שבת שלום לכולם
היי אקסיומה אני חושב שמה שאתה מתאר הוא שמרגע שנחווה המשבר בזוגיות שלכם הוא ליווה אותכם לאורך הזמן עד לרגע שהחלטתם להיפרד- מה שנקרא משבר כרוני. אני מאמין שברגע שיש משבר שלא מצליחים לגשר עליו, נוצר ריחוק, הרגשות מתכהים, משיכה יורדת -אין צורך באינטימיות, אין שיתוף - אין כימיה. בתהליך שכזה אני מאמין שכל אחד מבני הזוג חווה "פרידה" מהמוכר למשהו חדש שנוצר והוא מהותי במערכת היחסים שלכם. כאן אתם יכולים למצוא את עצמכם בקשר, בזוגיות שלא לה ייכלתם, לא כזו אתם רוצים או מאמינים. קשה לעזוב כי יש רצון שזה ייסתדר, ישנם זיכרונות טובים מהביחד וקשה לוותר על זה. גם כאן יש תהליך שהוא חלק מהפרידה שהתחילה כבר ברגע המשבר. זה תהליך של אבלות. ואז אתה פוגש מישהו, והוא מצליח לעורר בך תחושות ורגשות מסויימים, אני חושב שזה טיבעי מאוד לחוות את זה. הרבה זמן כנראה לא חוויות התרגשות, לא היה בקשר שלך עם האקס במשך השנה האחרונה משהו שעורר בך את אותם רגשות. וזה טיבעי שאדם אחר יעורר אותך, במיוחד כשאתה יודע שעכשיו אתה הרבה יותר משוחרר. אין כאן שום קשר לנאמנות לאורך שנים וזה לא קשור לדעתי האישית - שזה בגלל שמדובר בהומואים. מה שדובר כאן על נאמנות לאורך שנים, נראה לי קצת פטתי במיוחד בתרבות של היום, שגבר או אישה יישארו נאמנים גם אחרי הגירושים. זו ממש קורבנות לדעתי. וזה גם שייך לתקופה כלכך עתיקה, בה הכבוד ומה שהחברה אומרת עיצבו את אישיות האדם והתנהגותו. אני מכיר הרבה זוגות הומואים של שנים שמנהלים חיי משפחה מדהימים, הם בהחלט מודל זוגי ומשפחתי עבורי, הם נותנים לי כוח להאמין בקשר כזה, כאשר אנו זורקים לאוויר כלכך הרבה סיסמאות הומופוביות קשות אנו יוצרים מציאות אישית שלא מאפשרת לנו לראות מעבר לתקיעות הזאת. כאשר אני מבקר את האחר אני מנסה להעלות את הערך של עצמי - אני יותר טוב מהאחר, אני יותר רציני, אני יותר מודע. חשיבה כזו לא מקדמת לשום מקום. אני לא אומר שהמציאות היא כזו וורדה, יש בה הרבה צבעים וזה היופי וזה גם הקושי. השאלה שאנו יכולים לשאול את עצמנו זה כיצד אני מתמודד עם כל מה שנאי מרגיש וחווה, מה אני עושה עם זה בחיי. השינוי מתחיל רק אצל האדם עצמו. אולי אנחנו יותר מדיי רגישים וזה סוג של התנהגות שלא ממש מקדם אותנו
אולי יש משהו בהתנהגות שלנו שגורם לנו להגיב מהר מדיי, ובכך אנו הורסים לעצמנו אפשרויות של הכרות
אף אחד מאיתנו אינו מושלם, כל אחד סוחב את השק שלו, וכאן כדאי לעשות בדק בית אני ממליץ. זוגיות היא זוגיות - אני רואה חברות שלי ואת ההתמודדויות שלהם. איף הן מכירות מישהו ולמחרת הוא נעלם, איך אחרי חודש מתברר שהוא בעצם יוצא עם עוד שתיי בנות. אני רואה גברים נשואים בוגדים על ימין ועל שמאל, אני רואה שאנשים איבדו הרבה מהערכים שלהם ויחד עם זאת אני רואה זוגות מאושרים, נאמנים, מודעים, מלאי אהבה ויכולת שיתוף וכבוד הדדי. אני מאחל לך ולכם שתראו את החיובי שבכם ובאחר. שנתן לעצמנו אפשרות להיות ולהרגיש - ולהשתנות ולשנות שבוע מבורך. יוסף
ואני מחפש לי קשר זוגי - הומואי - ולא מצאתי עד היום. מצאתי הרבה מפגשים ושיחות, אבל זה לא הצליח. יותר מזה - זה לימד וחיזק אותי בהרבה מובנים. ומזה כבר הבנתי - המחשבה שלי מאוד דומה לזו של אישה, במובן של לחיות יחד, לבנות משפחה, לקבל אחד את השני כמו שהוא. הרי גברים היום מחפשים טופ-מודלז - שיהיו שרירים, פיתוח הגוף - בגלל שגברים - שוב - מרגישים דרך המכנסיים. וחבל מאוד שזה ככה, כי אם היה אחרת - יותר "סטרייטי", אני בטוח שעולם הגייז היה יכול להיות מקובל בפני אנשים, והרבה הומואים (כמוני) שנגעלים ממה שקורה היום בזוגות - גם זוגות סטרייטים - אבל באחוז יותר פחות.
