אבל למה הוא?

דה נטו

New member
אבל למה הוא?

בטוחה שאתן מכירות את השאלה הזו בקונסטלציה זו או אחרת... הסנדביץ שלי בן אוטוטו חמש, נמצא במיקומו המשפחתי כבר יותר משנתיים ועדיין מתקשה למצוא את מקומו. אז מעבר לכך שכל דבר שהקטן עושה (נגיד קופץ על הספה ואז אני מורידה אותו ואמרת לו שאסור) הוא ישר עושה גם ("אבל למה הוא עשה את זה?"), הוא גם עכשיו חוזר עם תחתונים מלוכלכים ורוצה שישימו לו חיתול... ובאופן כללי דורש תשומת לב תמידית. וכמה שאני נותנת - רוצה עוד (טוב, זה ברור, אבל איך עוצרים את זה?) יש לנו כמעט כל יום זמן איכות שלו ושלי, יש לו מדי שבוע שעה - שעתיים רק עם אבא שלו. גם כשניסיתי את שיטת החיזוקים החיוביים, כדי להמנע מתשומת לב שלילית, הייתי צריכה לחזק אותו כל 5-10 דקות אחרת כבר היה מושך את תשומת הלב באופן פחות רצוי (בעיקר על ידי הצקה לאחיו). וזה לא שהוא לא יודע להיות מלאך, וזה לא שהוא לא מקבל חיזוקים על התנהגות רצויה - רק שכל הזמן צריך להיות סביבו ודבר לא מספק אותו. אני ממש מרגישה שהוא מנהל אותי, וקשה לי עם זה מאוד (לולא אחיו הצעיר היה הנפגע העיקרי, סביר להניח שהייתי מתנהלת אחרת - אבל הוא ממש מתעלל בו, וגם כשאני לוקחת את הקטן איתי למקום אחר הוא בא אחרינו וממשיך להציק).
רעיונות, מישהי?
 

אשרז4

New member
מבינה את התסכול שלך ואת הרצון לשינוי

יחד עם זאת גם יכולה להבין את הילד
בלי קשר להיותו סנדויץ ולכך שיש אח קטן חמוד ומטופל
יש ילדים שדורשים יותר תשומת לב
יש ילדים (ואנשים) שרואים את הדברים כך שכל מה שהאחר קיבל זה על חשבונם
ואז, לא משנה כמה תשומת לב יקבל, ברגע שתתפני לאחד האחים- מבחינתו הוא לא קיבל את תשומת הלב הזו.
&nbsp
נשמע שאתם עושים הכל לפי הספר.
&nbsp
יכול להיות שיש הרבה עניין סביב הצורך שלו בתשומת לב
שהוא מבין שעושים הכל על מנת שיפסיק ולכן, בחשיבה שלו עדיף לו להמשיך כדי לקבל עוד?
&nbsp
ושאלה:
זה תמיד היה כך או התגבר מאוד לאחרונה?
בן כמה האח הקטן? והגדול?
 

דה נטו

New member
זה תמיד היה

והתגבר מאוד לאחרונה. הקטן בן שנתיים וקצת הם כרוכים זה אחרי זה אבל ברור שהקנאה אוכלת אותו... (הגדול בן 7)
 

פרמלה

New member
הקנאה אוכלת גם נערות בנות 16...

נסי להפתיע אותו ולזרום עם הצורך בתינוקuת, שהוא בעצם צורך עצום בתשומת לב.
- כשהוא בא עם תחתונים מלוכלכים ומבקש חיתול תשלחי אותו להביא חיתול מהחבילה של אחיו, שאני משערת שיהיה קטן עליו. תוכלי להתעייץ אתו איך כדאי לסגור את החיתול כך שיישאר על הגוף - ככה הוא גם התינוק שלך וגם ילד גדול עם תושייה.
- תחזיקי אותו בערסול כמו שמחזיקים תינוק, ועוד כל מיני קטנות כאלה שעושים עם תינוקות.

לתחושתי זה לא יגרום לו לרגרסיה, אלא ימלא את לבו בסיפוק ואהבה ועשוי להרגיע אותו. ככה אולי תצליחי לשדר לו שאת לא נלחמת בו (על מה שבעיניך נתפס כהתנהגויות מעצבנות ודווקאיות ועבורו זו משיכת תשומת לב) ושאחיו התינוק לא תופס את מקומו.

אני רואה עם בכורית, קנאית מדופלמת בת 16, שלפעמים כל מה שהיא צריכה זה הוכחה שהיא עדיין הילדה הקטנה שלי .
 

אשרז4

New member
לגבי "אבל למה הוא"

כמי שיש לה תאומות אני זוכרת את התסכול של אחת עושה משהו ומסבירים שאסור/ מרחיקים
וישר השניה עושה אותו דבר ורואים שמחכה לתגובה.
ובא לך לצרוח, לא מובן שאם לה אסור גם לך אסור??
ולמדתי ש..
כן מובן אבל גם היא רוצה, גם אם זה לשמוע לא.
ונכון שכשיש הבדל של גיל זה עוד יותר בולט כי אתה גדול ומבין ויודע
אבל , לא בא לו ( : ) ) להיות גדול ומבין ויודע
בא לו להיות קטן וחמוד ולא מבין ומטופל
אני בכלל שמעתי די הרבה בזמן האחרון שאומרים שזה שאתה אומר לילד שהוא גדול ובוגר ומבין לעומת אחיו הקטן והתינוקי
הרבה פעמים גורם לו לרצות לא להיות גדול ומביןכי יש משהו בלהיות קטן ונזקק ומטופל שמשמעו המון תשומת לב וסלחנות והבנה והתפעלות שכשאתה גדל יש את זה פחות.
ומחשבה שעולה לי.
הקטן.. אולי יש פעמים שאת יכולה לתת לו להתמודד מול אחיו
גם אם אחיו מעצבן אותו ומציק יתכן וצריך לתת לו כלים התחלתים של התנהלות מול זה
ולא שאת תרחיקי את הגדול יותר.
 
סבלנות

האם לפני האח הקטן הוא לא היה כזה?
כמה זמן זה כבר נמשך ובן כמה הקטן?
&nbsp
יכול להיות שזו רק תקופה כזאת, מין גל כזה שנוצר בעקבות ליגת אחיו הקטן ושינוי מעמדו המשפחתי,
ועם קצת סבלנות, הכלה וטיפול נכון זה פשוט יתמוסס.
&nbsp
אני הייתי ממשיכה באותה הדרך, לנסות לגייס הכי הרבה רוגע וסבלנות שניתן.
להתעלם ממה שאפשר, ממה שדורש תיקון להפסיק בקצרה וברוגע בלי דיונים מיותרים, ולחזק בכל הזדמנות, גם חיזוקים יזומים של הרעפת תשומת לב.
מאמינה שמתישהו ההתנהגות תמצה את עצמה והוא יצבור מספיק בטחון במקומו במשפחה.
&nbsp
אה ובקשר ליחסו לקטן - לנסות לקרב בפעילויות משותפות, להדגיש את מעמדו כאח גדול ובוגר, שמהווה דוגמא, ולעשות הפרד ומשול כשאין ברירה, לזכור שזו רק תקופה כזאת ולא יהיה כך כל החיים.
&nbsp
 

דה נטו

New member
תודה

אני מנסה כל הזמן לקרב ולהדגיש את מעמדו, עדיין להיות קטן, קוסם לו יותר. האבסורד הוא שכשהוא ממש מרביץ לקטן ואני מרחיקה אותו, הקטן ישר הולך לחפש אותו ולהיצמד אליו מחדש
 
גם האמצעית שלי מתעללת בקטנה

(אצלי בנות 7 ושנה וחצי) והקטנה אוהבת אותה בטירוף - היא פשוט האדם האהוב עליה ביותר בעולם.
 
למעלה