נוסעת סמויה
New member
אגדת דשא../images/Emo42.gif../images/Emo98.gif
שבת בבוקר. זה היום החופשי שלי. מתעוררת בעצלתיים לבוקר ריק מתכניות. הקפה כבר לידי...נוטלת עיתון שבת ויוצאת לגינה הפרטית לקבל את פני השמש. עורי הלבן משוח היטב ומוגן בפני השמש העדינה עדיין. החום מתגבר ואני מחליטה להשאר בחזיה ובחוטיני הקטנטן שלי. אגלי זעה מבצבצים על גופי ואני חשה איך אני שוקעת לנמנום קל. רחש קל של שיחים ואני עוד ישנה...חולמת לא חולמת על לשון שעוברת על גופי ומלקקת עת הזיעה המלוחה.חשה איך הלשון החמקמקה מטיילת על צווארי,יורדת אט לעצמות הבריח ומשם...מבעד לחזיה,חושפת ניגוד מתוק של שד לבן ורך אל מול פיטמה זקורה וורודה. גופי מתפתל...לא יודעת אם אני חולמת אך הרטיבות הגואה בי מוחשית בהחלט. הלשון יורדת מהחזה לעבר הטבור העדין,מתעכבת,בוחשת בעדנה.ידי שלוחה קדימה,מלטפת רעמת שיער קצרה,שולחת את אותו ראש למטה,לטעימה מענבי הבציר שלי,לשתות לשוכרה ממני. הלשון בוחשת בי. איני מתאפקת ומלטפת את עצמי באיטיות משכרת,פוגשת את הלשוןבאצבעותי אשר זוכות לטעימה אף הן. החום שעוטף אותי ומבעיר את עצמותי קשה מנשוא. אגלי זיעה יורדים משיפולי בטני. מקמרת את בטני כאשר הלשון חודרת אלי,מתגלגלת בתוכי וטועמת אותי מבפנים. ואז בא הרגע ההוא...זרמים של עונג מתחילים לדגדג את כפות רגלי וידי,עולים בגרוני,מרחפים בשיפולי הבטן-כאשר אני מתפוצצת ומתכווצת על הלשון,גונחת ומתנשפת,גופי נרעד קלות.... אני נרגעת אט אט. שוקעת חזרה בתנומה ומתעוררת רק כשאני חשה רוח קרירה מצננת את גופי. תחתוני מופשלות על קרסולי...נבוכה ומבולבלת קלות אני נכנסת הביתה כשהשאלה "היה או לא היה?" מרחפת בראש. ערב. כל השכנים יושבים בחוץ לקפה ופוליטקה של מוצאי שבת. השיחה קולחת כשאני מעבירה מבט משכן לשכן,משכנה לשכנה..ורמז אין. עוד מעט נגמר שבוע ומתחיל שבוע חדש-כאשר בסופו-אני מיחלת לשמש שתצא שוב. שבוע נעים לכולם... ממני-אחת-נוסעת סמויה
שבת בבוקר. זה היום החופשי שלי. מתעוררת בעצלתיים לבוקר ריק מתכניות. הקפה כבר לידי...נוטלת עיתון שבת ויוצאת לגינה הפרטית לקבל את פני השמש. עורי הלבן משוח היטב ומוגן בפני השמש העדינה עדיין. החום מתגבר ואני מחליטה להשאר בחזיה ובחוטיני הקטנטן שלי. אגלי זעה מבצבצים על גופי ואני חשה איך אני שוקעת לנמנום קל. רחש קל של שיחים ואני עוד ישנה...חולמת לא חולמת על לשון שעוברת על גופי ומלקקת עת הזיעה המלוחה.חשה איך הלשון החמקמקה מטיילת על צווארי,יורדת אט לעצמות הבריח ומשם...מבעד לחזיה,חושפת ניגוד מתוק של שד לבן ורך אל מול פיטמה זקורה וורודה. גופי מתפתל...לא יודעת אם אני חולמת אך הרטיבות הגואה בי מוחשית בהחלט. הלשון יורדת מהחזה לעבר הטבור העדין,מתעכבת,בוחשת בעדנה.ידי שלוחה קדימה,מלטפת רעמת שיער קצרה,שולחת את אותו ראש למטה,לטעימה מענבי הבציר שלי,לשתות לשוכרה ממני. הלשון בוחשת בי. איני מתאפקת ומלטפת את עצמי באיטיות משכרת,פוגשת את הלשוןבאצבעותי אשר זוכות לטעימה אף הן. החום שעוטף אותי ומבעיר את עצמותי קשה מנשוא. אגלי זיעה יורדים משיפולי בטני. מקמרת את בטני כאשר הלשון חודרת אלי,מתגלגלת בתוכי וטועמת אותי מבפנים. ואז בא הרגע ההוא...זרמים של עונג מתחילים לדגדג את כפות רגלי וידי,עולים בגרוני,מרחפים בשיפולי הבטן-כאשר אני מתפוצצת ומתכווצת על הלשון,גונחת ומתנשפת,גופי נרעד קלות.... אני נרגעת אט אט. שוקעת חזרה בתנומה ומתעוררת רק כשאני חשה רוח קרירה מצננת את גופי. תחתוני מופשלות על קרסולי...נבוכה ומבולבלת קלות אני נכנסת הביתה כשהשאלה "היה או לא היה?" מרחפת בראש. ערב. כל השכנים יושבים בחוץ לקפה ופוליטקה של מוצאי שבת. השיחה קולחת כשאני מעבירה מבט משכן לשכן,משכנה לשכנה..ורמז אין. עוד מעט נגמר שבוע ומתחיל שבוע חדש-כאשר בסופו-אני מיחלת לשמש שתצא שוב. שבוע נעים לכולם... ממני-אחת-נוסעת סמויה