looleeepop
New member
אדיוט.
זאת המילה היחידה שיש לי בראש כשאני חושבת עליו. הוא ידיד שלי. נפגשנו בארה"ב. כן, עד לשם. חיפשתי מישהו ל"טייל" איתו. לא משנה. נפגשנו רק פעמיים וגם זה לאיזה שעה. לא היה שום קליק. מבחינתי. גם בתור ידיד. הוא לא משך אותי פיזית, והאישיות שלו היתה מעצבנת ומתנשאת. -זה היה הרושם הראשוני- אחרי שנפגשנו ואני המשכתי לי בטיולי בארה"ב (הוא גר שם לתקופה), המשכנו לדבר במיילים, ומשום מה, היה לי סבבה איתו ככה. חזרתי לארץ להתגייס, והוא עשה את אותו הדבר אחרי חצי שנה. כל אותו זמן היינו בקשר אינטרנטי וטלפוני מדי פעם... הכל היה יפה. יכולתי כבר לסכם את הפגישות שלנו בארה"ב כמהנות אפילו, והצלחתי גם להתגעגע אליו. מעט. עד שבאחת מנסיעותי בארץ בתור חיילת (ולפני שהוא התגייס) הגעתי לאיזורו (דרום) והייתי צריכה להשאר שם כדי לחזור לבסיס מסויים בבוקר שלאחר מכן. הגעתי אליו באותו הלילה, ומשהו בו, באופן שהוא התנהג, בכל החויה שהייתה שם, גרם לי להרגיש אליו משהו שהוא מעט מעבר לידידות. ולא שהיה משהו פיזי... אבל רציתי... לא רלוונטי. אחרי שהוא התגייס, הגעתי לטקס ההשבעה שלו, ושם הרגש התחזק עוד יותר. אבל שום דבר מצדו... רק אני עם הרגשות שלי. לא מזמן, אחרי שלא דיברנו יותר מדי (כי הוא בקורס חובלים והוא חייל עסוק), יצא לנו לדבר, והוא מיהר לסגור את השיחה. בדיעבד התברר לי שהוא הרגיש שהוא משעמם אותי, או שאני לא מגלה בו עניין או משהו... ושהוא מתפלא שזה חדש לי כי בכל השיחות האחרונות שלנו הוא הרגיש ככה.. אני מבחינתי די נעלבתי, ומצאתי סיבה ללמה הוא הרגיש ככה. כתבתי לו את זה בבלוג מתישהו והוא בתגובה שלח לי אסמס ש'אנחנו חייבים לדבר', וכששאלתי על מה יום אחד, אני כבר לא זוכרת מה הוא ענה לי
אבל אותה שיחת אסמסים התפתחה ל'אני הולכת להגיד לך משהו שעלול להרוס הכל'.. ואז אמרתי לו ש'יש לי משהו אליך...' וזה המשיך ל'צריך להפגש' מכיוונו. אז באמת ביום שבת נסעתי אליו לבסיס. לא היה לנו הרבה זמן והתהלכנו עד שנהיה לי חם מדי והלכנו אל החדר שלו. דיברנו קצת ובאיזשהו שלב הוא התחיל לגעת בי. אל תבינו אותי לא נכון. אהבתי את זה. היה לי כיף. אבל נפגעתי גם. לא תיארתי שהוא יהיה כזה פיזי. הוא נראה לי מעט יותר 'אחר'. אני גם לא מבינה את המניעים שלו עכשיו. אני לא יודעת מה הוא רוצה ממני עכשיו... אני מרגישה שאין לי זכות ולא כדאי לי גם לשאול עכשיו על 'יחסינו לאן' אבל אני אוכלת את עצמי על מה הוא מרגיש וחושב. הוא לא דיבר איתי מיוזמתו מאז. אני שלחתי אסמסים. הוא ענה, אבל זה היה מיוזמתי. אני מרגישה שאני מיום ליום יותר מתאהבת בו... ומצד שני, אני כל כך שונאת אותו על מה שהיה שם... יצא לי להסתכל גם בדפיוצר שלו בבמה, והוא עדכן שם לא מזמן שיר על מישהו שמתוך המילים (אני לפחות) הבנתי שהוא שכב עם מישהי, סתם. כי היא הייתה שם ו'נפלה' עליו. וכי זה היה קל מדי... זה הרגיש לי מוכר. ומאכזב. קיצור, חרא לי. תעזרו לי לשפר את ההרגשה ולמנוע ממני לעשות שטויות. אני רוצה בקשר איתו אבל רק אם הוא מהמניעים הנכונים ולא בגלל משיכה מינית. איך אני עושה את הצעדים הנכונים? מה הם?
זאת המילה היחידה שיש לי בראש כשאני חושבת עליו. הוא ידיד שלי. נפגשנו בארה"ב. כן, עד לשם. חיפשתי מישהו ל"טייל" איתו. לא משנה. נפגשנו רק פעמיים וגם זה לאיזה שעה. לא היה שום קליק. מבחינתי. גם בתור ידיד. הוא לא משך אותי פיזית, והאישיות שלו היתה מעצבנת ומתנשאת. -זה היה הרושם הראשוני- אחרי שנפגשנו ואני המשכתי לי בטיולי בארה"ב (הוא גר שם לתקופה), המשכנו לדבר במיילים, ומשום מה, היה לי סבבה איתו ככה. חזרתי לארץ להתגייס, והוא עשה את אותו הדבר אחרי חצי שנה. כל אותו זמן היינו בקשר אינטרנטי וטלפוני מדי פעם... הכל היה יפה. יכולתי כבר לסכם את הפגישות שלנו בארה"ב כמהנות אפילו, והצלחתי גם להתגעגע אליו. מעט. עד שבאחת מנסיעותי בארץ בתור חיילת (ולפני שהוא התגייס) הגעתי לאיזורו (דרום) והייתי צריכה להשאר שם כדי לחזור לבסיס מסויים בבוקר שלאחר מכן. הגעתי אליו באותו הלילה, ומשהו בו, באופן שהוא התנהג, בכל החויה שהייתה שם, גרם לי להרגיש אליו משהו שהוא מעט מעבר לידידות. ולא שהיה משהו פיזי... אבל רציתי... לא רלוונטי. אחרי שהוא התגייס, הגעתי לטקס ההשבעה שלו, ושם הרגש התחזק עוד יותר. אבל שום דבר מצדו... רק אני עם הרגשות שלי. לא מזמן, אחרי שלא דיברנו יותר מדי (כי הוא בקורס חובלים והוא חייל עסוק), יצא לנו לדבר, והוא מיהר לסגור את השיחה. בדיעבד התברר לי שהוא הרגיש שהוא משעמם אותי, או שאני לא מגלה בו עניין או משהו... ושהוא מתפלא שזה חדש לי כי בכל השיחות האחרונות שלנו הוא הרגיש ככה.. אני מבחינתי די נעלבתי, ומצאתי סיבה ללמה הוא הרגיש ככה. כתבתי לו את זה בבלוג מתישהו והוא בתגובה שלח לי אסמס ש'אנחנו חייבים לדבר', וכששאלתי על מה יום אחד, אני כבר לא זוכרת מה הוא ענה לי
אבל אותה שיחת אסמסים התפתחה ל'אני הולכת להגיד לך משהו שעלול להרוס הכל'.. ואז אמרתי לו ש'יש לי משהו אליך...' וזה המשיך ל'צריך להפגש' מכיוונו. אז באמת ביום שבת נסעתי אליו לבסיס. לא היה לנו הרבה זמן והתהלכנו עד שנהיה לי חם מדי והלכנו אל החדר שלו. דיברנו קצת ובאיזשהו שלב הוא התחיל לגעת בי. אל תבינו אותי לא נכון. אהבתי את זה. היה לי כיף. אבל נפגעתי גם. לא תיארתי שהוא יהיה כזה פיזי. הוא נראה לי מעט יותר 'אחר'. אני גם לא מבינה את המניעים שלו עכשיו. אני לא יודעת מה הוא רוצה ממני עכשיו... אני מרגישה שאין לי זכות ולא כדאי לי גם לשאול עכשיו על 'יחסינו לאן' אבל אני אוכלת את עצמי על מה הוא מרגיש וחושב. הוא לא דיבר איתי מיוזמתו מאז. אני שלחתי אסמסים. הוא ענה, אבל זה היה מיוזמתי. אני מרגישה שאני מיום ליום יותר מתאהבת בו... ומצד שני, אני כל כך שונאת אותו על מה שהיה שם... יצא לי להסתכל גם בדפיוצר שלו בבמה, והוא עדכן שם לא מזמן שיר על מישהו שמתוך המילים (אני לפחות) הבנתי שהוא שכב עם מישהי, סתם. כי היא הייתה שם ו'נפלה' עליו. וכי זה היה קל מדי... זה הרגיש לי מוכר. ומאכזב. קיצור, חרא לי. תעזרו לי לשפר את ההרגשה ולמנוע ממני לעשות שטויות. אני רוצה בקשר איתו אבל רק אם הוא מהמניעים הנכונים ולא בגלל משיכה מינית. איך אני עושה את הצעדים הנכונים? מה הם?