"אבנים בכיסו" - סקירה קצרה
אתמול הייתי בברודווי בהצגה "אבנים בכיסו" (ולא כמו התרגום המזעזע "אבנים בכיסים", שמבטל את הפן האישי בכותרת, וכנראה הומצא על מנת לשעשע בחרוז [נחות] את בני החמש שבינינו). על המבטא האירי הלא מובן התגברתי לאחר כ- 20 דקות, ואז גם הצלחתי ליהנות מההצגה. ובכן, כדי ללמוד על כל המשמעויות שלו צריך לקרוא את המחזה, אבל בינתיים נראה שזהו מחזה מעניין אך לא גאוני, סאטירה די מיושנת, לפחות בחלקה, על הוליווד, עם כמה אמירות מעניינות. המשחק, לעומת זאת, היה וירטואוזי ומצויין (למי שלא שמע, זהו מחזה עם 15 דמויות שמיוצגות ע"י שני שחקנים). מציגים אותה עכשיו גם בארץ, אבל אני לא יכול להמליץ, כיוון שלא ראיתי את רמת הבימוי והביצוע של וילוז´ני ויעקב כהן בארץ, וייתכן גם שאיכות התרגום נמוכה מאיכות המקור. כשאחזור לארץ אראה את הגירסה העברית ואכתוב אם היא שווה צפייה. אגב, הקהל האמריקאי צוחק מהבדיחות הבסיסיות ביותר ובאופן מוגזם לחלוטין. הביטוי fuck off ממש קרע אותם. אז אם אתם מגיעים לניו יורק, אל תרגישו צורך לצחוק יחד איתם, או מבוכה כשהם צוחקים ממשהו שלא ממש מצחיק אתכם. עד כאן הסקירה עופר
אתמול הייתי בברודווי בהצגה "אבנים בכיסו" (ולא כמו התרגום המזעזע "אבנים בכיסים", שמבטל את הפן האישי בכותרת, וכנראה הומצא על מנת לשעשע בחרוז [נחות] את בני החמש שבינינו). על המבטא האירי הלא מובן התגברתי לאחר כ- 20 דקות, ואז גם הצלחתי ליהנות מההצגה. ובכן, כדי ללמוד על כל המשמעויות שלו צריך לקרוא את המחזה, אבל בינתיים נראה שזהו מחזה מעניין אך לא גאוני, סאטירה די מיושנת, לפחות בחלקה, על הוליווד, עם כמה אמירות מעניינות. המשחק, לעומת זאת, היה וירטואוזי ומצויין (למי שלא שמע, זהו מחזה עם 15 דמויות שמיוצגות ע"י שני שחקנים). מציגים אותה עכשיו גם בארץ, אבל אני לא יכול להמליץ, כיוון שלא ראיתי את רמת הבימוי והביצוע של וילוז´ני ויעקב כהן בארץ, וייתכן גם שאיכות התרגום נמוכה מאיכות המקור. כשאחזור לארץ אראה את הגירסה העברית ואכתוב אם היא שווה צפייה. אגב, הקהל האמריקאי צוחק מהבדיחות הבסיסיות ביותר ובאופן מוגזם לחלוטין. הביטוי fuck off ממש קרע אותם. אז אם אתם מגיעים לניו יורק, אל תרגישו צורך לצחוק יחד איתם, או מבוכה כשהם צוחקים ממשהו שלא ממש מצחיק אתכם. עד כאן הסקירה עופר
