אדם וחוה
השתעשעתי היום בצמד המילים אדם וחוה והגעתי למסקנות דיי מעניינות. ובכן - המילה אדם בגימטריה זה : 1 + 4 + 40 = 45 45 = מה מה , זו השאלה האולטימטיבית. כשאלוהים ברא את האדם, הדבר הבא שנברא אצל האדם זה הסקרנות. שהרי אלוהים אסר על האדם לאכול מעץ החיים ומעץ הדעת טוב ורע, איסור זה גרם לאדם להיות סקרן - אך חכו רגע, הסבר זה אינו מושלם כי עוד לא התייחסתי לחוה. חוה נוצרה מהאדם, מצלעו. חוה היא בעצם חויה. כשאנו חווים דברים שמחים, ליבנו עולץ כשאנו חווים דברים עצובים, ליבנו נחמץ כשאנו חווים כעס, אנו חשים בקיבתנו כשאנו נבהלים, אנו מרגישים כי ליבנו עצר מלכת לרגע ונשמתנו נעתקה. כל התחושות הפיזיות החוויתיות, אנו חשים באיזור שבין ובתוך הצלעות. וכעת, נחזור לעניין הסקרנות - בסיפור המיקראי, הנחש פיתה את האישה והיא פיתתה את האדם. הסקרנות שנולדה, הביאה את החוויה. הנחש בסיפורנו, הינו הניחוש. בגן העדן, אדם וחוה היו מאוחדים עם האל. לא היו להם חויות. האיסור לאכול מאותם עצים, הולידו את הסקרנות שהביאה לחויה. למעשה, אלוהים ברא את כל התנאים שיביאו את האדם לחוות וכך אלוהים חווה בעצמו, דרכם. הגירוש מגן עדן, לא נועד להיות עונש. הגירוש מגן עדן, נועד לתת לאדם את היכולת לחוות. האדם, אינו נחות מאלוהים. האדם הוא חלק מאלוהים החווה חויות ואלוהים חווה את החוויות דרכו. (אמרתי זאת קודם) האיחוד עם אלוהים, שהאדם כל כך רוצה ומנסה להשיג, זה בעצם מושג. האיחוד עם אלוהים - בעצם אף פעם לא היה פירוד. כל אדם, באשר הוא, הינו חשוב לאלוהים מבחינת ההתנסות והחוויה. אין חוויה שלילית או חיובית - יש חוויה טהורה. טוב, זהו - זה כל מה שרציתי לומר ואני מקווה שהבנתם את הראש שלי. אשמח אם תגיבו
השתעשעתי היום בצמד המילים אדם וחוה והגעתי למסקנות דיי מעניינות. ובכן - המילה אדם בגימטריה זה : 1 + 4 + 40 = 45 45 = מה מה , זו השאלה האולטימטיבית. כשאלוהים ברא את האדם, הדבר הבא שנברא אצל האדם זה הסקרנות. שהרי אלוהים אסר על האדם לאכול מעץ החיים ומעץ הדעת טוב ורע, איסור זה גרם לאדם להיות סקרן - אך חכו רגע, הסבר זה אינו מושלם כי עוד לא התייחסתי לחוה. חוה נוצרה מהאדם, מצלעו. חוה היא בעצם חויה. כשאנו חווים דברים שמחים, ליבנו עולץ כשאנו חווים דברים עצובים, ליבנו נחמץ כשאנו חווים כעס, אנו חשים בקיבתנו כשאנו נבהלים, אנו מרגישים כי ליבנו עצר מלכת לרגע ונשמתנו נעתקה. כל התחושות הפיזיות החוויתיות, אנו חשים באיזור שבין ובתוך הצלעות. וכעת, נחזור לעניין הסקרנות - בסיפור המיקראי, הנחש פיתה את האישה והיא פיתתה את האדם. הסקרנות שנולדה, הביאה את החוויה. הנחש בסיפורנו, הינו הניחוש. בגן העדן, אדם וחוה היו מאוחדים עם האל. לא היו להם חויות. האיסור לאכול מאותם עצים, הולידו את הסקרנות שהביאה לחויה. למעשה, אלוהים ברא את כל התנאים שיביאו את האדם לחוות וכך אלוהים חווה בעצמו, דרכם. הגירוש מגן עדן, לא נועד להיות עונש. הגירוש מגן עדן, נועד לתת לאדם את היכולת לחוות. האדם, אינו נחות מאלוהים. האדם הוא חלק מאלוהים החווה חויות ואלוהים חווה את החוויות דרכו. (אמרתי זאת קודם) האיחוד עם אלוהים, שהאדם כל כך רוצה ומנסה להשיג, זה בעצם מושג. האיחוד עם אלוהים - בעצם אף פעם לא היה פירוד. כל אדם, באשר הוא, הינו חשוב לאלוהים מבחינת ההתנסות והחוויה. אין חוויה שלילית או חיובית - יש חוויה טהורה. טוב, זהו - זה כל מה שרציתי לומר ואני מקווה שהבנתם את הראש שלי. אשמח אם תגיבו