אהבה ומוסיקה

[rigoletto111]

כולנו הערצנו אותו בגיל 16, לא?../images/Emo99.gif

 

[naf86]

מי מארגן ערב שירה?../images/Emo2.gif

 

[uri80]

לא.

ולהעריץ זו בכל מקרה מילה חזקה מאד. נדירים מאד האנשים שיש להעריץ אותם.

 

[whitewidow]

מי שמע עליו בכלל בגיל 16../images/Emo3.gif

 

[Le Fay]

לא. בשום גיל. יאיר דלאל, רביץ ופוליקר.

 

[ק ר ו ק ו ד י ל ה]

חסר?

שדות של אירוסים, אף פעם לא תדעי, בשקט בשקט, מנגב לך את הדמעות, אהבתיה, ככה וככה.. זה מה שקופץ לי לראש עכשיו, כנראה כי אלו השירים ששמעתי בנסיעה הערב (אלו של שלמה). אבל באמת שלא חסר. ויש משהו יפה בשירים שהקשר בין השורות הוא כשל מספרים בספר טלפונים. ויש משהו יפה במנגינה שאף אחד לא מסוגל לשיר אותה מלבד מי שהלחין אותה. ויש לו שורות יפהפיות ממש.

 

[barr1969]

אוי

 

[Le Fay]

הוצאת לי ת'מילים מהפה.

 

[barr1969]

שלמה ארצי הוא זמר?

שמעתי אותו כמה פעמים, איכשהו המנגינה הייתה נשמעת אותו דבר. חשבתי ככה הוא מדבר.

 

[מני באני]

חשבתי כמוך עד

שהייתי בהופעה שלו ביום רביעי האחרון. היה פצצה, אני אומר לך לא האמנתי שזה קורה לי, קפצתי ושרתי ורקדתי יחד עם עוד אלפי אנשים טובים, הוא מ צ ו י ן, במלא מובן המילה.

 

[טכנופבית]

../images/Emo45.gifנכון מאד...

 

[כיפה שקופה]

תקפצו כולכם! חולה על התחת של שלמה ארצי

מכיר את כל הקלישאות של מלחין ספרי טלפונים, הכל נשמע אותו דבר, הקול שלו לא יפה ומה שתרצו לא מזיז לי. נכון, זה לא ביאליק, לא רחל המשוררת, ואפילו לא אהוד מנור. אני מאוד אוהב ומעריך שירה עמוקה. אבל שלמה ארצי זה כיף, שירים פשוטים לא עמוקים במיוחד, אבל מדברים אלי. ואני חולה עליו וזהו עדיף להלחין ספרי טלפונים מלהלחין פסוק שכבר הלחינו אלף פעם, ועוד להצליח לא לחדש כלום

 

[barr1969]

אתנית, כנסייתית, ישראלית

וגם מוסיקה חסידית. בעיקר אם מני פיליפ שר אותה.

 

[ירושלמי2007]

וואוו

לא ידעתי שיש דבר כזה מוסיקה כנסייתית !

 

[הליברל האחרון]

צא מזה אחי

אהבה זה מוזיקה. ומוזיקה זה אהבה.. בתור חרדי התאהבתי בסגנונות מוזיקה דומים לשלך שממש נגעו לי בלב. אבל היום (ויכולים לספר את זה חברי לדירה) אחד התענוגות המתוקים שלי זה לשמוע מוזיקה חסידית וטראנסים בליל שבת. אחח. מעין עולם הבא לשמוע את ``מנחם פיליפ`` עם ``יערב`` ו ``פרחי מימאי`` עם ``אנא בכח``.. מואהה.

 

[כיפה שקופה]

אמנם גדלתי על כמה סגנונות מוזיקה

אבל ללא ספק מה שהושמע בעיקר בבית היה חסידי. מיאמי, פריד, בן דוד, היו הפייבוריטים שלי. היום אני בעיקר שומע ישראלי ולועזי (הכי אוהב רוקנרול ומוזיקה שקטה) אבל להתרגש מידי פעם עם קצת נוסטלגיה מעניינת זה כיף האמת, שהמוזיקה החסידית של היום סובלת קשות לצערי מחוסר יצירתיות. חבל לי שאין אף אחד מאנשי המוזיקה החסידית, שמבין שאפשר לכתוב מלל דתי. לכתוב, לא לקחת פסוק שכבר נטחן אלף פעם (שיר אחד באנגלית באלבום של פריד זה לא נקרא) והכי גרוע זה לא להבין שלמוזיקה ולמילים יש משמעות שנוצרת יחד. אז אם אתה לוקח פסוק מסויים ותוקע לו לחן שלא קשור אליו, זה בסדר אם אתה מבין שזה אומר משהו. זה לא בסדר אם אתה עושה את זה רק כי אף אחד לא עשה את זה לפניך. אני עובד עם צלם חתונות שמצלם כמעט רק במגזר החרדי, אז לפעמים יש להקה מגניבה שעושה מה זה כיף. אז זה נוסטלגיה, וזה העבר שלי אז אני נהנה מאוד מאוד כשיש את הקטע הזה של מנהג ירושלים (מתופף וכמה זמרים) זה פשוט נורא ואיום ומטמטם את המוח שאפשר למות אבל הכי כיף זה "מי אדיר על הכל" ששרים אצל החסידים תחת החופה.

 

[Le Fay]

אני

לא יצאתי בשאלה. מוסיקה: בלוז, ג'אז, גוספל, רוק כבד, אירית, קונצרטנטית (בארוק, רנסאנס, קלאסית, רומנטית ומודרנית), פולק, איסיקתמיה, טרופיקליה, תאקסים, שנסון. חסידית לא תודה. ונו די עם ה"תגיבו".

 

[Le Fay]

שכחתי רגאי והיפ הופ.

 

[סלסרו]

מענין לענין, ממליץ לבדוק את Augustus Pablo

מלך המלודיקה. למשל זה.

 

[Le Fay]

לא נעים לי לומר -

העדפתי את הגיטריסט שלו

אבל אחלה רגאי. וזוית הצילום של התחת של הקלידן משו-משו!