אבי ילדי...

just yael

New member
אבי ילדי...

כך קוראת לך לא יכולה להשתמש במושגים אקס...או גרוש... איך שהוא , אחרי המשבר הקשה הזה...אחרי הזעם, הכעס האינסופי, והבוז, הגענו למערכת יחסים של סטטוס קוו. הורים טובים לילדים שלנו, משתדלים להתחשב זה בזו, מחייכים, משוחחים, יכולים לשהות באירועים שונים יחדיו, עם הילדים, נזהרים שלא לפגוע... בדיוק כפי שפינטזתי את הקשר שלנו, בעבורנו ובעבור ילדנו, איקס זמן אחרי הגירושין. (לא שוכחת גם את הרגעים הקשים...אבל אנחנו יודעים בדרך כלל להתעלות על עצמנו, ולהמשיך הלאה) היום, דיברנו עניינים טכניים, ואז חרגת ממנהגך הקורקטי. אמרת שרוצה לומר לי משהו. סיפרת לי ששוחחת עם הורים לילדים בגיל ההתבגרות , 8-10, וקלטת מיהם הילדים שלנו. הוספת ואמרת...שאתה חושב שאני עושה עבודה נפלאה עם הילדים, ושאתה כל כך מעריך את כל מה שאני עושה איתם. הקשבתי, התרגשתי, ומיד חשתי את הדמעות עולות. יחד התערבבו להם כל כך הרבה רגשות. הודיתי לך, על כך שהבעת בפני את הדברים , וניתקתי את השיחה. מחשבות, תחושות... של גידול ילדים בסך הכל לבד...בהחלטות, ביום יום. תחושות של ...אף אחד לא יוכל למלא את מקומך בעניינם. תחושה של..."לו לפני שלוש שנים, הייתי מי שאני היום...עם התובנות שיש לי היום...ואתה, עם נסיון החיים שצברת בשנים הללו...אני לא יודעת אם היינו מצליחים, אבל משוכנעת, שהרבה דברים היו שונים." רגעים של בלבול רגעים של רגשות רגעים בהם הפינה החמה שבליבי...הפינה שלך...נפתחת רגעים בהם יודעת...בבירור, שאם יום אחד יקרה לי משהו...תהיה שם בשבילי, ולא משנה באיזה מקום תהיה בחייך רגעים בהם נזכרת, שהיו דברים יפים בגללם בחרתי בך לפני 16 שנה.
 

מצוטטת

New member
כמוך

קראתי......... (בעצם מודה , אפילו פעמיים) כן , גם
חשתי איך חלקן של המילים מחזירות אותי אחורה.... המון אחורה במינהרת הזמן
שיחות..., כן הן מזכירות לי אמירה שרק היום ניזכרתי בה באיזו שיחה עם חבר
זה הולך ככה... בכל מאזן, חוסר הפרופורציות גורם בסופו של דבר להפסד (גרעון...בשפה המקצועית) כולם מפסידים בחלקים שווים!!! אבל, למרות ועל אף ה-
אותי המחשבות האלו ל-ע-ו-ל-ם (ואלוהים עדי) לא נותנת להן מקום של פיקפוק של אם, או אילו מודה הכאב לא תם...(אולי לעולם לא יפוג) יודעת (מקווה/רוצה להאמין) שה.... ....שאם יום אחד יקרה לי משהו...הוא אכן יהיה שם!!! כשם שאני אהיה שם במידה ו... זה המעט שנשאר!(מעט מידיי)
 
קראתי וחיוך עלה על פניי........./images/Emo140.gif

איזה כייף לקרוא שיש אנשים שמצליחים להגיע להבנה כאשר אב ילדיי אמר לי "את עושה עבודה נהדרת עם הילדים.." ועוד משפטים שלא זוכים להם מהגרושים הבנתי ששנינו התבגרנו גם הוא וגם אני הצלחתנו להשאיר את הכעסים בצד ולהיות הורים בוגרים כל הכבוד לכם - הקשר של היום שווה את כל האתמול...
 
היום אני והאקס צחקנו ביחד ../images/Emo151.gif

נוסף על אנפורמציה שנתתי לו על הילדים כרצונו. וחברתי הטובה אמרה כמה כף לשמוע איך אתם מתייחסים אחד אל השני וזה אחרי מלחמת עולם שלישיתביננו
 

michaly44

New member
../images/Emo24.gifמצוטטת יום אחד זה יקרה..

את יודעת מצוטטת...הגעתי למסקנה שלא טוב לחזור אחורה למקומות כואבים..זה מדכא. שלילי. מציעה לכל אחד שעבר תקופה כואבת וקשה..לנעול זכרונות אלו במגירה חתומה. ולזכור רק דברים טובים. אני משתדלת..כי זה כואב מידי לחזור אחורה. ודרך אגב חיבקתי אותך..ועם הייתי קרובה אלייך..הייתי עושה ממך כווץ'.
 

מצוטטת

New member
ולי נאמר....

ההפך
תפתחי ..... קלפי הכל...את כל השכבות הכואבות כמו בצל...עד שתגיעי לדימעה
לנעול זכרונות אמממממממ יש דבר כזה
*תודה מיכל*
 

just yael

New member
כן...לקלף

לא לנעול את הזכרונות לתת להם להכאיב בהתחלה המון אחר כך פחות אחר כך רק לגרד, מפעם לפעם לא קל מי כמוני יודעת הם עוד שם אבל לנעול??? בשום פנים ואופן
 
געגועים לחיבוקים

אווו ציפור שיר איזה מילים ממיסות לב ומה רצית בסך הכל חיבוק ,מילה טובה
 

just yael

New member
מתה...

על חיבוקים של נשמות עתיקות... ושל מלאכים בשבילים עלומים
 
That will be the day that I

......d -לשמוע את זה ממנו.מדהים.יפה.בוגר.כל הכבוד.תמשיכו ככה.לכל אחד מגיע.
 

*יערית

New member
יעל ../images/Emo140.gif

המשוב החיובי שקיבלת ממנו גרם לך להיזרק אחרונית בשנים....ואולי לחשוב מה ואילו? ואני חושבת דווקא שהמשוב הזה לא מגיע ד"כ בחיים משותפים ארוכי תווך....מאמצים שלך לבד רוב הזמן כל השנים שאחרי הביאו אותו לראות את הדברים בצורה כזו
ומה שחשוב הוא שיש הערכה גלויה גם אחרי שניפרדים
 

just yael

New member
יערית..

לא חשבתי על זה ככה תודה על המחשבה.. היא נגעה..במקומות הנכונים
 

ophra

New member
מחשבות על "לו" ו"אילו"

הן נחמדות לסרטים....
יש אינסוף דוגמאות של סרטים שנעשו על בסיס "מה היה קורה אילו" חלקם אפילו מקסימים ושובי לב אבל אלו רק סרטים יעלי.... זו הדרך של יוצרי הקולנוע להראות לנו על המסך את הפנטזיות והמחשבות שיש לכולנו לעתים בראש באופן מיותר שכזה.... עזבי את המחשבות האלו יעל אין בהן שום תועלת ותוחלת תהני מהפרגון
(על נדירותו ובגרותו) היי שמחה על מערכת היחסים שיצרתם, נכון לעכשיו, את והוא היי שמחה על ילדייך הנפלאים, שאפילו הוא מזהה את העבודה הנפלאה שאת עושה איתם ואל תטרידי עצמך במחשבות של "מה היה קורה אם" על פי רוב הן גורמות לצביטות במקרה הטוב לכאבי לב במקרה הפחות-טוב ולא משנות במאום את המציאות..... עפ
(החיים הם לא סרט. בדקתי.
)
 

just yael

New member
ה"לו" וה"אילו"

באים לבקר בלי שאני מזמינה אותם את יודעת...אני לא ממש פותחת להם את השער אני יודעת שאם אתנגד להם...הם יתדפקו ביתר שאת ולכן מאפשרת להם כניסה גם אם לגיחה קצרה יושבת איתם לוגמת איתם תה כואבת גם...כן...אפילו מאוד אבל אז...הם אומרים יפה שלום והולכים לפחות עד הפעם הבאה. נראה לי שהביקורים שלהם הולכים ופוחתים והם גם מתעכבים פחות זמן כנראה שמים לב...שהם כבר לא מצליחים לעבוד עלי כמו פעם
 
חושבת יעלי

שזו בדיוק הדרך הנכונה לא לגרש רק להקשיב לכאב לתת לו מקום מקום של כבוד ויחד עם זאת מראה לו שאינך מפחדת ואז הוא מתפוגג מגיע לעיתים יותר נדירות
 

נקיטה...

New member
ה"לו" וה"אילו"

גרים אצלי כמעט תמיד. הם לא הולכים. הם תמיד ברקע. כשהתשובה ברורה כ"כ... אבל הם עדיין קיימים, כל הזמן. ענת
 

blonda3

New member
ימי הסליחות עכשיו../images/Emo75.gif

וכתבתי לך בפורום השכן..... מעתיקה לכאן כן. הזמן עושה את שלו. הכעסים מתפוגגים. הדברים מקבלים פרופורציות והילדים-הם באמת הכי חשובים ומה הם צריכים יותר מזוג הורים שמתקשרים ביניהם באופן נורמאלי? ככה גם קרה אצלינו. הקרח נשבר והופשר..... אחרי 10 שנים.... לפני כמה ימים שכבתי בלילה במיטה והדמעות זלגו וביקשתי ממנו סליחה על כל מה שקרה בזמנים שמאד רבנו לקחתי אחריות על החלק שלי הכל ביני לבין עצמי תמיד יש לי רגעים כאלו של חשבון נפש ועכשיו ימי הסליחות אז ביקשתי סליחה בליבי למרות שבפועל כבר ביקשנו אחד מהשני סליחה על כל מה שקרה בינינו.... חשוב לסלוח. חשוב לדעת לפרגן. חשוב לדעת לראות את הצדדים החיוביים שבכל אחד מאיתנו. זה גם מחזק אותנו כהורים וגם מחזק את הילדים שלנו. שנה טובה
 

מצוטטת

New member
10 שנים ../images/Emo70.gif

דיאוס סנטוס...... מצוטטת הולכת למחשבון האישי אם כי עדיין תוהה מאופו מוצאים ת'כוח הזה... לסלוח
מאיפה
 
למעלה