כמה דברים על הנושא, ועצות..
במקרה נכנסתי לעמוד הראשי של תפוז וראיתי את אשר נגלה לעיני, זה סקרן אותי ונכנסתי לכאן.. היות ובמקרה אני מכיר ומעורה בסיפור כזה ממש מקרוב... כמה דברים: בלי לפגוע באף אחד חלילה, אבל לאנשים יש סטיגמה פסולה לדעתי על גרושים וגרושות.. אני מסכים שזה מעט מרתיע - אך לא יותר... הם אנשים בדיוק כמונו וכמו כל אחד, ולצערי היום זה רק מתרבה מיום ליום המאגר של הגרושים והגרושות ויש ביניהם אנשים ממש חכמים יפים טובים מוכשרים מסודרים כבר בחיים שלא חסר להם כלום וכו'... צריך אולי בתחילת הדרך יותר לחשוש לבדוק להעריך את הבן אדם נכון.. וזה שזה מרתיע זה בגלל הסטיגמה של הגרוש/ה שלא יודעים את הנסיבות שהביאו למצב זה שבו הוא או היא נתונים בו/ה.. שיכול להיות לפעמים מקרים גרועים חלילה של בגידה ותקיפת בני זוג אלימות וכדומה.. ויכול להיות לפעמים ממש דברים מהותיים כמו אי התאמה או כל מיני סיבות קטנוניות כדומה ואחרות.. לכן צריך לבדוק למה ולמה הנסיבות הביאו למצב של הגירושין - ולא צריך לפסול אדם בגלל היותו בקטגוריה של הגירושין שזה לבד כל ההליכים, הצער והעגמת נפש המרובה הזאת, זה לבד מספיק עונש וצער גדול ולא צריך להוסיף עליהם עונש וסטיגמה ולא מאחל לאף אחד לעבור זאת... עכשיו יש בדרך כלל את הבעיה המרכזית של ההורים: (שזה לא כולם יש הורים שזה לא מפריע להם העקר שהבן אדם יהיה טוב וילדיהם יחיו באהבה ויהיו מאושרים, ויש הורים שמתוך דאגה וחיבה או אהבתם לילדיהם עושים את השיקול הקל למה שהבן/ת שלי יצאו אם גרוש/ה אם הם נורמלים חמודים טובים ואין להם שום בעיה אחרת, כביכול חלילה למה שיצאו עם סוג ב' או מיטה חולה חלילה, וחלילה. וזה ממש לא נכון הסיטגמה הזאת, אבל זוהי המציאות שכך לצערנו יש אנשים שמתסכלים עליהם) והבעיה היא זה איך להודיע את זה להורים ? איך ההורים יגיבו ומה גודל וחוזק תגובתם תהייה ? יש לפעמים כאלו שלא הכינו את ההורים מראש ע"כ, וזה נפל להם ככה בבום אחד, ולכן גם התגובה הייתה בהתאם יותר קשה וקיצונית. יש הורים שגם אם יספרו להם את זה בהדרגה וכו' לא יעזור כלום, לא יקבלו את זה, וכמובן שתמיד תמיד זה רק תקופה "כי אין מצב לעולם שהורים בסוף לא ישלימו אם זה".. ויש הורים (שלא פוסלים על הסף) שכן יקבלו את זה ביתר קלות לאחר שחושבים וסומכים על ילדיהם שאם זה טובתם ורצונם שיעשו זאת.. ולספר להורים בהדרגה זה לדבר על הנושא הזה בבית סתם, או באופן על מישהו אחר, ולא חסר איך ועל מה סתם לדבר על הנושא - לגרות ולהרגיש תגובתם בנושא, וכו' וכך לאט לאט... אני פעם הצעתי למישהי שיצאה עם גרוש +1 לאחר שלא ידעה להשית עצות בנפשה מה לעשות, ביודעה שהוריה יהרגו אותה יזרקו אותה מהבית וינקטו נגדיה צעדים מאוד קיצוניים, לאחר שהיא הייתה בחורה ממש צעירה באיזור גיל 20 חמודה ויפה שעוד כל החיים לפניה ולמה לה להיכנס "לברוך" לדבר שכזה, אמרתי והצעתי לה בתחילת דרכיה אל תספרי להורים כלום שאת יוצאת איתו בתור חבר ובן זוג אלא סתם בתור ידיד ואל תספרי עליו יותר מידי איפה הכרתם וכו', ואתם ידידים טובים וכו' וכך הייה תקופה די יפה של חודש חודשיים, והבחור הייה מגיע אליה הבייתה כמו חבר ממש, ואמה פעם שאלה אותה אפילו למה היא לא יוצאת איתו בקשר רציני לאחר שכבר הכירה את מעלותיו החיוביות ואת אישיותו ובתחילה לא ענתה לה כ"כ אמרה לה נראה כבר אני לא יודעת.., ואחרי התקופה הזאת של חודש חודשיים ששהורים שלה כבר הכירו אותו טוב יום אחד הוא הגיע אליהם הבייתה והם ישבו כולם היא הוא והוריה ואכלו יחד וכו', ואחרי שהלך אמרה לאמה שהיא רוצה לספר לה משהו ושאלה אותה מה היא אומרת ומה היא תעשה לה אם היא תצא עם גרוש וכ'ו וכמובן שאמא שלה אמרה מה נפלת על הראש חסר בחורים טובים וכל הבלה בלה כפי החששות שלה.. ואז היא גלתה לאמא שלה על הידיד שהיא יוצאת איתו את כל האמת, אמא שלה הייתה בשוק לכמה רגעים... ולאחר ששמעה מביתה את כל ההיסטוריה שלו והנסיבות שהביאו לגירושין שבאופן זה, זה כלל לא היו בגללו ולא הייה אשם בכך בכלל, אמא שלה אמרה לה תקשיבי לי טוב אם היית באה אלי הבייתה ומספרת לי שאת יוצאת אם גרוש הייתי זורקת אותך מכל המדרגות, אבל לאחר שמדובר בידיד הזה שאני כבר מכירה אותו כ"כ טוב ואף מעריצה אותו מאוד אני מקבלת את זה עכשיו ביתר קלות ובולעת את הזה, אבל לכתחילה לא הייתי מקבלת את זה בשום אופן.. כמובן שאני מבין שאצל אחותך את הדבר הזה כבר מאוחר מידי לעשות לאחר שכבר סיפרה להורייך, וההורים יודעים ע"כ - אבל מה שכן ניתן לעשות זה אולי אם זה עדיין אפשרי שתספר להוריה אם לא ראו אותו ולא יודעים בדיוק מיהו איך נראה וכו' שתספר שנפרדה ממנו וכו' ותשחק את המשחק לתקופה קצרה.. ולאחר כמה ימים תזמין אותו בתור ידיד שלה משעבר או מעכשיו (לא משנה) אליה הבייתה ותספר להורייך עליו לאט לאט ותכיר אותו להורייך חוץ מהנתון שלו כגרוש+1 ובטוח שלאחר תקופה ממש קצרה אם זה יעבוד כך, שהורייך ידעו ויקבלו זאת ביתר קלות.. וגם אם לא ניתן לעשות זאת (על אף שלפי הבנתי אני לא רואה סיבה שזה בלתי אפשרי) - זה לא סיבה לעזוב ולהיפרד ממנו בגלל זה, אם הם אוהבים מאושרים יחד וליבה שלם עמה, שתלך אם זה עד הסוף ולבסוף ההורים יקבלו את זה בטוח.. והמון שיחות נפש ואף מכתבים להורים יכולים לעזור (ואף אם רק על אחד מן ההורים זה יצליח, מכאן הדרך והלאה כבר פתוחה).. אני מאחל לך ולאחותך מכל הלב שתחזרו להיות משפחה חמה אוהבת ומאוחדת, ושההורים ישלימו אם דבר זה בקרוב ושאחותך תהייה באמת מאושרת לעד... אל תשכחי לעדכן אותנו בסוף במזל טוב באושר, ובאיחוד המשפחתי... "בסולחה"
.. ואני אמשיך...