a girl named tal
New member
אדון חתולון היקר
[URL='http://']תודה רבה לך[/URL]
[URL='http://']תודה רבה לך[/URL]
אדון חתולון היקר
- פותח הנושא a girl named tal
- פורסם בתאריך
a girl named tal
New member
תודה
[URL='http://']היה לי מורה טוב[/URL]
[URL='http://']היה לי מורה טוב[/URL]
נסיון...........
הפעם אפתח עם צל הטווס עם רוח ושמש, הצטרפה רק אתמול, ממש בליל אמש... הרוח, במשב קר, במוחו הקורקטי הענייני, לא מוכר, זה שום דבר, אבל הגיוני. השמש, חדורת קרניים מדליקות, זה מעורבב בשביל חלב ותשוקות. הוא נושף, היא שורפת, עם קרניה, בחומה היא עוטפת. וכך שנים דמותו יוקדת, בה צרובה, זו הרוח, זו השמש, וזו האהבה... נעמי1 כבר מתחייבת לשמור אמונים, וכבר "לאחר ההשבעה", מביאה אלינו את ביטוייה השנונים. את מקבלת מיידית מינוי להיות כתבתנו בכנסת, לא חשוב מי ייבחר, אותו מיד את "דורסת". הזכרת לנו את היו"ר דליה איציק נושאת הדגל, עם תיאוריה המפורטים, כמו במגרש הכדורגל. ואת מסיימת איך לא... עם "הכל דיבורים", לא לשכוח לקחת את ה"אנטי אלרגיה", את הכדורים. בלו עם סקר הפירות הגדול, שפתח בשריקה, מצהיר שהוא 'אבטיח', שמכיל זרעים רבים, מוצאו מאפריקה. מדמה את עצמו לפרי, אחד האהובים עליו ביותר, והוא מתוק, עד שהגיעה קרוסלע והוא הציע לה לשתוק. כי קרוסלע קראה לבלו.. חציל, ותגובת בלו שהגיע זמן 'הפירות המיובשים' ואותי הציל. קסם הצהירה מיד שהיא 'סלט פירות', והתחילו 'לרוץ' בשרשור, כל מיני תגובות מהירות. מדוזה אומרת שבטוח שהיא מנגו, ליידי בל אפרסק, וצריכה לרקוד 'טנגו'. כינרת אדומה רוצה להיות רק תפוח אדום, כי התפוח מגרה כזה, לדבריה, בלי מעשי סדום. ליידי בל באה וכולה פה רותחת, כעסה על הילדים, עשתה להם מקלחת. הפכו את המטבח, הכל דביק ורטוב, אבל לבסוף, יש לנו סוף טוב. נמאס לה לאכול רק לבן, רק גיל, החסירה קילוגרמים בלי תרגיל. וביום שני היא תתחיל לאכול רגל של עוף, והיא תלקק את העצם, שעה, עד הסוף. פנטום עם מספר רגעים בחייו של איש, הגיע עם החלטה, ללא ספק, מצב רגיש ומרעיש. לאחר 20 שנות עבודה במיחשוב ובארגון, החליט לעזוב, קיבל מכולנו פירגון. הגיע למיצוי הפוטנציאל בתחום שבו הוא עסק, והשינוי בחיים הפרטיים ובכלל, לגובה איתם נסק! קרוסלע חולקת אזניה לה ולבעלה, שרים את המילים ביחד, כמו מלאכי חבלה. מקשיבה ל"נסיך הקטן" של הצופה ב- אם-פי שלש, עם שיער רטוב לאחר אמבטיה, במיטה הפיצית, לגלוש. כשאזניה אחת אצלי והשנייה אצל בעלי המובחר, מקשיבים ושרים, בלי הפסקה, בכייף, כאילו אין מחר. אבא של ג'ולייטה התחתן בשנית, וג'ול הביאה לנו את התהליך בצורה רגשנית. היא שמחה מאד בשבילו, לא כולם שמחים, היא אומרת, היו שהחרימו את הטקס ולא באו, "חששות" היא משערת... לשאלה אם הכלה מוצאת חן בעיניה היא עונה: "בסדר", אבל הבית יהיה של עוד אנשים, כבר לא יהיה לה מקום בחדר. חתונה קצרה, קצת ריקודים, הכלה קוראת לה: "ג'ול", אלה מה? והדבר הכי חשוב, שכחה בחתונת אביה, להביא את המצלמה. נעמי1 עשתה קצת סדר ב"מיילים", עם "חדשה" מבריקה, שעם כניסת הגימלאים לכנסת, הוסיפו את לחצן המצוקה
קלאודיה* מתגעגעת ומציעה "מפגשון" עם אוכל ושתייה, ליידי בל קופצת משמחה, רוצה ראשונה, לא שנייה. הבעייה שליידי צריכה לעלות על מטוס , נסתפק בכינרת אחרת, וליתר בטחון את קלאודיה, היא שואלה, אם אותה היא זוכרת
חבר של קבע נעלם לנו לשבוע מהאופק, ומתברר שהוא, "חשבון לא דופק". לקח את הפקלאות, נסע לטיול באוסטריה המושלגת, ועכשיו קרוסלע
מתמונה אחת חוגגת, גילתה שהכסאות לא דפונים לקרקע עם בטון או ברגים, שאם זה היה בארץ, הגנבים היו חוגגים...
הפעם אפתח עם צל הטווס עם רוח ושמש, הצטרפה רק אתמול, ממש בליל אמש... הרוח, במשב קר, במוחו הקורקטי הענייני, לא מוכר, זה שום דבר, אבל הגיוני. השמש, חדורת קרניים מדליקות, זה מעורבב בשביל חלב ותשוקות. הוא נושף, היא שורפת, עם קרניה, בחומה היא עוטפת. וכך שנים דמותו יוקדת, בה צרובה, זו הרוח, זו השמש, וזו האהבה... נעמי1 כבר מתחייבת לשמור אמונים, וכבר "לאחר ההשבעה", מביאה אלינו את ביטוייה השנונים. את מקבלת מיידית מינוי להיות כתבתנו בכנסת, לא חשוב מי ייבחר, אותו מיד את "דורסת". הזכרת לנו את היו"ר דליה איציק נושאת הדגל, עם תיאוריה המפורטים, כמו במגרש הכדורגל. ואת מסיימת איך לא... עם "הכל דיבורים", לא לשכוח לקחת את ה"אנטי אלרגיה", את הכדורים. בלו עם סקר הפירות הגדול, שפתח בשריקה, מצהיר שהוא 'אבטיח', שמכיל זרעים רבים, מוצאו מאפריקה. מדמה את עצמו לפרי, אחד האהובים עליו ביותר, והוא מתוק, עד שהגיעה קרוסלע והוא הציע לה לשתוק. כי קרוסלע קראה לבלו.. חציל, ותגובת בלו שהגיע זמן 'הפירות המיובשים' ואותי הציל. קסם הצהירה מיד שהיא 'סלט פירות', והתחילו 'לרוץ' בשרשור, כל מיני תגובות מהירות. מדוזה אומרת שבטוח שהיא מנגו, ליידי בל אפרסק, וצריכה לרקוד 'טנגו'. כינרת אדומה רוצה להיות רק תפוח אדום, כי התפוח מגרה כזה, לדבריה, בלי מעשי סדום. ליידי בל באה וכולה פה רותחת, כעסה על הילדים, עשתה להם מקלחת. הפכו את המטבח, הכל דביק ורטוב, אבל לבסוף, יש לנו סוף טוב. נמאס לה לאכול רק לבן, רק גיל, החסירה קילוגרמים בלי תרגיל. וביום שני היא תתחיל לאכול רגל של עוף, והיא תלקק את העצם, שעה, עד הסוף. פנטום עם מספר רגעים בחייו של איש, הגיע עם החלטה, ללא ספק, מצב רגיש ומרעיש. לאחר 20 שנות עבודה במיחשוב ובארגון, החליט לעזוב, קיבל מכולנו פירגון. הגיע למיצוי הפוטנציאל בתחום שבו הוא עסק, והשינוי בחיים הפרטיים ובכלל, לגובה איתם נסק! קרוסלע חולקת אזניה לה ולבעלה, שרים את המילים ביחד, כמו מלאכי חבלה. מקשיבה ל"נסיך הקטן" של הצופה ב- אם-פי שלש, עם שיער רטוב לאחר אמבטיה, במיטה הפיצית, לגלוש. כשאזניה אחת אצלי והשנייה אצל בעלי המובחר, מקשיבים ושרים, בלי הפסקה, בכייף, כאילו אין מחר. אבא של ג'ולייטה התחתן בשנית, וג'ול הביאה לנו את התהליך בצורה רגשנית. היא שמחה מאד בשבילו, לא כולם שמחים, היא אומרת, היו שהחרימו את הטקס ולא באו, "חששות" היא משערת... לשאלה אם הכלה מוצאת חן בעיניה היא עונה: "בסדר", אבל הבית יהיה של עוד אנשים, כבר לא יהיה לה מקום בחדר. חתונה קצרה, קצת ריקודים, הכלה קוראת לה: "ג'ול", אלה מה? והדבר הכי חשוב, שכחה בחתונת אביה, להביא את המצלמה. נעמי1 עשתה קצת סדר ב"מיילים", עם "חדשה" מבריקה, שעם כניסת הגימלאים לכנסת, הוסיפו את לחצן המצוקה
תיקון..........
הפעם אפתח עם צל הטווס עם רוח ושמש, הצטרפה רק אתמול, ממש בליל אמש... הרוח, במשב קר, במוחו הקורקטי הענייני, לא מוכר, זה שום דבר, אבל הגיוני. השמש, חדורת קרניים מדליקות, זה מעורבב בשביל חלב ותשוקות. הוא נושף, היא שורפת, עם קרניה, בחומה היא עוטפת. וכך שנים דמותו יוקדת, בה צרובה, זו הרוח, זו השמש, וזו האהבה... נעמי1 כבר מתחייבת לשמור אמונים, וכבר "לאחר ההשבעה", מביאה אלינו את ביטוייה השנונים. את מקבלת מיידית מינוי להיות כתבתנו בכנסת, לא חשוב מי ייבחר, אותו מיד את "דורסת". הזכרת לנו את היו"ר דליה איציק נושאת הדגל, עם תיאוריה המפורטים, כמו במגרש הכדורגל. ואת מסיימת איך לא... עם "הכל דיבורים", לא לשכוח לקחת את ה"אנטי אלרגיה", את הכדורים. בלו עם סקר הפירות הגדול, שפתח בשריקה, מצהיר שהוא 'אבטיח', שמכיל זרעים רבים, מוצאו מאפריקה. מדמה את עצמו לפרי, אחד האהובים עליו ביותר, והוא מתוק, עד שהגיעה קרוסלע והוא הציע לה לשתוק. כי קרוסלע קראה לבלו.. חציל, ותגובת בלו שהגיע זמן 'הפירות המיובשים' ואותי הציל. קסם הצהירה מיד שהיא 'סלט פירות', והתחילו 'לרוץ' בשרשור, כל מיני תגובות מהירות. מדוזה אומרת שבטוח שהיא מנגו, ליידי בל אפרסק, וצריכה לרקוד 'טנגו'. כינרת אדומה רוצה להיות רק תפוח אדום, כי התפוח מגרה כזה, לדבריה, בלי מעשי סדום. ליידי בל באה וכולה פה רותחת, כעסה על הילדים, עשתה להם מקלחת. הפכו את המטבח, הכל דביק ורטוב, אבל לבסוף, יש לנו סוף טוב. נמאס לה לאכול רק לבן, רק גיל, החסירה קילוגרמים שום בלי תרגיל. וביום שני היא תתחיל לאכול רגל של עוף, והיא תלקק את העצם, שעה, עד הסוף. פנטום עם מספר רגעים בחייו של איש, הגיע עם החלטה, ללא ספק, מצב רגיש ומרעיש. לאחר 20 שנות עבודה במיחשוב ובארגון, החליט לעזוב, קיבל מכולנו פירגון. הגיע למיצוי הפוטנציאל בתחום שבו הוא עסק, והשינוי בחיים הפרטיים ובכלל, לגובה איתם נסק! קרוסלע חולקת אזניה לה ולבעלה, שרים את המילים ביחד, כמו מלאכי חבלה. מקשיבה ל"נסיך הקטן" של הצופה ב- אם-פי שלש, עם שיער רטוב לאחר אמבטיה, במיטה הפיצית, לגלוש. כשאזניה אחת אצלי והשנייה אצל בעלי המובחר,"" מקשיבים ושרים, בלי הפסקה, בכייף, כאילו אין מחר. אבא של ג'ולייטה התחתן בשנית, וג'ול הביאה לנו את התהליך בצורה רגשנית. היא שמחה מאד בשבילו, לא כולם שמחים, היא אומרת, היו שהחרימו את הטקס ולא באו, "חששות" היא משערת... לשאלה אם הכלה מוצאת חן בעיניה היא עונה: "בסדר", אבל הבית יהיה של עוד אנשים, כבר לא יהיה לה מקום בחדר. חתונה קצרה, קצת ריקודים, הכלה קוראת לה: "ג'ול", אלה מה? והדבר הכי חשוב, שכחה בחתונת אביה, להביא את המצלמה. נעמי1 עשתה קצת סדר ב"מיילים", עם "חדשה" מבריקה, שעם כניסת הגימלאים לכנסת, הוסיפו את לחצן המצוקה
קלאודיה* מתגעגעת ומציעה "מפגשון" עם אוכל ושתייה, ליידי בל קופצת משמחה, רוצה ראשונה, לא שנייה. הבעייה שליידי צריכה לעלות על מטוס , נסתפק בכינרת אחרת, וליתר בטחון את קלאודיה, היא שואלה, אם אותה היא זוכרת
חבר של קבע נעלם לנו לשבוע מהאופק, ומתברר שהוא, "חשבון לא דופק". לקח את הפקלאות, נסע לטיול באוסטריה המושלגת, ועכשיו קרוסלע
מתמונה אחת חוגגת, גילתה שהכסאות לא דפונים לקרקע עם בטון או ברגים, שאם זה היה בארץ, הגנבים היו חוגגים...
הפעם אפתח עם צל הטווס עם רוח ושמש, הצטרפה רק אתמול, ממש בליל אמש... הרוח, במשב קר, במוחו הקורקטי הענייני, לא מוכר, זה שום דבר, אבל הגיוני. השמש, חדורת קרניים מדליקות, זה מעורבב בשביל חלב ותשוקות. הוא נושף, היא שורפת, עם קרניה, בחומה היא עוטפת. וכך שנים דמותו יוקדת, בה צרובה, זו הרוח, זו השמש, וזו האהבה... נעמי1 כבר מתחייבת לשמור אמונים, וכבר "לאחר ההשבעה", מביאה אלינו את ביטוייה השנונים. את מקבלת מיידית מינוי להיות כתבתנו בכנסת, לא חשוב מי ייבחר, אותו מיד את "דורסת". הזכרת לנו את היו"ר דליה איציק נושאת הדגל, עם תיאוריה המפורטים, כמו במגרש הכדורגל. ואת מסיימת איך לא... עם "הכל דיבורים", לא לשכוח לקחת את ה"אנטי אלרגיה", את הכדורים. בלו עם סקר הפירות הגדול, שפתח בשריקה, מצהיר שהוא 'אבטיח', שמכיל זרעים רבים, מוצאו מאפריקה. מדמה את עצמו לפרי, אחד האהובים עליו ביותר, והוא מתוק, עד שהגיעה קרוסלע והוא הציע לה לשתוק. כי קרוסלע קראה לבלו.. חציל, ותגובת בלו שהגיע זמן 'הפירות המיובשים' ואותי הציל. קסם הצהירה מיד שהיא 'סלט פירות', והתחילו 'לרוץ' בשרשור, כל מיני תגובות מהירות. מדוזה אומרת שבטוח שהיא מנגו, ליידי בל אפרסק, וצריכה לרקוד 'טנגו'. כינרת אדומה רוצה להיות רק תפוח אדום, כי התפוח מגרה כזה, לדבריה, בלי מעשי סדום. ליידי בל באה וכולה פה רותחת, כעסה על הילדים, עשתה להם מקלחת. הפכו את המטבח, הכל דביק ורטוב, אבל לבסוף, יש לנו סוף טוב. נמאס לה לאכול רק לבן, רק גיל, החסירה קילוגרמים שום בלי תרגיל. וביום שני היא תתחיל לאכול רגל של עוף, והיא תלקק את העצם, שעה, עד הסוף. פנטום עם מספר רגעים בחייו של איש, הגיע עם החלטה, ללא ספק, מצב רגיש ומרעיש. לאחר 20 שנות עבודה במיחשוב ובארגון, החליט לעזוב, קיבל מכולנו פירגון. הגיע למיצוי הפוטנציאל בתחום שבו הוא עסק, והשינוי בחיים הפרטיים ובכלל, לגובה איתם נסק! קרוסלע חולקת אזניה לה ולבעלה, שרים את המילים ביחד, כמו מלאכי חבלה. מקשיבה ל"נסיך הקטן" של הצופה ב- אם-פי שלש, עם שיער רטוב לאחר אמבטיה, במיטה הפיצית, לגלוש. כשאזניה אחת אצלי והשנייה אצל בעלי המובחר,"" מקשיבים ושרים, בלי הפסקה, בכייף, כאילו אין מחר. אבא של ג'ולייטה התחתן בשנית, וג'ול הביאה לנו את התהליך בצורה רגשנית. היא שמחה מאד בשבילו, לא כולם שמחים, היא אומרת, היו שהחרימו את הטקס ולא באו, "חששות" היא משערת... לשאלה אם הכלה מוצאת חן בעיניה היא עונה: "בסדר", אבל הבית יהיה של עוד אנשים, כבר לא יהיה לה מקום בחדר. חתונה קצרה, קצת ריקודים, הכלה קוראת לה: "ג'ול", אלה מה? והדבר הכי חשוב, שכחה בחתונת אביה, להביא את המצלמה. נעמי1 עשתה קצת סדר ב"מיילים", עם "חדשה" מבריקה, שעם כניסת הגימלאים לכנסת, הוסיפו את לחצן המצוקה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.