אדוה

[Hoult]

אדוה

מטבעו דובק בו האון,
ויציבותו לא תקרוס עליו
כמשקל גופה הנטבע מולו.
תפשוט היא עצמה,
פרושת זרוע;
וזה יפשיט אותה לפניו לצלליי אור.

חלב ומגדן,
דבש ורוך.
עורה עודנה וחיוניות; בהירה וזוהרת,
ככוכב בשמי שחור.
נצתות הן עיניה כמזמור האש,
וסוכר הוא חומה לשפתיו הגומעות.
מלחך ומזין
מלהיט ויוקד.
ואינו יודע הוא את נפשו משובע,
ושוקק הוא אחר הילת נפש.

סערה פוקדת ליבו, ומלחמה בו מתנערת.