טוב, אז קודם כל
סיפרתי למי שצריך לספר ואני עוברת. תקציר התגובות הוא המשפטים שכתבתי למטה (בשרשור של המכתב לאמא של מיכל) וחוץ מזה: היתה המלצה חמה ללכת לפסיכולוג. כששאל למה בפתאומיות, אמרתי שזה לא ואז כעס שלא אמרתי כשהתלבטתי אז אמרתי לו שהוא היה כופה עלי את דעתו ולא נותן לי להחליט לבד. והוא כעס שסיפרתי לאמא שלי קודם ואמר שאני מסיטה אותה נגדו ומנסה לפרק את המשפחה ושבמשפחה אין סודות בכלל ודרש שאני אתנצל אמרתי שיש דברים שלא ענינו ומותר שיהיו לי כמה סודות ולא לספר לו הכל אז הוא אמר שעכשיו אני אומרת שזה לא ענינם אז כשאני אצטרך אותם זה לא יהיה ענינם. הוא אמר שהוא היה מאוד ליברלי והרשה לי ללכת לאוניברסיטה, למרות שכל הדודים והחברים שלו אמרו לו שכדאי לו לחתן אותי מהר או מקסימום לתת לי ללמוד במכללה כי הם ידעו שזה מה שיקרה אבל הוא אמר "היא בחורה חזקה" ועכשיו אני מוכיחה שהם צדקו. הוא אמר שאני חסרת מוסר, חסרת יושר, שקרנית. הוא אמר שאני אגוסנטרית כי אני עוברת דירה במקום לטפל בסבתא שלי. חוץ מזה הוא אמר את המשפטים שרשמתי למטה.