אבי חולה אלצהיימר
לפני כשנה אבי בן ה 84 אובחן כחולה אלצהיימר, מצבו פחות או יותר בסדר, אם כי הוא מדבר לפעמים לא לענין. כרגע הוא שוהה בבית אבות קטן ומשפחתי על יד ביתי, ואני מבקרת אותו כל יום. למרות שבית האבות ממש טוב, הוא אינו רוצה להשאר בו וכל הזמן חולם לעזוב ולשכור דירה[אין לו דירה משלו] ,מה שאינו בא בחשבון כמובן. אנחנו אומרים לו שכרגע קשה מאד לשכור דירה ויש ביקוש יותר מהיצע. אתמול הוא שאל אותי אם יוכל לגור אצלי כמה ימים עד שימצא דירה, התחמקתי ואמרתי לו [מה שבאמת נכון] שהדירה שלנו קטנה מאד ואין לנו אפשרות לארח אותו. אני יודעת שאין ברירה, הוא חייב להשאר בבית האבות אבל ממש נקרעת כשהוא מבקש לעזוב. הוא ואמי תמיד עזרו לי ואפילו גרנו אצלם שנה לאחר שבתי נולדה. אני מרגישה כפויית טובה וחושבת לעצמי מה הוא מרגיש כשאני דוחה את בקשתו. מה עושים? אייך עוזרים לאבא אייך מתפקדים עם הצער הכאב והתסכול?
לפני כשנה אבי בן ה 84 אובחן כחולה אלצהיימר, מצבו פחות או יותר בסדר, אם כי הוא מדבר לפעמים לא לענין. כרגע הוא שוהה בבית אבות קטן ומשפחתי על יד ביתי, ואני מבקרת אותו כל יום. למרות שבית האבות ממש טוב, הוא אינו רוצה להשאר בו וכל הזמן חולם לעזוב ולשכור דירה[אין לו דירה משלו] ,מה שאינו בא בחשבון כמובן. אנחנו אומרים לו שכרגע קשה מאד לשכור דירה ויש ביקוש יותר מהיצע. אתמול הוא שאל אותי אם יוכל לגור אצלי כמה ימים עד שימצא דירה, התחמקתי ואמרתי לו [מה שבאמת נכון] שהדירה שלנו קטנה מאד ואין לנו אפשרות לארח אותו. אני יודעת שאין ברירה, הוא חייב להשאר בבית האבות אבל ממש נקרעת כשהוא מבקש לעזוב. הוא ואמי תמיד עזרו לי ואפילו גרנו אצלם שנה לאחר שבתי נולדה. אני מרגישה כפויית טובה וחושבת לעצמי מה הוא מרגיש כשאני דוחה את בקשתו. מה עושים? אייך עוזרים לאבא אייך מתפקדים עם הצער הכאב והתסכול?
