לא חושב שהרמטי
אם כי Chaledan (זהו השם באנגלית של עם שישב בארם נהריים (מסופוטמיה) הקדומה ולאחר מכן היה אחד מעמי בבל. הם היו שמים ושפתם דומה מאוד לעברית. קרוב לודאי כי הם אלו שיישבו את הערים אור ואוגרית. אם איני טועה בעברית נקראים "כשדים"). ברבות הימים שם זה נעשה שומש ככינוי לכל אסטרולוג ומכשף אשר השתמש בשיטות הכשדים. האבראקדברא נכתב על קלף באופן כזה, שהמילה הראשונה היא ה"אבראקדברא" וכל מילה מתחתיה קצרה באות (האות האחרונה מושמטת בכל פעם, כך שהשורה האחרונה היא "א"). בספר Three Books Of Occult Philosophy (של Cornelius Agrippa, שחי בין השנים 1486-1534(?)) מציין אגריפה כי מקור המילה הוא רומאי בשם Serenus Q. Sammonicus (שחי במאה השלישית לספירה) אשר כתב יצירה (שלא סיים לכותבה מאחר ונרצח ב-212 לספירה) - פואמה על רפואה אשר כללה גם את ה"אבראקדברא". בספר מצויין כי על המילה להיכתב באופן אותו הזכרתי קודם (על קלף או נייר) ויש לתלות את הקמע על הצוואר - כנגד מחלות. בהערות לאותו פרק, מביא העורך והמפרש של הגירסה המודרנית (Donald Tayson) ציטוט מתוך הספר Amulets and Talismans (של A.E. Wallis Budge מ-1968) שבו מעלה המחבר את ההשערה כי מקור המילה הוא כשדי. יש לציין כי באותיות עבריות נכתבה המילה (בידי Budge) כ- "אברא כדברא" קרואלי עצמו לקח את המילה ושינה את הגייתה (אברא הדברא), מאחר והוא טען כי גילה את משמעותה האמיתית של המילה (וטען כי משמעותה היא איחוד בין האדם למודעות הסולארית) - כשמו האמיתי של האל הכשדי "הוד" (המקביל כנראה, לסת´ המצרי). בספר "קבלה באור בהיר" של יגאל אריכא מוזכר קמיע ה"אבראקדברא" (עם ק´ ולא כ´, אך נכתב באותו האופן של החסרת האות האחרונה כל משפט) - ומצויין כי זהו קמיע כנגד מחלות - שכשם שהמילה דועכת כך גם תדעך המחלה, אך הוא לא כותב מה מקורה. בספר "מאגיה ומיסטיקה ביהדות" של רוני שיר, מוזכרת אבראקדברא כקמיע שנשא על גופו פילוסוף מאלכסנדריה בשם בסילידס (מעבר לכך לא מזכיר המחבר שם זה) - סגנון הקמיע נקרא אלדברן (Aldebaran) - סגנון שבו השתמשו המצרים הקדמונים, וזהו סגנון של טור ההולך ופוחת. דבר מעניין שמציין המחבר הוא שבתקופת התנאים נודע ספר קבלה בשם "ספר הכשדים". שלך הנווד