה פתאום החל להעלם. איפה הוא? מה הוא עושה שם ביער? שאלה את עצמה. ובזמן שחיכתה וחיכתה עם עצמה והיתה מאד עצובה גם התחילה קצת לכעוס עליו. הנסיך מצידו היה מבלה שעות ביער וחוזר באמת מאד עייף גם כן שם לב לקרירות שהתפתחה לה מצד הנסיכה והרגיש מאד רע עם זה אבל לא אמר מאום. וכך עבר לו הזמן, הנסיכה החלה באמת לכעוס יותר על הנסיך והוא מצידו החל גם כן. לאט לאט החלה הנסיכה להשתעמם והלכה ללמוד ציור ורכיבה וקפיצה על חבל ועוד כל מיני תחביבים שמילאו את זמנה. והנסיך? הוא הלך עוד יותר עמוק ביער וחזר עוד יותר עייף. הנסיכה גם פגשה חברים חדשים ולפעמים יצאה גם לבלות איתם וככה התרחקו להם הנסיך והנסיכה אחד מהשניה. למראית עין, היו להם חיים טובים, אוכל ומזון לא היה חסר והם היו מארחים למופת, היו יוצאים לבלות לבד ועם חברים והכל נראה בסדר גמור. מבפנים היה להם פתאום קצת ריק. הם הרגישו שמצד אחד הם אוהבים אבל מצד שני הם כמעט ולא מדברים. כשכעסו אחד על השני היו שומרים בבטן ולא היו מדברים על מה שמפריע. יום אחד יצא הנסיך לצוד ומייד תפס שתי ארנבות. המשיך עוד קצת ותפס גם כמה דגים. חזר שמח הביתה ואמר לעצמו, איזה יופי, היום אחזור מוקדם ואשחק עם הנסיכה שלי. הגיע הביתה ומצא שהנסיכה בחוג מקרמה. טוב, אמר לעצמו, אלך לי לנוח והנסיכה בטח תחזור עוד מעט ואז נשחק. הנסיכה חזרה מאוחר בערב כי לא ידעה שיש מישהו שממתין לה, מצאה את הנסיך ישן, נתנה לו נשיקה והלכה גם כן לישון. ביום למחרת, יצא הנסיך לצוד ושוב תפס די מהר את המזון שרצה, הגיע הביתה ושוב מצא שהנסיכה לא נמצאת. הפעם היתה בחוג ציור. שוב אותו סיפור, שוב נרדם לו בסוף וכך עבר לו שבוע ועוד שבוע. בינתיים הסתבר לנסיך שהיער חזר להיות מלא בבעלי חיים ושוב קל יותר למצוא מזון. בשלב מסוים הנסיך החל לכעוס. מה קורה כאן? שאל את עצמו? למה הנסיכה לא נמצאת אף פעם כשאני חוזר הביתה ורוצה לשחק איתה? את הסיפור את יכולה להמשיך לבדך...
 

שלגיהו7

New member
סיפורים.....

סיפורים מהצ´אט..מה זה מוכר...... אני לא ככ מבינה אותך?את בכלל לא ראית אותו, לא נפגשתם, מאיפה את יודעת מה תראי? או מי מסתתר מאחורי מסך? לא מבינה אותך.... ועוד דבר את כותבת "אני יודעת שניפגש אני אגיע למיטטתו " . הלווווווו?????????? מה בוער? ומי אמר שהוא בכלל ירצה אותך? יש עוד דברים שכתבת ושממש לא נראים לי. שלא נדבר על זה: מה בעצם הסיבה שבעלך הולך לישון כל ערב ?ולמה הוא כבר לא רוצה אותך יותר? מה הסיבה האמיתית? ניסית לברר? קיצור נראה לי שכל הסיפור הזה...... מקווה שדניאל לא יאכזב אותך......או אולי את תאכזבי אותו? ומה אז? מוקדם מאוווד לחשוב על הדברים שאת חושבת עליהם בהצלחה בכל אופן -------------------------------- שלגיה- שלא הספיק לה
אחד -------------------------------
 
אהבות רשת

הקטע הזה של מישהו שפתאום מבין אותך ואוהב אותך ויש בינכם תקשורת מופלאה שאין לך עם בעלך יכול לסובב קצת את הראש. עצתי - תני לזה זמן. תסבירי לו שזה מפחיד אותך. זה טבעי לפחד. זה טבעי לחשוש מקשר חדש. אל תפסיקי להיות ספונטאנית ולבטא את עצמך, אבל תגבשי לעצמך גבולות של מה את מוכנה לעשות ומה לא. תחשבי מה מתאים לך בפגישה הראשונה ומה אולי יתאים רק אחרי כמה פגישות. ותחשבי טוב טוב לאן את מוכנה ורוצה להתקדם עם הקשר עם דניאל. זה לא פשוט וקשר ראשון מטבעו מסובב את הראש ונראה מסעיר יותר ממה שהוא היה נראה בתור קשר שני ושלישי. אז תמצאי את הפשרה בין ללכת קדימה עם הרגשות שלך לבין לתכנן הכל מראש. הדרך נמצאת איפשהו באמצע. מקווה שמשהו ממה שאמרתי עזר. עכבר
 
היי כתומתום ../images/Emo24.gifכמה טוב שבאת

אלינו אלמלא ההודעה על הפיגוע הזוועתי החדש עכשיו מהחדשות הייתי ממש מאושרת שגם אתה וגם שף עירום נכנסתם לפה היום לראשונה ובבת אחת שדרגתם עוד יותר את הפורום האיכותי הזה בניהולה של פסי השובבה יש פה באמת אנשים מקסימים כמו שאמרתי לך מיש מיש אם תישאר תראה מקווה שיהיה לך טוב ומעניין פה ותישאר פה חיבוקים ונישוקים מהמאדאם
 

אורמור

New member
אהבות רשת...

אהבות רשת, בעיקר הראשונות בהן, גורמות למשהו שדומה לאי שפיות זמנית, משהו סוער, מרגש, לפעמים מדהים הוא מאופיין בכל טוב, להוציא שפיות. אל תמנעי מעצמך את הטוב, הוא מגיע לכל אדם באשר הוא אדם רק הפעילי משנה זהירות,אל תפעלי בפזיזות, אל תקחי החלטות מרחיקות לכת, תתקדמי צעד צעד, ועל נמל הבית תשמרי, לפחות עד שתתעשתי ותחשבי בבהירות, כי האי שפיות חולפת, ואז את נשארת או עם משהו חדש וטוב בחיים או עם בלון מנופץ..אז לפחות אם את מהמרת, שמרי על הקיים עד שתחליטי..כדי שאם תגלי שטעית, יהיה לך לאן לחזור. וכאמור החלטות משמעותיות, רק כשאת בשפיות מוחלטת. ומכל הלב...הרבה הצלחה נ.ב לא להתריס מולי מה הוגן מה לא הוגן כלפי נמל הבית, אני לא ממחלקת הצדק, אני ממחלקת החיים. אור שרשרתי אמנם לכתום אך הפניה היא לשואלת..
 

לב בוכה

New member
רוצה לומר לך כמה דברים

אולי אני מצטיירת לך כתמימה , אבל האמיני לי שממש ממש לא , אני מאוד יציבה ועם רגליים על הקרקע , אני מבלה המון בצאט , ולעיתים נורא נהנית לשוחח ולהכיר אנשים נחמדים , וכאחת שקוראת המון בפורום אני שומעת סיפורים , והאמיני לי שאף פעם לא האמנתי ואני עדיין לא מאמינה שתיתכן אהבה וירטואלית , אבל עובדה , לי זה קרה . אני מרגישה את העוצמה של ההתרגשות כל ערב מחדש שדניאל נכנס לחדר בצאט , זה נכון שאולי הוא לא ירצה אותי שניפגש ויכול להיות שגם לי לא יתאים , אני לוקחת זאת בחשבון , אבל הקשר העצום שנרקם ביננו לא נותן לי הרבה אפשרויות , שאלת מה הסיבה שבעלי הולך לישון מוקדם כל ערב ? אענה לך , בעלי טיפוס שאוהב לישון בצורה כרונית ולא פעם טענתי שהוא חולה במחלת היאפים (כן יש כזו מחלה , אנשים שרק רוצים לישון ) נכון שהיינו חברים זה לא הפריע לי , ונכון שבהתחלת חיינו המשותפים זה לא הפפיע , הילדים היו קטנים והייתי עסוקה איתם , בלימודים , בעבודה , אבל בתקופה האחרונה זה התחיל להיות חסר , הרי כל בחורה רוצה לשמוע מבעלה את המשפט : אני אוהב אותך , זה טבע האדם , ולי אין את זה . ואם לא הייתי חוששת הייתי נפגשת עם דניאל ממזמן , אבל החלטתי לקחת צעד אחורה ולחשוב היטב עם עצמי . בכל אופן המון תודה על תגובתך . שיהיה לך המשך חיים נפלאים ומאושרים .
 
מחלת היאפים ????? ../images/Emo22.gif

סליחה לא נראה לי עלעלי שוב במה שרשמה לך אחותו של שיקספיר ...וכן במילים של חברים אחרים. מילים כדורבנות.. שווה ללמוד. אותי מטריד דבר אחד שרשמת ואני מצטט :
"הרי כל בחורה רוצה לשמוע מבעלה את המשפט : אני אוהב אותך , זה טבע האדם , ולי אין את זה" עכשיו חישבי שוב על דברייך אדם שאוהב יאמר לך זאת גם אם הוא בדרך למטבח, לשירותים, או אפילו למיטה ברוב עייפותו . אם הוא לא אומר..... אז.... "מה זה אומר"???? את טוענת שמעולם לא הפריעה לך העובדה שהאיש שלך לא התייחס, היית עסוקה בילדים, (הרגלת אותו לשגרה של חיי נישואים ללא מטרה) שווה להסתכל אחורה ואולי מי יודע נלמד שטעינו באיזה מקום. אני לא חי את חייך ולא יודע היכן אבל בטוח, בטוח, שאפשר לתקן את הקיים. אני בטוח שדניאל או דומיו תמיד יהיו שם עבורך במידה ותחליטי שזו הדרך.. אבל רגע לפני הצעד נסי לאמר את לאישך "אני אוהבת אותך" ותתכווני לזה.. בהצלחה.
 

תוכימון

New member
דעה קצת שונה

אנחנו שבויים בטאבואים. מחנכים אותנו על ברכי דברים שהם לא תמיד אמיתיים. הם מן אוטופיה שהייתה אמורה להיות. אחת מהן היא שאהבה היא דבר בלתי ניתן לחלוקה. לפי דעתי אפשר לאהוב שניים. אפילו בו זמנית. זה לא מקובל, נכון. אבל זה מה שאת מרגישה ... מה לעשות עם זה, זה סיפור אחר אבל אל תתכחשי למה שאת מרגישה
 
על אהבה ועל נעליים משומשות

נעליים משומשות תמיד נוחות לרגל הן קצת מרופטות כבר הצבע דהה אבל הן רכות נעימות ונוחות לנעילה. בבוקר ,בלי לחשוב פעמיים מכניסים את הרגל לנעל לא מביטים בה איך היא ניראית בכלל תנועה אוטומטית מורגלת של שנים. לפעמים נישואים נהיים כמו נעליים. אדם (גבר/אישה ) שבוגד יש לו סיבה לכך. הסיבה לעיתים אישיותית שלו(חסכים, חרדות,מאווים ועוד) לעיתים האינטרקציה הזוגית. צרכים לא ממומשים בזוגיות שפעם לא הציקו לו ועכשיו יותר. ולעיתים כי בא לו לנעול לפעמים נעל חדשה ומבריקה ולא איכפת לו באיזה מחיר. את היחידה שיכולה לענות לעצמך האם את רוצה להביט בחלון הראווה של חנות הנעלים להיכנס למדוד לנעול נעל חדשה,ליום אחד, או בכלל להחליף את הנעליים לתמיד? והבחירה היא לגמרי לגמרי אישית שלך. שום ניסיון חיים של אחרים לא יוכל לתת לך מענה להחלטות הכל כך פנימיות. רק תביאי בחשבון שבחלון הראווה של החיים יש פיתקית עם מחיר לכל זוג נעליים.
 
"נעליים קונים מהר, וגרבים לא חסר"

יש נשים המתייחסות ל"אהבה" סקס כמו גרביים ומחליפות כל יום אהבתי את המשל שלך אחותי. לא הבנתי רק למה אי אפשר לאהוב שניים או יותר אני מסוגל כל אחד והיכולות שלו.
 

piter pan

New member
נהדר , נכון וכל כך מדוייק../images/Emo47.gifאחותו

זהב המילים שלך ...
 

לב בוכה

New member
תודה לכולכם

על העצות שהענקתם והתמיכה המלאה , אני עדיין בלבטים קשים , ועדיין מנסה להבין איך יתכן שהצלחתי להתאהב באדם שלא ראיתי לעולם ? אתמול שיתפתי את דניאל בהתלבטויות שלי והוא הבין לליבי , ושאל אם אני רוצה לנתק איתו את הקשר ולא להרוס לי את חיי הנישואין ,, היתה שתיקה ארוכה , ולבסוף עניתי שאולי אני רוצה אבל ממש לא יכולה , הצורך שלי לדבר איתו מלווה אותי כל היום , ואני מרגישה שהוא הכניס אור לחיי, הוא מספר לי שגם הוא כל היום חושב עליי, מתקשה לעבוד ומחכה בקוצר רוח לראות אותי , דניאל הפך להיות שותף סודי לכל, אני יודעת שאולי אני משלה את עצמי , אולי אחרי שניפגש הכל יעלם , אבל אני פוחדת להחמיץ את ההזדמנות שניתנה לי להיות קצת מאושרת , עם בעלי אני לא אהיה מאושרת . תודה לכולכם שוב ,
 
הכי טוב שיש

אני אספר לך משהו על הריגושים האלו שאת חווה עכשיו. יכול להיות שזה הכי טוב שיש. יכול להיות שתפגשי אותו ושתתאכזבי. יכול להיות שאף פעם לא תפגשו. יכול להיות שזה יתחיל לשעמם עוד שבוע שבועיים. יכול להיות שמה שיש עכשיו זה הכי טוב שיש. אז תהני מכל רגע ומכל כמיהה ומכל פירפור לב כשהוא מתקשר. יכול להיות שיהיה יותר טוב. שתפגשו ותפרח שם אהבה גדולה. או שפתאום משהו יצית מחדש את האהבה בינך לבעלך. אבל גם יכול להיות שזה הכי טוב שיש. אז תמצי כל רגע. כי יש דברים באהבה ראשונה ברשת שלא חוזרים בפעם השניה והשלישית. עכבר
 

אטיוד5

Active member
מה כפול כאן?

אני מצטט שני משפטים שכתבת: "התשוקה שלי אליו ירדה לטימיון ממזמן , והיחסים הפכו להיות מגעילים , ללא תשוקה , ללא חשק " "אני אוהבת את בעלי". המשפט הראשון נוגד לדעתי את המשפט השני. והמסקנה שלי שאת לא כל כך אוהבת את בעלך, אלא התרגלת לחיות איתו. חסר לך מה שדניאל יכול לתת לך. אז תשלימי. רק קחי בחשבון, שרוב הסיכויים שזה יהיה לתקופת זמן מוגבלת. ועוד עניין - גם אם את אוהבת את בעלך, ייתכן שתאהבי עוד אדם בנוסף. למה לא? למשל - יש לך בעיה לאהוב את 2-3 הילדים שלך? אז כמו שאת אוהבת 3 ילדים את יכולה גם לאהוב שני גברים. (ואל תגידו לי שזה לא אותו דבר, אני יודע. סתם דוגמא.)
 
לב בוכה../images/Emo23.gifלב אוהב

את מתארת משהו שחלק גדול מאיתנו חווה- שיגרה, שעמום, מסלולים שלאו דווקא הולכים באותם כיוונים ועוד. אז מצאת לעצמך פתרון, שהיה נח מספק וקל לתקופת מה - שיחות עם איש שמתאים לצרכייך בצאט- גם את זה חווה חלק גדול מאיתנו. לשיחות צאט יש כח עצום ורב מימדים, אתה יכול להבליט את שאתה רוצה, להסתיר את מה שלא מתאים להבליט ובכלל- קיים קשר כמעט בלתי אמצעי לרגש, לעולם שלמדנו עם הזמן להצניע, מאז שהפכנו ל"ילדים גדולים". אבל אז בא הקונפליקט, השיחות כבר לא ממלאות את הצורך, הרגש משתלט על כל פיסת הגיון, מכירה גם את זה, חומד. אשתף אותך בהרהורי ליבי, מתוך הכרות עם תהליך שאני חווה, אני בשיא, שלמה עם התרחשותו, אחרי שהשלמתי עם החסרונות... אני מצאתי עצמי חיה שוב, פועמת ונפעמת משיחות עם איש יקר. לא מרגישה שרוצה לוותר על זה, יודעת מה המחיר (מעולם לא בגדתי פיזית, אם שיחות שכאלה לא נחשבות לבגידה, וזה כבר פרק פילוסופי נכבד). המחיר של האושר שלי יכול להיות רב וגדול, אבל אני מוצאת שבלי התחושות, שמלוות את ההמצאות שלי בעולם הוירטואלי, אני עייפה, מדוכאת, חסרה לי שמחה(ממש כמו מערכת היחסים הזוגית שלי, אותה לא הצלחתי לאושש למרות שניסיתי לא מעט). לפעמים מרגישה שזו כמו תיבת הפתעות שנפתחה, שאבה אותי אליה והתמכרתי לתוכן שלה. אני יודעת שזה הליך פרוגרסיבי, שהדרך סוללת את עצמה ואני כנועה אליה, שכן, אני חייבת לעצמי את האושר, את הסיפוק ואת הקרבה שנגזלו ממני בקשר של בעלי ושלי, עם הזמן, עם השחיקה. עדיין מתלבטת אם אי פעם אוכל לבגוד עד הסוף, ימים יגידו. אבל אני יודעת שפתחתי צוהר, שאני פתוחה לקבל את הנקרא בדרכי, כי לזה אני זקוקה. משתדלת להיות כנה עם עצמי, עם סובבי, ומכאן הכתיבה. ואגב, שלום לכם פורום, אני צופה בצד די הרבה זמן, וזו הפעם הראשונה שהתפתתי לכתוב פה. ברוכים הנמצאים. נקודה החן הכנה.
 

ירקרק

New member
בימים ההם... בזמן הזה...

נושא מעניין העלית לדיון. כל אחד מהכותבים, בדרכו, הביע את דעתו. אותי הדיון הזה לקח שוב למחוזות אחרים. המחשבות שלי נדדו, אל ימים עברו, בהם לכל גבר היו כמה נשים, כולם גרו באותו "חצר", כולם חיו עם כולם, כולן החליפו עם כולן את "הלילה איתו" תמורת הנאה חלופית זו או אחרת, (כמה חבל שאי-אפשר להביא לינקים מהתנ"ך?) והרהרתי לעצמי: האם הן קינאו זו בזו? האם הן סבלו? האם הן העדיפו לחיות אחרת? היום, בעידן המודרני, בעולם המפותח, זה כבר לא קיים כמשהו "חוקי". כמעט בכל מדינה מתוקנת יש איסור על ביגמיה. אבל, אולי, וזה רק אולי, אולי טוב היה יותר ככה, כי הרי לרוב במילא זה ככה… אולי הידיעה - שהערב הוא כולו שלי, ומחר הוא יהיה כולו שלה, ויום אחורי הוא יהיה שוב כולו רק שלי. וחוזר חלילה… עדיפה על המחשבה - שהערב הוא כולו שלי, ומחר הוא אולי הוא יהיה כולו שלה, ויום אחורי הוא יהיה שוב כולו רק שלי אבל יתכן שבבוקר של אחרי הוא יהיה שוב כולו של אחרת. חומר למחשבה! ירקרק בשידור חוזר עם אותן מחשבות
 
למעלה