אהבה בצבא...

[ליאור הגנובה]

אהבה בצבא...

אני יודעת שזה לא ממש קשור.. ואם זה לא מתאים אז חבל... אבל מבחינתי זה הכי צבא שיש... כי חבר שלי בחובלים ויוצא שלוש שבועות ובגלל זה הכול הפך כול כך מסובך. אבל אנחנו נשרוד. למה אנחנו חייבים להפוך את הכול ליותר מסובך ממה שהוא, מה זה הדחף הזה... אני אוהבת אותו, בכול ליבי אני אוהבת אותו, אז מה אם הוא התגייס, אז מה אם אנחנו מדברים רק שלוש פעמים בשבוע ומתראים רק פעם בשלושה שבועות, אז מה! אפשר להתגבר על זה, כי הוא תמיד איתי, איתי בלב, איתי כשאני צריכה להתמודד עם דברים, איתי כשאני בודדה, איתי כול רגע של היום ואני איתו. אז למה למה הכול נהיה כזה מסובך, למה פתאום זה שאני רוצה להגיד לו שאני מתגעגעת ניראה פסול (כי אז זה יפגע לו במוטיבציה) למה פתאום כשאני אומרת לו שחשבתי על הקשר שלנו ולמה אני רוצה אותו (ובסוף אמרתי לו שזה בגלל שאני אוהבת אותו כול כך, ובגלל מה שפירטתי למלא) ובסוף הוא החליט שאני חושבת להיפרד מימנו, ושהוא לא בטוח שאני אוהבת אותו. ולמה, למה פתאום אני מפחדת להגיד לו שקשה לי, ולספר לו מה באמת אני מרגישה ולעבור את זה איתו, ביחד... ליאור

 

[demoloc]

מה יש להגיד

זו הדילמה של כל זוג בצבא... הוא חושב שהוא עושה לך רע כי הוא כאילו "תופס" אותך... את מבואסת כי את לא רואה אותו כמעט .. עכשיו זה תלוי בכמה באמת אתם יכולים לשאת על מנת להשאר ביחד..ואם אתם רוצים את זה. עד כאן רזיה ורדיאל דיסקונט

 

[Welsh]

have an issue ? take a tissue

 

[Krishi]

כי במציאות

קשה לנהל ככה קשר ולא פלא שהרבה נופלים אבל אלה שמחזיקים מעמד.. כאלה נמשכים לנצח הכדור אצלכם, שיהיה בהצלחה

 

[michelle2113]

חבר שלי אמנם לא יוצא כל שלושה

שבועות (אגב, זה לא 28 שהם סוגרים? באיזה שלב הוא?) הוא סוגר שבועיים במקרה הגרוע ויוצא שו"שים, כי הוא סתם טירון עדיין, אבל זה עדיין קשה. אני חושבת שאין תשובה טובה יותר מזו של krishi. מי ששורד את זה, וממשיך לאהוב, ישרוד את הכל. זה המבחן שלכם, ובהמשך יהיה יותר טוב. אבל יש לי עוד שאלה איך זה שאת מדברת איתו שלוש פעמים בשבוע? ידיד שלי בחובלים ויש לו כמה דקות טלפון בסופ"ש וזהו. יכול להיות שהוא עבד עליי? או שזה קשור לשלב שבו הוא נמצא?

 

[nadavchu]

חובלים טוחניםםםםםם

עכשיו הצטרף אלינו מישהו שנפל מחובלים והוא אמר שבשלב מסויים הוא סגר 28 רצוף.... והוא סיפר לנו שאפילו באוכל ובשעת טש הם לומדים, קיצור לא נראהל י שהוא עובד עלייךך... אני משתגע איך אפשר ללמוד כל היום, צריך להיות איזה מין חנון טיפה אפילו שהם חבר'ה מעולים

 

[michelle2113]

אין להם חיים..

הוא סיפר לי. גם בנוהל שבת הם לומדים. חרא קורס. חוצמזה שהבנתי שהם חרא של אנשים (בתור חובלים) כלפיי ה"חניכים" שלהם...יעני כל הסטילים ואלה שהם מפקדים עליהם..

 

[nadavchu]

כן על הקטע של היחס לחניכים שמעתי

קטע די מגעיל בעיניי...

 

[demoloc]

בוא אני אסביר היגיון פשוט

כל חובל היה פעם חניך , כשמזיינים לחניך את התחת כשהוא יהיה חובל הוא יזיין לחניך אחר בגלל זה את התחת. וחוזר חלילה

וחובלים בלאי

 

[מורושרוש]

ליאורי מתוקה כנסי..

קראתי את ההודעה שלך וישר הזדהתי איתך.. אני וחבר שלי כבר שנה וחצי ביחד..מאוד אוהבים בלי עין הרע... הוא התגייס לפני 10 חודשים לתותחנים..הוא קרבי וכמו כל קרבי כמעט יש לו יציאות חרא..כל 16 או כל 21..ולפעמים 28.. אני יודעת מזה להישבר ברגע אחד של געגוע..ולהרגיש לפעמים שאת כל כך צריכה אותו איתך.. את לא מתארת לעצמך כמה פעמים הרמתי ידיים ופשוט התחלתי לבכות שאני לא יכולה שאני צריכה אותו איתי.. אבל כמו שאת אמרת בהודעה שלך גם כשאנחנו לא ביחד הוא תמיד תמיד איתך בלב ולהפך.. זה שאת אומרת לו שאת מתגעגעת בעיניי זה בכלל לא פסול..ושתדעי לך שגעגועים מחזקי את הקשר ואת האהבה כמה שזה נשמע דפוק זה נכון! ככה כל פעם שתפגשו זה יהיה יותר מיוחד ומושלם(אצלנו לפחות).. בכל פעם שאחד מכם נשבר השני צריך לעודד אותו ולהעלות לו את המצב רוח.. אני אתן לך רעיון אולי..אני כשאני מתגעגעת אני כותכת לו מכתב..לפעמים שולחת למקום שהוא נמצא ולפעמים שומרת שמעטפה..וככה מתווספים להם מכתבים ושהוא חוזר הביתה אני מביאה לו את המעטפה עם המכתבים שיהיה לו לבסיס כשהוא יחזור..כשהוא מתגעגע ולא ממש אפשר לדבר..זה דיי עוזר.. אם אתם באמת אוהיבם אחד את השני אז אתם תתגברו גם על זה!! גם אני וחבר שלי חשבנו שזה ייגמר ולא נחזיק מעמד..אבל אנחנו מאוהבים עד הראש בלי עין הרע.. שיהיה המון בהצלחה ליאורוש!! וסליחה על החפירה חח אני יודעת איך את מרגישה תאמיני לי!! מורוש.

 

[gogoit]

יצא לי לחשוב על זה

זה באמת אחד הדברים שמטרידים יותר... אני חושבת על זה שאוטוטו מתגייסים... גם אם זה תפקיד שיצואים הביתה, הזמנים לא תמיד משתלבים עם הבנזוג. ולדעתי זה בהחלט קשור לפורום כי זה משהו שכל זוג עובר בצבא... וזה לגיטימי לגמרי שזה מבאס אותך, את מי זה לא היה מבאס להתראות כל כך מעט. אם את באמת אוהבת אותו וחושבת שאת רוצה להיות בקשר אז תשקיעי, אל תוותרי... אני חושבת שבסוף מתגברים. הצבא, כמה שהמסגרת שלו קשה- זו עדיין לא סיבה להפסיק לחיות. בהצלחה מותק =]