חילופי א-ה (בגזרות נל"א-נל"י) התקבעו כבר
בלשון חז"ל ועברו אלינו בכתובים, וכך אנו מתייחסים ללשון חכמים ככזו, ולא כאל לשון משובשת. ייתכן, וכאן נראה שאני "בא לקראתך", שבעוד מס' דורות "שתי שקל" או כאילו-כזה או סבבי, או עשר ייעשו קאנון. על כך איני יכול לחתום. אותי זה מצמרר, אבל בוא ננסה להתעורר בעוד חמישים ואולי שבעים שנה, ונראה אם אכן זה יקרה. מכל מקום, איני מוכן אישית לתת אשראי לצורות אלה החורגות מן הנורמה המקובלת, התקנית. הרי הבהרנו זה לזה שאיננו מסכימים זה עם זה, אז מדוע להמשיך ולדוש בכך?