אדם לבוש סחבות...

[טוליפ.]

אדם לבוש סחבות...

אדם לבוש סחבות, פניו זרועות קמטים, זיפי זקנו לבנבנים עיניו לחות,כבדות, בקבוק עטוף נייר בפאתי בגדו, וריח אלכוהול, נודף,אופף גופו... ידו,פרוצת קווים, מושטת בתחינה, תן לי מתת,אדון.. לוחש,בכבד לשון... בעצב,מסתכל, לעבר חלונות, בכל אשר עובר פנים עוינות וחתומות... זה איש,אדם שכור, נודד בודד בכפור חייו עוברים, ללא תוחלת,וודאי היה אי פעם ילד, גדל,למד,חלם, רצה לכבוש עולם.. היתה לו אמא,אהובה, אהב,מלא תקווה, עכשיו,הכל נגוז, נשרף בלהט השתייה, נגרף לתהום הנשייה.. כואב שכך מתגלגלות דרכי אדם.. בקצה חייו נשאר רק אלכוהול, להפסיק, אינו יכול, וכל מעייניו, לשתות, לשתות, עד כלות...

 

[לורה..]

שיר מהחיים....יפה אך עצוב עצוב

 

[ארבל מהכרמל]

מגיב מרצון ומפרגון...

תיאור הדמות היה מירבי והצטיירה בעיני רוחי בבהירות מה שעושה את השיר לשיר טוב בעיני בניגוד לשירים אחרים שמותירים אותי עם השאלה:``למה התכוון המשורר?`` לדעתי שיר הוא מסר וחייב להיות ברור לקוראיו..... שוב יהיו פלספים ,אנשי תרבות,ואליטיסטים שלא יסכימו איתי....אבל מה איכפת לי??? שבת שלום,עמיתי.