ואני, ככה: עולים לי בראש כמה ...
מתאגרפים ששום ג'אנג'ירה ודומיו לא היו מקלים בהם ראש, כי אחרי הכל: הם לא כולם ז-ק-נ-י-ם אירים
ראיתי פעם ספארינג מענין בין לוחם מויי-טאי (טוב) לאיזה ולדימיר שלמד איגרוף מערבי: הבחור מהמויי-טאיי שחשב כי הרגליים הבועטות - עליונות בכל מצב על "סתם" עבודת הרגליים... הוא גם חשב כי רמת האיגרוף שלו טובה כשל מישהוא שכל זמנו מוקדש ר-ק לאיגרוף (ולתנועה)... המשקלים היו פחות או יותר זהים. פתאום: לא היה זמן לבעיטות ארוכות כי הטווח נסגר תיק-טק... גם הברכיות באופן מפתיע, לא מוטטו את היריב... אופס... לפעמים, זותי, לומדים בדרך הקשה מהיא ענווה ודרך ארץ...