לפני כשנתים וחצי שמצאתי את עצמי
מתענינת בנושא, נכנסתי לפורום מעמד האישה שהיה אז בזמנו, וחשבתי לתומי שהסיבה שאני לא מכירה תנועות פמיניסטיות שעושות פעילות חברתית זה בגלל בורות שלי. התברר שזה בגלל שהן לא קימות. כלומר כמו שאני רואה את זה, יש ארגונים שפועלים אם יש לך בעיה נקודתית. מכים אותך - לנעמת יש מעונות לנשים מוכות. פיטרו אותך - בנעמת יש יועצות. הטרידו אותך מינית - בנעמת יש יעוץ. תקפו אותך - יש את המרכז לנפגעי תקיפה מינית. את אישה עובדת - לויצו יש מעונות מסובסדים לילדים. עוד דבר שלמדתי עם השנים זה עד כמה התנועות המעטות האלה נמצאות במצוקה תקציבית, ולכן למשל שדולת הנשים עושה דיונים ארוכים מאוד במה היא כן צריכה לעסוק עם מעט התקציבים שיש לה. אבל אם את רוצה לדבר על נושאים פמיניסטים, לעשות פעילות חברתית בנושאים פמיניסטים, לעורר מודעות, לא בעיה אישית של הוכית/הוטרדת/הותקפת/פוטרת אלא דיון בנושאים, זה עדין לא היה קיים. לפני שנתיים כששאלתי על קיום תנועה שבה דנים בנושאים פמיניסטים, אמרו לי, אם את רוצה אחת, תקימי. הנסיון שלי להקים הוא הפורום הזה. ואני וחנה מאוד היינו שמחות על נכונות להתארגנויות בחיים שיצאו מהפורום הזה, ובעתיד באמת הייתי רוצה לעבור לרעיונות של חוגי בית והרצאות בנושא. בקשר לשאר שאלותיך - בניגוד לדעות הפראנואידיות אין לובי פמיניסטי מאיים ומשפיע (ע"ע מאמרוו של רפי בולבשטיין בזמנו). יש ח"כ נשים שפה ושם מצליחות להעביר משהו. המפלגה שהכי מעודדת למיטב ידיעתי שוויון זו מר"צ, רק שרוב המפלגות, כולל מפלגה זו קודם כל עוסקים בנושאים בטחוניים וכלכליים וענין השוויון מתגלגל לו אי שם לסוף. בנוסף חלק גדול מהבעיה בשוויון זה לא המצאות החוק הרלוונטי, אלא אי קיום החוק, או חוסר מודעות לישומו ביום יום. החל מסחר בנשים שבו הורשעו עד כה רק שני סרסורים לעונש של שנתיים (בקיצור אם הם היו פורצים לרכב של מישהי במקום לסחור בה הם היו מקבלים עונש חמור יותר) למרות שעונש המקסימום הרבה יותר גבוה, דרך הטרדה מינית שיש חוק נגד זה, אבל זה עדין בכל מקום והרבה פעמים כשמישהי מתלוננת היא מקבלת נא בעין והיא זו שמועפת בעוד המטריד נשאר, וכלה בשוויון במקום העבודה שקיים רק על הנייר. במקביל לחקיקה צריך גם לפעול על ישום בשטח. אגב, אם מדברים על חוקים הייתי שמחה לראות חוק שדורש מכל מפלגה 40% נשים במקומות הריאלים על מנת לרוץ בבחירות.