אבקת פלאים
"יום אחד אחר הצהריים בעודי צועד לעבר המכונית, בחניה התת קרקעית ראיתי אותו עומד ליד מכוניתי, זר גבוה, לבוש בחליפה שחורה, קירח לחלוטין, גוון עור בהיר, משקפי שמש כהים, התקרבתי ובטרם הספקתי לפתוח את פי הוא אמר בקול בס עמוק "יש לי מה שאתה רוצה" "מי אתה ומה לדעתך אני רוצה?" תמהתי "לא חשוב מי אני, קח את זה ותגיע לירח" הושיט לי ידו ובה מעטפה קטנה חומה ואטומה, "מה זה? מה יש כאן ?" "קח, אל תפחד" אבל פחדתי, הזר הזה הרתיע אותי, לא רציתי לקחת את המעטפה ועמדתי במקומי, הזר הרפה מהמעטפה והיא נפלה ארצה והתגלגלה מתחת למכונית, התכופפתי להרים אותה וכשהזדקפתי, הבחנתי שהוא נעלם, הייתי נבוך ומבולבל, חשבתי כל מיני דברים, מי זה האיש הזה?, איך ולמה בא לכאן? מה יש במעטפה? למה הוא התכוון כשאמר "להגיע לירח"? בכדי שתביני, מזה זמן אני, יש לי בעיות במיטה, ליתר דיוק כשאני גומר, אני גומר חלש וקצר מבעבר, לא יכולתי לקשר זאת לשום אירוע חיצוני, הכל הלך למישרין בבית ובעבודה, לא חשתי מתחים יוצאי דופן, הביצועים שלי בספורט לא השתנו, אבל כשגמרתי, גמרתי חלש והרגשתי חרא, התחלתי להרהר במשמעות הזיקנה הבלתי נמנעת," "זו המעטפה?" שאלה הד"ר "כן, אבל היה בה הרבה יותר חומר" "אוקי, תמשיך" היא נשענה לאחור על כסאו, משחקת עם העט שלה "בקיצור, לקחתי את המעטפה, באותו ערב, אחרי המקלחת, בחנתי את תכולתה, היתה בה אבקה, מין חומר בצבע קרם, חסר ריח, לא ידעתי מה בדיוק לעשות, הוא אמר "להגיע לירח" ואני קישרתי את זה לבעיה שיש לי, אז החלטתי להמר, את מבינה? לקחתי איזה חצי כפית אבקה עם כוס מיים," "נו, ואיך היה?" "לא היה לזה שום טעם מורגש, אבל במיטה החומר עבד ובגדול, באותו ערב עשיתי סקס עם אישתי והרגשתי את האורגזמה של החיים שלי, משהו מהסרטים, קודם כל זה היה ארוך מהרגיל, איזה 15-20 שניות, חוץ מזה הרגשתי כמה שיאים אחד אחרי השני ולבסוף זה היה בעוצמה הרבה יותר חזקה מאי פעם, עם כל הפירוטכניקה, זיקוקים בשלל צבעים, רעידת אדמה, כל גופי רעד מהתענוג, כמו גלישה על גל בגובה עשרים מטר, הרגשת התרוקנות מלאה, כאילו מישהו סוחט לי את הביצים עד טיפת הזרע האחרונה, מזלי ששכבתי כי הרגשתי כמעט עילפון לאחר מכן, הייתי הרוג וכל מה שרציתי זה לישון, אישתי הייתה מודאגת שאולי התעלפתי או משהו כזה" הד"ר הביטה בי בחיוך ספקני ושתקה, היא הייתה מומחית לתרופות והגעתי אליה אחרי בירורים רבים, אני חייב לשכנע אותה בסיפור התמוה הזה, "אני יודע שזה נשמע כמו סיפור דמיוני לגמרי, אבל האבקה הזו עבדה, הרגשתי שהיא עזרה לי להגיע לאורגזמה החזקה הזו, זה הדליק אותי ולמחרת לא יכולתי לעבוד, הייתי אפוף מחשבות, לספר לאישתי או לא ? אולי יש השפעות לוואי? אולי אני מסכן את עצמי? כל הזמן נזכרתי באורגזמה של יום האתמול, אז המשכתי לקחת את האבקה וכן, סיפרתי לאישתי" "יופי, נו, איך הגיבה?" שאלה בעניין "בהתחלה בחוסר אימון, כמוך עכשיו, סיפרתי לה את כל הסיפור ושכנעתי אותה לקחת גם כן " "ואיך היא, גם היא חוותה את האורגזמה המיתולוגית?" שאלה בסרקזם "לא, לצערי לא, אפילו שלקחה כמות כפולה ממני, את מבינה, היא אישה גדולה, כלומר שמנה וחשבתי שזה קשור למשקל הגוף" "אז היא לא הרגישה כלום?" "לא, לא היה הבדל אם לקחה או לא" "אוקי, תמשיך" "אז זהו, ניסיתי לקחת כמויות קטנות ככל האפשר, כדי לנצל כמה שיותר את האבקה, את מבינה, גיליתי שיש כמות מינימלית שפחות ממנה, אין השפעה מורגשת, זה בערך רבע כפית קטנה" "עשית מחקר ממש, הא" "כן, ויש עוד משהו" "מה?" "מה שאני מספר נשאר ביננו? יענו, סודי?" "כן" "טוב, תראי, יש לי מישהי שאני, שאני נפגש איתה מידי כמה ימים, ואנחנו, נו, אנחנו עושים את זה ביחד,,," "כלומר, יש לך מאהבת!" אמרה בתוכחה "כן, זהו, ד"ר, חשוב שאישתי לא תדע כלום" "בסדר, החיים הפרטיים שלך לא מעניינים אותי, מה זה קשור לעניין?" "אז זהו, גם איתה ניסיתי, כלומר, גם היא לקחה" "ואצלה הייתה השפעה?" שאלה בעניין, "לא, גם אצלה לא" היא שתקה, נראה שהייתה מאוכזבת מעט "טוב אז למה אתה מספר לי את הסיפור הזה?" "את רואה, לא נישאר הרבה מהאבקה הזו" "לכמה זה מספיק?" "בערך שלש ארבע פעמים" "נו?" "אני רוצה שתכיני לי חומר זהה, כלומר, תעשי אנליזה של האבקה בזו ותמצאי את החומר הפעיל, אני מוכן לשלם עבור זה" "לא, תעזוב, לא מאמינה שאני יכולה ליצר לך את החומר הזה, סיכוי נמוך מאוד להצלחה" "בבקשה ד"ר, אמרו לי שאת בין היחידים שיכולה לעשות את זה, שאת אוהבת אתגרים, ותאמיני לי, החומר עובד, אולי רק עלי, אולי גם לנשים אחרות, לעוד גברים, לא יודע, אולי יש כאן משהו שיכול לעזור להרבה אנשים בעולם, יש הרבה שקשה להם במיטה, את יודעת" לקח לי זמן לשכנע אותה, היא הייתה חוקרת באוניברסיטה, אישה מבריקה, למעשה היתה התקווה היחדה שלי, לבסוף הסכימה לנסות ליצור העתק מן החומר, היא השתמשה בכל מה שהיה במעטפה החומה והקטנה לצורך אנליזה, החומר המקורי נהרס והתחליפים הספורים שניסתה ליצר, לא עשו את העבודה, חבל מאז, כל יום, כששאני הולך לקראת המכונית שלי, בחנייה התת קרקעית בסיומו של יום עבודה,אני מדמיין את אותו זר, בחליפה השחורה ומקווה שאשוב לשמוע את קול הבס שלו,
"יום אחד אחר הצהריים בעודי צועד לעבר המכונית, בחניה התת קרקעית ראיתי אותו עומד ליד מכוניתי, זר גבוה, לבוש בחליפה שחורה, קירח לחלוטין, גוון עור בהיר, משקפי שמש כהים, התקרבתי ובטרם הספקתי לפתוח את פי הוא אמר בקול בס עמוק "יש לי מה שאתה רוצה" "מי אתה ומה לדעתך אני רוצה?" תמהתי "לא חשוב מי אני, קח את זה ותגיע לירח" הושיט לי ידו ובה מעטפה קטנה חומה ואטומה, "מה זה? מה יש כאן ?" "קח, אל תפחד" אבל פחדתי, הזר הזה הרתיע אותי, לא רציתי לקחת את המעטפה ועמדתי במקומי, הזר הרפה מהמעטפה והיא נפלה ארצה והתגלגלה מתחת למכונית, התכופפתי להרים אותה וכשהזדקפתי, הבחנתי שהוא נעלם, הייתי נבוך ומבולבל, חשבתי כל מיני דברים, מי זה האיש הזה?, איך ולמה בא לכאן? מה יש במעטפה? למה הוא התכוון כשאמר "להגיע לירח"? בכדי שתביני, מזה זמן אני, יש לי בעיות במיטה, ליתר דיוק כשאני גומר, אני גומר חלש וקצר מבעבר, לא יכולתי לקשר זאת לשום אירוע חיצוני, הכל הלך למישרין בבית ובעבודה, לא חשתי מתחים יוצאי דופן, הביצועים שלי בספורט לא השתנו, אבל כשגמרתי, גמרתי חלש והרגשתי חרא, התחלתי להרהר במשמעות הזיקנה הבלתי נמנעת," "זו המעטפה?" שאלה הד"ר "כן, אבל היה בה הרבה יותר חומר" "אוקי, תמשיך" היא נשענה לאחור על כסאו, משחקת עם העט שלה "בקיצור, לקחתי את המעטפה, באותו ערב, אחרי המקלחת, בחנתי את תכולתה, היתה בה אבקה, מין חומר בצבע קרם, חסר ריח, לא ידעתי מה בדיוק לעשות, הוא אמר "להגיע לירח" ואני קישרתי את זה לבעיה שיש לי, אז החלטתי להמר, את מבינה? לקחתי איזה חצי כפית אבקה עם כוס מיים," "נו, ואיך היה?" "לא היה לזה שום טעם מורגש, אבל במיטה החומר עבד ובגדול, באותו ערב עשיתי סקס עם אישתי והרגשתי את האורגזמה של החיים שלי, משהו מהסרטים, קודם כל זה היה ארוך מהרגיל, איזה 15-20 שניות, חוץ מזה הרגשתי כמה שיאים אחד אחרי השני ולבסוף זה היה בעוצמה הרבה יותר חזקה מאי פעם, עם כל הפירוטכניקה, זיקוקים בשלל צבעים, רעידת אדמה, כל גופי רעד מהתענוג, כמו גלישה על גל בגובה עשרים מטר, הרגשת התרוקנות מלאה, כאילו מישהו סוחט לי את הביצים עד טיפת הזרע האחרונה, מזלי ששכבתי כי הרגשתי כמעט עילפון לאחר מכן, הייתי הרוג וכל מה שרציתי זה לישון, אישתי הייתה מודאגת שאולי התעלפתי או משהו כזה" הד"ר הביטה בי בחיוך ספקני ושתקה, היא הייתה מומחית לתרופות והגעתי אליה אחרי בירורים רבים, אני חייב לשכנע אותה בסיפור התמוה הזה, "אני יודע שזה נשמע כמו סיפור דמיוני לגמרי, אבל האבקה הזו עבדה, הרגשתי שהיא עזרה לי להגיע לאורגזמה החזקה הזו, זה הדליק אותי ולמחרת לא יכולתי לעבוד, הייתי אפוף מחשבות, לספר לאישתי או לא ? אולי יש השפעות לוואי? אולי אני מסכן את עצמי? כל הזמן נזכרתי באורגזמה של יום האתמול, אז המשכתי לקחת את האבקה וכן, סיפרתי לאישתי" "יופי, נו, איך הגיבה?" שאלה בעניין "בהתחלה בחוסר אימון, כמוך עכשיו, סיפרתי לה את כל הסיפור ושכנעתי אותה לקחת גם כן " "ואיך היא, גם היא חוותה את האורגזמה המיתולוגית?" שאלה בסרקזם "לא, לצערי לא, אפילו שלקחה כמות כפולה ממני, את מבינה, היא אישה גדולה, כלומר שמנה וחשבתי שזה קשור למשקל הגוף" "אז היא לא הרגישה כלום?" "לא, לא היה הבדל אם לקחה או לא" "אוקי, תמשיך" "אז זהו, ניסיתי לקחת כמויות קטנות ככל האפשר, כדי לנצל כמה שיותר את האבקה, את מבינה, גיליתי שיש כמות מינימלית שפחות ממנה, אין השפעה מורגשת, זה בערך רבע כפית קטנה" "עשית מחקר ממש, הא" "כן, ויש עוד משהו" "מה?" "מה שאני מספר נשאר ביננו? יענו, סודי?" "כן" "טוב, תראי, יש לי מישהי שאני, שאני נפגש איתה מידי כמה ימים, ואנחנו, נו, אנחנו עושים את זה ביחד,,," "כלומר, יש לך מאהבת!" אמרה בתוכחה "כן, זהו, ד"ר, חשוב שאישתי לא תדע כלום" "בסדר, החיים הפרטיים שלך לא מעניינים אותי, מה זה קשור לעניין?" "אז זהו, גם איתה ניסיתי, כלומר, גם היא לקחה" "ואצלה הייתה השפעה?" שאלה בעניין, "לא, גם אצלה לא" היא שתקה, נראה שהייתה מאוכזבת מעט "טוב אז למה אתה מספר לי את הסיפור הזה?" "את רואה, לא נישאר הרבה מהאבקה הזו" "לכמה זה מספיק?" "בערך שלש ארבע פעמים" "נו?" "אני רוצה שתכיני לי חומר זהה, כלומר, תעשי אנליזה של האבקה בזו ותמצאי את החומר הפעיל, אני מוכן לשלם עבור זה" "לא, תעזוב, לא מאמינה שאני יכולה ליצר לך את החומר הזה, סיכוי נמוך מאוד להצלחה" "בבקשה ד"ר, אמרו לי שאת בין היחידים שיכולה לעשות את זה, שאת אוהבת אתגרים, ותאמיני לי, החומר עובד, אולי רק עלי, אולי גם לנשים אחרות, לעוד גברים, לא יודע, אולי יש כאן משהו שיכול לעזור להרבה אנשים בעולם, יש הרבה שקשה להם במיטה, את יודעת" לקח לי זמן לשכנע אותה, היא הייתה חוקרת באוניברסיטה, אישה מבריקה, למעשה היתה התקווה היחדה שלי, לבסוף הסכימה לנסות ליצור העתק מן החומר, היא השתמשה בכל מה שהיה במעטפה החומה והקטנה לצורך אנליזה, החומר המקורי נהרס והתחליפים הספורים שניסתה ליצר, לא עשו את העבודה, חבל מאז, כל יום, כששאני הולך לקראת המכונית שלי, בחנייה התת קרקעית בסיומו של יום עבודה,אני מדמיין את אותו זר, בחליפה השחורה ומקווה שאשוב לשמוע את קול הבס שלו,