אכן מדובר בדבר טוב.
זה פסוק מפורש. אבל הפסוק לא אמר לנו מהו הדבר הטוב, ואף אין לנו עוד סיפור על הבחור כדי להכיר אותו, ולכן המסקנה המתבקשת היא שאנחנו לא יודעים מהו הדבר הטוב. חז"ל, כדרכם במדרש, מצאו פער בכתוב, ומילאו אותו ברעיון שתואם את מה שרצו לומר. זה לחלוטין לא אומר שהם ענו כאן על השאלה "מהו הדבר הטוב". הם דרשו כאן דרש. אני בטוח שאם היינו שואלים את בעל המדרש הספציפי הזה "מה באמת הוא עשה", הוא היה אומר בפשטות שאינו יודע. אך לצורך חינוך העם, לימודם או ממליון סיבות אחרות, הוא דרש מדרש זה. ואני לא קורא לכל דבר שחז"ל אמרו "מדרש". אני קורא ככה רק לדבר שלא נראה פשט. אילו היה מדובר בדבר שניתן היה להוציאו מפשט הכתובים גם אילולא חז"ל היו אומרים את דבריהם, הרי שמדובר בפשט. אבל אם מדובר בתוספת שאל ניתן להבינה מהכתובים, הרי זה דרש.
