אבקש את עצתכם

[raanan1953]

אבקש את עצתכם

מאז שבננו נפטר ( בערך חדשיים ) ויותר נכון מהרגע שהוקמה המצבה לכבודו , אשתי ואני פוקדים את קברו מידי יום . מדליקים נר ומשקים את הצמחייה בעציצים שפרסנו סביב לקברו . יום אחד נערכה אזכרה לפלוני שקבור בסמוך לזה של בני . אחד המספידים , הינו רב שמכיר אותי באופן אישי ( הכרות שטחית ) והוא התעניין למעשיי . כאשר הסברתי לו שזה קבר בני שאני פוקד אותו מידי יום , הוא טען בפני שזה מעשה מאד לא נכון גם לפי ההלכה , יתר על כן הוא טען שהוא אפילו חושש לבריאותי ! . הוא ממש התחנן שאני אנסה למעט בכך . אני כמובן פועל על פי רגשותי בלבד וזה מה שאני מוצא לנכון לעשות כרגע עבור בני . אשמח לדעת מכם האם נראה לכם שבאמת מעשי מוגזמים?

 

[eaz1514]

רענן היקר, אתה פועל לפי רגשותיך

וזה בדיוק מה שעליך לעשות אם אתה מרגיש שזה המעשה הנכון וזה רצונך . רק תשאל את עצמך אם כל היום שלכם סובב סביב הביקור בבית העלמין, אם המעשה היום יומי מסב לכם נחמה ורוגע או להיפך רק מגביר את הכאב והגעגוע. חודשיים וחצי זה זמן מועטמדי אבל החיים נמשכים ויגיע הזמן שתחזרו לשגרה מסוימת אם טרם עשיתם זאת. גיסתי החרדית אמרה לי פעם שביקור בקבר מפריע לנשמה. אני לא מאמינה בזה. אני לא הולכת כמעט לבית העלמין אולי 5-6 פעמים בשנה. זה מה שנכון עבורי ובעיקר עבור רונן שלא היה רוצה את זה. חמי וחמותי הולכים כל שבוע ומשקים את העציצים. רונן תמיד איתי, לאו דווקא תחת האבן הנושאת את שמו. אבל כל אדם הוא עולם ומלואו והתשובה צריכה לבוא מבפנים. מאחלת לכם שלאט לאט תמצאו את הכוחות ואת שביל הזהב לשלב בין החיים לבין הכאב על אובדן הבן. אילנה, אמא של רונן

 

[חיה אש]

עצות אין לי אבל אוכל

לספר לך שגם לי אמרו שאני מציקה לנשמה...אבל מכיוון שזה מה שאני מרגישה אני פוקדת את בית העלמין כשלוש פעמים בשבוע ביום שישי באופן קבוע ושאר הפעמים כשאני מרגישה שאני חייבת ...ישנם זמנים שיותר ישנם זמנים שפחות (השבוע בגלל שבני הקטן חולה הלכתי רק פעם אחת וכמובן מחר) לפעמים בבוקר כשאני לוקחת את הילדים לבית הספר אני מרגישה שאני חייבת לבקר גם את גיא ...ואז פשוט ממשיכה לשם ומשם לעבודה.

 

[koval10]

גם אני שמעתי שבקורים

רבים מציקים לנשמה. בני נפטר לפני חצי שנה, אנחנו הולכים לבית העלמין אבל לא כל שבוע. אני משום מה לא מסוגלת לקשר בין המצבה לבני. אבל גם דעתי שכל אחד ודרכו להתמודד עם האבל, ואם זה מקל עליכם, אז תעשו זאת! יעבור הזמן ואולי לא תלכו לבקר בבית העלמין כל יום. הלוואי ותרגישו טוב יותר עם הזמן. אומרים שהזמן מרגיע, לא מרפא את הכאב אלא נותן פרופורציות אחרות לאסון הנורא. זה שאתם הולכים כל יום לבית העלמין ממלא את הריקנות והחוסר שנותר אחרי שבניכם הלך. מאחלת לכם שמצאו את השביל שלכם כדי ללכת בו, כי החיים כבר לעולם לא יחזרו להיות כמו שהיו. ולדעתי שום דבר שעושה לכם טוב ולפחות קצת מרגיע את הכאב אינו מוגזם.

 

[דנדוש2009]

מאמינה שצריך לפעול לפי ההרגשה האישית

רענן, עברו רק חודשיים... נראה לי שאם אתה ואשתך מרגישים צורך לעלות לקבר אז תעשו זאת. אני לא מאמינה שזה מפריע לנשמה ... אני מאמינה שזה עושה טוב לנשמה שלך. מאז שדניאל נפטרה עברו 4 חודשים ואני עולה ומבקרת אותה בכל פעם שהנשמה שלי מרגישה רע, אין לי מועדים קבועים או תכנון קודם. אם אני מרגישה פתאום געגוע נוראי או חוסר באויר לנשימה או צביטה בלב, אני נוסעת לבית הקברות, יושבת ליד חלקת הקבר משקה את העץ ששתלנו מנקה מסביב - בוכה כמובן ומרגישה לאחר מכן הרבה יותר טוב. אני חוזרת הביתה והנשמה שלי מרגישה בריאה יותר. אם אתה מבקר ברמה יומית וזה עושה לך רע, מעייף או שהכאב בלתי נסבל... אז הייתי שוקלת לרדת במינון. לפעמים אני שואלת את עצמי לשם מה אני הולכת לחלקת הקבר, הרי דניאל אצלי בלב כל רגע וכל שעה...לזה אין לי עדיין תשובה שבת שלום לכולכם , ענת

 

[יפית מן]

דנדוש היקרה לי זה עושה טראומה בבית העלמין

כשאני באה לבקר את מאורי שנעלם לנו לפני שנה ועלה בסערה השמימה ללא שום חולי ,ילד שהיה בריא ולא הכירו אותה בקופת חולים, כשאני באה לשם אני בוכה וזועקת:מאורי מה אתה עושה פה?בוא איתי הביתה!ילד בשעה כזאת{אני באה רק אחרי הצהרים} כל האחים שלך עכשיו,שיבדלו לחיים ארוכים וטובים אמן,נמצאים בבית עושים שעורים,ארוחת ערב,מקלחות וקריאת שמע על המיטה ואילו אתה נמצא כאן אני עוד מעט הולכת הביתה וצריכה להשאיר אותף כאן לבד,מי שומר עליך?ואין לי לב ללכת ולהשאיר אותו,לבד ואני בוכה ולא יכולה להפרד ממנו ואחר הצהרים מתחיל להיות פחד בבית העלמין שנמצא בהר הזיתים בחלקת הילדים,בן זוגי כהן ואסור לו לבקר בבית הקברות כך שאני לבד ואני פוחדת מהערבים לעיתים אני מזמינה הבטחה ואז הבחורים שבאים איתי בוכים יחד איתי כך ואנחנו באים רק ביום השנה כל טוב לכם ושבת מבורכת על ראשכם ממני יפית סבתא של מאור ילד של אור

 

[יפית מן]

בגלל שאני כותבת בבכי הדמעות גורמות לי לכתוב

שגיאות כי עיני מתמלאות בדמעות ושדה הראיה שלי נפגם עמכם הסליחה

 

[גל213]

רענן

אצלי עברה שנה וחודש מאז שבני נדרס למוות,ואני ובעלי הולכים פעמיים בשבוע לבית קברות.גם לי אמרו שאין מנוחה לנשמה אבל אני מרגישה שאני איתו,מטפחת את חלקת הקבר בפרחים כי זה מה שנשאר לי לעשות בשבילו. תעשה מה שאתה מרגיש,אצלנו בחולון זה חלקת ילדים ואני פוגשת הורים שבאים פעם בשבוע למרות עבר עשר עשנים ויש כאלה שלא עושה להם טוב לבוא לבית קברות. גלית

 

[avif6]

רענן

אני יכול רק לספר לך מה אני עושה. אין זה משום המלצה לגביך מה לעשות. לדעתי עליך להבין איך כל אחד נוהג ולהחליט לעצמך איך להמשיך הלאה. בזמן ההלוייה של יעלי אני חשתי שם שיעלי לא נמצאת במקום שקברנו אותה . שם נמצא רק הגוף אך היא נמצאת במקום אחר. מבחינתי גם אינני מקשר בין המצבה או המקום לבין יעל . יעל נמצאת אתי בכל מקום בו אני הולך ובכל דבר אותו אני עושה. לי במהלך 4.5 החודשים שעברו הופיעו מס' תופעות שיש שניתן לקשר אותן כצרוף מקרים אך מבחינתי זהו סימן או סימנים שקיבלתי מיעלי. ההלכה אומרת שמקום הקבורה נועד לכך שהנשמה יורדת ומצפה לתפילות בזמן האזכרה אך בימים רגילים שהיא לא נמצאת שם זה עלול להטריד אותה ולכן אין לבוא לבקר. אני משלב בין האמונה האמיתית שאני מאמין שביתי האהובה אינה נמצאת שם לבין ההלכה שטוענת שביקורים שלא בזמן האזכרה מפריעים ולכן אינני מבקר שם . אנו מדליקים נר נשמה קבוע בבית ולא מפסיקים לחשוב עליה לרגע. אין לי ספק שגם אם תקטין את ביקוריך ותפקוד את מצבת בנך היקר פחות, הוא עדיין יהיה איתך בכל דרך אשר תבחר ולכל מקום אשר תלך. כך לך ממני אליך חיבוק ענק של הזדהות.

 

[שרון123]

מסכימה עם מה שכתבו לפני

אנחנו נוסעים לבית העלמין אחת לשבוע - שבועיים. בד"כ זה יחד עם הילדים. כשעבדתי קרוב, הייתי גם עוברת שם לפני או אחרי העבודה, אבל לא הרבה, אולי פעם בשבועיים כשהרגשתי שאני קורסת מגעגועים. היום לא כ"כ יוצא לי להגיע לשם לבד. רק לעיתים נדירות אני מרגישה שם קרובה יותר אליה. בד"כ אני לא מרגישה כלום. מבחינתי ירדן האמיתית היא בליבי, והיא תמיד איתי. מה שיש שם מתחת לאבן הוא רק הגוף הבוגדני שלה. הרוח החזקה והנשמה המדהימה שלה הן בתוכנו. כך או כך, אני מעולם לא הקשבתי לרבנים, עושה רק מה שאני מרגישה, מה שההיגיון והמוסר אומרים לי.

 

[eaz1514]

טוב לדעת שיש עוד הורים שחשים כמוני

חשבתי שמשו דפוק אצלי. שבוע רגוע לכולם אילנה אמא של רונן

 

[יוני6981]

שמעתי שבשנה הראשונה עדיף כמה שפחות.

צריך לתת לנשמה להיסתגל למקום שלה למעלה..ככה שמעתי...