מופעיה הודגשו
דווקא מן ה-"זרות" של ההתבטאות, כלומר מכך שזוהי התבטאות של אדם אחר, חוקר הטבע מתעלם לחלוטין: הוא נוטל ממנה רק את מה שהוא עצמו וכל אדם אחר, אם רק יימצא באותה נקודה במרחב ובזמן, יכול לתפוס ולומר <?>, כלומר רק את דיווחו האובייקטיבי לגמרי, המתייחס למושאו בלבד, של הדובר. ההבנה מצטמצמת כאן, בניסוח גס, לכדי חילוץ של הצד המושאי הטהור מתוך ההתבטאות (הדיווח), ולהרחקה גמורה של סובייקט ההתבטאות עצמו. אישיותו של הדובר כאן ניתנת בהחלט להחלפה: לחוקר אין עניין עם תודעה זרה לכשעצמה. מובן שבעיית ההתעלמות מן הסובייקט הצופה ועורך הניסוי עשויה בתחומים מסוימים להיות מורכבת בהרבה (למשל, ניסויים במסגרת תיאוריית הקוונטים). אולם אישיותו של הדובר לעולם אינה יכולה להיעשות למושאו של מחקר העומד בפני עצמו. כמובן שזו רק פסקה אחת; המלה הזו עושה לי צרות על בסיס קבוע כבר הרבה זמן. <ה-<?> זו הערה של המהדירים ברוסית, שאינם בטוחים אם קראו נכון את המלה שלפניה מכתב היד; לא שייך לענייננו>