"אדמות הקיבוצים"

[א.ע]

"אדמות הקיבוצים"

בג"צ יידרש בזמן הקרוב לסוגיה מעניינת ועקרונית: לא אגזים אם אומר כי זוהי אחת הסוגיות הקשות והעקרוניות בהם יעסוק הבג"צ: העובדות: (הכל על פי התקשורת ובקיצור נימרץ - תקנו אותי כאני טועה) 1. הקיבוצים מחזיקים באדמות רבות ברחבי הארץ, אשר שימשו ב - 80 השנים האחרונות לחקלאות. 2. חלק מהאדמות נמצאות באזורי ביקוש פופולריים ביותר ושווין של האדמות אם ישונה יעודן מחקלאות למגורים לא יסולא בפז. 3. האדמות הינן אדמות מדינה שהוחכרו לקיבוצים לצורך העבודה החקלאית. טענות הקיבוצים: 1. זיקתנו הקניינית למקרקעין נובעת מאחזקתינו בהם במשך 80 שנה. 2. אנו עיבדנו הקרקע עבור המדינה והפיצוי המגיע לנו הוא קבלת זכות הבעלות בהם. 3. אנו לא צריכים להיפגע מ"מהפכה התעשייתית השניה" ומכך שהחקלאות פסה מן הארץ, ולכן זכותינו להמשיך ולהחזיק באדמות גם לאחר שינוי היעוד,לנהוג בהם מינהג בעלים לבנות עליהם ולמכור הזכויות בשוק החופשי. טענות המתנגדים בראשות ארגון "הקשת המזרחית" 1. האדמות אדמות מדינה - זכותם של כל תושבי המדינה להנות מהפירות. 2. ההחכרה למטרות חקלאיות בלבד, "עבר זמנן - בטל קורבנן". 3. חוסר צדק ושוויון למי שלא "זכה" להימנות על בני הקיבוצים. מה דעתכם, חבריי המלומדים ?

 

[אביא]

השאלה הינה פוליטית ולא משפטית

 

[א.ע]

לדעתי השאלה היא בראש ובראשונה משפטי

ייתכן אומנם שנובעות ממנה גם השלכות פוליטיות, אבל הסוגיה היא קודם כל משפטית, והיא טעונה בירור משפטי, הן לאור הפן הקנייני והן לאור הבהרת טיבן של זכויות החכירה. דרך אגב: מבחינה פוליטית יש כאן אבסורד מסויים, שכן, אם נקבל את טענת הקיבוצים, שזכותם בקרקע היא מכוח ישיבתם בקרקע עשרות שנים, הרי שיש בכך משום הודאת בטענת המתנחלים, שאף הם מחזיקים עשרות שנים בישוביהם, שלא לדבר על "זכות אבות" נדמה לי שהקיבוצניקים לא כל כך יתלהבו מההשוואה...

 

[ציפי ג]

ובמחי תגובה הפכת שאלה

שיש לה פנים משפטיות לשאלה שיש בה כמעט רק פנים פוליטיות.

 

[ציפי ג]

השאלה מה קורה לחוכר אדמה

של המדינה שמשנים לגביו את תכנית העיר.לדוגמא הוא יכול להוסיף קומות בבנין. בד"כ הוא מהוון את הנכס, משלמים מס שבח הטלי השבחה, ואו מממש בעצמו את השינוי היינו בונה לעצמו דירת גג מפוארת , או מוכר את השטח ברווח ניכר. למה דינם של הקיבוצים צריך להיות שונה מדינו של חוכר דירה בעיר רגילה אי שם בארץ?

 

[עמנואל ו;]

קיבוצים, חכירה, ושכירות מוגנת

1. הקיבוצים לא עיבדו את הקרקע עבור המדינה, אלא עבור עצמם. 2. שטח הקרקע שקיבלו הקיבוצים לא נבע מצרכים כלכליים, אלא מקירבתם למוקדי הכח. 3. המדינה כבר נתנה לקיבוצים מיליארדי שקלים בהסדר הקיבוצים. אין שום סיבה לתת עוד. 4. ערי הפיתוח, הוקמו במקום שהוקמו בדיוק לאותה מטרה בה משתבחים הקיבוצים - הגדרת גבולות ופיתוח הארץ. מדוע, אם כן, לא לחלק את האדמות באופן יחסי למספר התושבים? 5. שכירות מוגנת אינה מאפשרת לשוכר להרוויח רווח בלתי הוגן. אם שוכר משכיר חלק מהמושכר הרווח גדול, זכותו נפגעת. 6. הקיבוצים לא חכרו את הקרקע, אלא קיבלו אותה. כל השנים הם שילמו סכומים מגוכחים עבור הקרקע, ולא דמי חכירה.

 

[igalgolan]

על מה בעצם הדיון

נחתם חוזה בין המדינה (או מינהל מקרקעי ישראל או גוף שילטוני אחר) המחייב את הצד הפרטי בסוגים שונים של חיובים (למשל לפנות מיד את הקרקע כאשר הוא מתבקש לעשות זאת). השאלה: האם רשאית המדינה "לוותר" על קיום חיובי הצד האחר לחוזה, ובאיזה תנאים? למשל האם מותר למדינה לתת לחקלאים פיצוי עבור קרקע שאינה משמשת יותר לחקלאות מעבר לקבוע בחוזה המקורי? בעצם האם יכולה המדינה להחליט לתת מתנה לצד בהסכם? כשמציגים כך את השאלה ברור מיד שיש מקרים שבהם המדינה רשאית לוותר על חיובי הצד השני, ויש מקרים שבהם ויתור מסוג זה לא מתקבל על הדעת. מדובר בשיקול דעת ובדיקת סבירות שיקול הדעת נמצאת במסגרת בית המשפט מצד אחד ובמסגרת הפוליטית מצד שני. יגאל גולן

 

[א.ע]

בשוק האזרחי זה לא היה עובר

דוגמא פשוטה: ראובן משכיר דירה בבעלותו לשמעון. היחסים בין הצדדים טובים, שמעון משלם את דמי השכירות כדבעי והחוזה מוארך מספר פעמים: לאחר כך וכך שנים מודיע ראובן לשמעון כי הדירה נחוצה לו לצאכיו שלו ולכן אין הוא מעוניין להאריך החוזה: שמעון טוען כי הוא יהיה מוכן לפנות הדירה רק תמורת פיצוי, וכי ישיבתו במשך זמן ארוך בדירה היקנתה לו זכויות קנייניות: מובן שכל עו"ד מתחיל ולא מתחיל יאמר שאין כל יסוד לתביעתו של שמעון, אז למה לקיבוצים יש זכות כלשהי ?

 

[אביא]

נסה את אותו ספור רק בשכירות מוגנת

הדומה יותר לשכירות מהמנהל.

 

[א.ע]

שכירות מוגנת אינה רלבנטית במקרה דנ

שורשיו הפרה הסטוריים של חוק הגנת הדייר בתקופת העליה ההמונית ונועדה למנוע מצב בו בעלי הבתים שהיו מעטים ינצלו העליה לצורך הפקעת מחירים לאור הביקוש הרב שהיה אז ולאור ההיצע הקטן: כיום חוק זה הוא חוק שביהמ"ש העליון בשורה של פסקי דין נותן לו את הפרשנות המצמצמת ביותר, בשל העובדה שחוק זה סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת זכות הקניין שהינה מעיקרי החוק. החוק לא מבוטל לגמרי כי עדיין רב מספרם של הדיירים על פני בעלי הבתים, ואף פוליטיקאי לא יסכן את עתידו באיבוד קולות הדיירים המוגנים: אומנם נכון, לחוק הגנת הדייר תחולה גם לגבי בתי עסק אבל בעניין זה הפרשנות מצומצמת עוד יותר ומיגזרים רבים הוצאו מתחולת החוק ככל שהדבר נוגע לגובה דמי השכירות. אין בין כך ובין אדמות הקיבוצים כלום, שכן, איש אינו טוען,למיטב ידיעתי, כי יש לסלק את הקיבוצניקים מבתיהם (למרות שחלק מהקיבוצניקים רוצים לסלק המתנחלים מבתיהם) השאלה היא בעיקר לגבי האדמות החקלאיות שייעודן עשוי להשתנות.

 

[ציפי ג]

ומה לגבי השוואתי את הקיבוצים

לחוכרי דירות בעיר? גם חלק מהקיבוצים רכשו בכסף רב את אדמותיהם, ובפרץ ציונות עם קום המדינה העניקו את אדמותיהם ללאום. הם יכולים לבא ולהגיד - נתנו רק על מנת שיהיו לצורכי חקלאות, ואם כיום הם לצורכי בינוי אנחנו רוצים אותן חזרה.

 

[א.ע]

אני לא משוכנע שהעובדות שתארת נכונות

למיטב ידיעתי מעטים המקרים שהקיבוצים "נידבו" את אדמותיהם ללאום וגם אם כן, הרי שלא נעשה "חוזה מתלה" בו נכתב במפורש שההעברה היא רק בתנאי שייעוד הקרקעי יישאר חקלאי ולכן זה חסר תוקף משפטי.

 

[עמנואל ו;]

הקיבוצים לא נתנו אדמות...

ציפי, אם תסתכלי בשלט בכניסה לכל קיבוץ, תוכלי לראות מאיזה גוף הקיבוץ קיבל את האדמה. מייסדי הקיבוצים היו אנשים עשירים באידיאולוגיה, אך עניים בכסף.

 

[ציפי ג]

מאחורי חלק, והדגש על חלק

מהקיבוצים היו אנשים אמידים. חלקם גם רכשו את קרקעותיהם לפני יסוד קק"ל וקרן היסוד, וחלקם תתפלאו תרמו את אדמתם למולדת. חלק מאלטרואיזם לשמו, וחלק מצורכי מימון. פעם במנהל פגשתי אדם (ובתורים שם אפשר לדבר, ואם 10 קבין שיחה ירדו לעולם, לי יש חלק גדול בהם) שספר לי שבשנות השלושים, ברעב הגדול בארץ, הוא העביר את הבעלות על האדמה שלו בהוד השרון לקק"ל, תמורה לכסף ולזכות מגורים, וספר לי כמה קרקעות רכשה אז קק"ל בדרך זו, ולא רק מאנשים פרטים, אלא מכל מיני גופים שהיו צריכים מימון. ולא אמרתי שהיה חוזה מתלה, פרופר, אלא שאפשר לטעון טענה שכזו, שלפחות תקנה להם זכות פיצוי מינימלית.

 

[עמנואל ו;]

יש לך שם של קיבוץ ספציפי?

 

[ציפי ג]

נדמה לי שהקרקע של קיבוץ

גבעת השלושה הישן (שמצוי בתחום שיפוט פ"ת) הוא קרקע פרטית בבעלות עירית ת"א היום.

 

[ציפי ג]

גם קרקעות בצהלה נתרמו למדינה

 

[עמנואל ו;]

גבעת השלושה

אכן, עיריית ת"א מפעילה בית אבות בשטח שעליו היה קיבוץ גבעת השלושה. ברם אולם - כמו קיבוצים רבים אחרים גם קיבוץ גבעת השלושה התפלג בשאלת היותו של יוסף סטלין "שמש העמים" או לא. כתוצאה, נטשו חברי הקיבוץ את המקום, ובקימו את קיבוץ גבעת השלושה וקיבוץ עינת ליד ראש העין. לפיכך - המסקנה צריכה אולי להיות הפוכה - קרקע שאינה משמשת עוד למטרתה המקורית, תילקח מהקיבוץ ותינתן לאחר...

 

[עוד צפורה גנן]

אין לי כל מסקנה בענין הזה

אני חושבת שיש צדדים לכאן ולכאן. באמת הרווח שהקיבוצים רוצים לעשות על חשבון כל הציבור הוא ממש לא פרופורציונלי להשקעה שלהם. כל עוד השטחים החקלאיים פרנסו אותם היטב, הם לא התלוננו על כך שהם מעבדים את האדמה, אלא להיפך ראו בכך התגשמות האדיאל. כל מי שעלה ארצה קודם קום המדינה הקריב הקרבה גדולה, ואולי גם לצאצאי אותם אלו שעלו ארצה ובנו בנינים במקום להיות אנשי עסקים בלודז´ מגיע פיצוי על הקרבתם לטובת המולדת. ומצד שני, הם אכן השקיעו הרבה. אולי צריך לקזז להם את כל מה שהם השקיעו , כנגד כל מה שהם קבלו. אני לא בטוחה שזה לא יתאזן.

 

[עמנואל ו;]

ובואי נחיל גם את מס הכנסה....

על הסיפור....הרי לגבי הקיבוצים הוחלה שיטת חישוב מיוחדת, שחילקה את הכנסות הקיבוץ במספר כלל הנפשות (כולל תינוקות בני יומם), כך שבפועל הקיבוצים כמעט ולא שילמו מס הכנסה (נכון הייתם רוצים הסדר כזה?) אז אולי הגיע הזמן לגבות את הכסף הזה?