טוב אז ככה ...
נפתח בזה שזה תמיד מחמיא לקבל איתותי געגועים. בייחוד מאנשים שחלקו איתך רגעים קסומים בחייך. ולא מעטים. אז רפרפתי. מודה שרק בחטף. ובכן, שנים חלפו. וכולנו התבגרנו. התאפיינו. נכפה עלינו. כוחו של הזמן על בן האנוש. אז המסקנה הראשונה שצצה לה מאליה היתה שמה שהיה הוא בהכרח לא מה שיהיה. המסקנה השניה היתה פחחחחחחח איפה תכניס כתיבה כאן ללוז שלך?