הגברת בתמונה הראשונה מגישה את עצמה על מגש, הכל גלוי, לא השאירה שום פסיק לדמיון, ואילו הגברת בפצונה השניה מאתגרת, היא בגבה אל המתבונן, פוזה שמגבירה את הסקרנות ביחס למראה פניה, היא לבושה בנגליז´ה, מחלצות קלות מרפפות על גבול השקיפות שזה בכלל מטריף כל גבר בריא... אז...אין פה עניין של מוסר, יש פה גילוי טוטאלי וגילי בשלבים,, לדעתי השני מסתורי ומסעיר... אבל מה אני יודעת מה הולך בראשם של גברים (
אבל לא מוצאת את המילים המתאימות כדי להגדיר ... זה לא הראשונה ולא השניה.... זו אחת אחרת...........שמעשיה הם הקובעים ולא לבושה.....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ה"מכובדת"....זה ....... מתחת לפסנתר יש איזה אדון מכובד גם כן...... שהתגנב......... וחדר אל מתחת לשמלתה.......הכהה....... מאחר והשמלה אטומה, לא רואים מה הוא עושה לה שם......... יענו, כלפי חוץ , גבירה........ ומתחת לגלימה..........גיבורה....... אפשר להרים..... לרגע את השמלה שגם אנחנו נראה קצת?
שבה רואים מלאך עירום מביט על מחמדו......... איך לא שמת לב לפרטים הקטנים???????? ומה עם האיש שקודם סיפרתי עליו? גם אותו לא רואים בתמונה........ אבל הוא שם......... תראה אותה כמה שהיא מאופקת.....כאילו........לא אירע דבר...... קודם, התמונה זזה קצת.....היא בכל זאת, לא יכלה להשאר אדישה....לחלוטין.. שים לב......היא שוב זזה .......האישה........... שובבבבבבבבבבבבה
סיפור. בפאתי העיר בבית קטן עם גג רעפים אדום גרה אנג´לינה היפה. אנג´לינה היתה נערה יפה מבית עני כאשר פגשה ברוברטו הבנקאי העשיר. רוברטו בן ה-45 נשבה בקיסמה של בת ה-שמונה עשרה וקנה את ליבה בפרחים ואת הסכמתם של הוריה בדמים רבים. וכך הפכה אנג´לינה ל"ידועה" של רוברטו שקץ באישתו הקרירה וערג לדם צעיר ולפינוקי חדר שינה. שעות היום של אנג´לינה מוקדשות לטיפוח יופיה ולבישום גופה (ולעיתים מוצאת היא גם זמן לפרוט עלי הפסנתר, לא חלילה שופיין רק וולסים קלילים של שטראוס הבן)...אך לעת ערב.... לבושה במיטב המחלצות ומבושמת בבושם מושק ממכר היא נעמדת ליד החלון דרוכה בצפיה לבוא אהובה. יותר שמאלצי מזה אין! וזהו! מישהו מצא כבר פיתרון! (
לא מוסרית..........אלעק............. אגב, העירומה.......בכלל התפשטה על יד בעלה .....שעומד על ידה.... היא הזיעה מאד....והוא אמר לה......"נו, תורידי, רק אני רואה"....