חצישלישרבע
New member
אגירת רכוש ../images/Emo18.gif
סיפרתי כאן בעבר, שבדירה הראשונה שעברתי אליה, דיירי הדירה מהם שכרתי בשכירות משנה, סבלו מהפרעה כפייתית, לפיה הם לא יכולו לזרוק כמעט שום דבר: שטח ניכר מהדירה כוסה בערימות על ערימות של עיתוני הארץ (לפחות שנתיים אחורה), ובארונות נמצאו מסודרים ערימות של קרטוני ביצים, מאות שקיות, מה שלא תרצו. העניין הוא, שכשיש דיר, בניגוד לחדר בבית ההורים. יש יותר מקום לאגור דברים, ודברים מצטברים. וגם כשמנקים או מסדרים, נמנעים מלזרוק חפצים מיותרים כי "בטח מתישהו נזדקק לזה.". גם עכשיו, כשברור לי שאין מצב צריכה כל מיני שטויות שהצטברו, עדיין תהליך הזריקה הוא קשה. יש דברים ששוכבים אצלכם, שקשה לכם במיוחד להפטר מהם, למרות שאתם יודעים שכבר אפשר לשחרר
אצלי זה היה בעיקר נייר לסוגיו: כל מיני סיכומים, צילומי מחברות, טיוטות, מבחנים משנים קודמות, וגם דברים טכניים, כל מיני מכתבים שקיבלתי, דו"חות מהבנק. כל הנייר הזה מצטבר ערימות ערימות, והיה לי נורא קשה להחליט מה מזה אני באמת צריכה, ומה כבר לא ישמש אותי אף פעם.
סיפרתי כאן בעבר, שבדירה הראשונה שעברתי אליה, דיירי הדירה מהם שכרתי בשכירות משנה, סבלו מהפרעה כפייתית, לפיה הם לא יכולו לזרוק כמעט שום דבר: שטח ניכר מהדירה כוסה בערימות על ערימות של עיתוני הארץ (לפחות שנתיים אחורה), ובארונות נמצאו מסודרים ערימות של קרטוני ביצים, מאות שקיות, מה שלא תרצו. העניין הוא, שכשיש דיר, בניגוד לחדר בבית ההורים. יש יותר מקום לאגור דברים, ודברים מצטברים. וגם כשמנקים או מסדרים, נמנעים מלזרוק חפצים מיותרים כי "בטח מתישהו נזדקק לזה.". גם עכשיו, כשברור לי שאין מצב צריכה כל מיני שטויות שהצטברו, עדיין תהליך הזריקה הוא קשה. יש דברים ששוכבים אצלכם, שקשה לכם במיוחד להפטר מהם, למרות שאתם יודעים שכבר אפשר לשחרר
