אביבה לקבלה

[רגין1]

אביבה לקבלה

כבר חזרו המילים? כי באמת מעניין מה היית אומרת על כל מה שאמרתי. סתם, אני יודעת אבל תמיד טוב לשמוע שוב. וחוץ מזה, מה פתאום את מחפשת שלוש כלות? אני הייתי בטוחה שהבגדים שיערת הדבש קיבלה הם חלק ממתנת האירוסין.. אז אחת כבר יש.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

כן בבקשה, במה אוכל לעזור?

לא, אין לי מילים. הצביטה בלב אומרת הכל, רק ש... דברים כאלה אסור לשחזר או למחזר. הברק עלול להיות עמום ולתת תחושה לא נעימה. אלה זכרונות שלעולם ישארו מבריקים ומבהיקים, מתאימים בדיוק למתי שהתרחשו. כרגיל, אחרי שאני "אומרת" משהו, אני מיד "יודעת" איך אני יכולה לעשות בדיוק את ההיפך ממה שאמרתי זה עתה. מה שיש בינינו, נמצא כל הזמן. לא משנה איפה מתי כמה ולמה. זה קשור שלא ניתן להסביר אותו במילים פשוטות אלא בהסברים אנרגטיים שעוזי ועוד כמה כאן, לא יאהבו... לא שאכפת לי, שלא יאהבו אבל... למה שלא נדסקס את זה איזה כוס קפה עם עוגה מדהימה, שיבואו לאחר ארוחת צהריים טעימה אצלך? הא? אם לא הייתי מתביישת, ואני לא, הייתי מזמינה את כולם אליך, לערב טעימות שימשך עד השעות הקטנות. איזה כיף "להפליג" איתך, אני יודעת שתקחי את כל מה שאני אומרת בדיוק בדרך הנכונה. עכשיו עולה לי, הסיפור המדהים עם מה שעשית עם התכשיטים... ויערת הדבש?... וואלה! בתור אימא לבנים, אני מאמצת כמה שיותר מהר את כל מה שנמצא מסביב ונראה כמו בת. כמו שהיו זמנים, שאימצתי לי כמה אימהות כי אמא שלי חסרה לי הרבה שנים.

 

[רגין1]

טארט תפוחים ופירות יער?

הולך? ואת יודעת שיש דברים שלא צריך לומר פעמיים, רק צריך להזהיר מראש שלפני ערב טעימות רצוי שלא לאכול יום שלם. מעבר לזה, כל הרגשות שלנו הם צורה של אנרגיה. מצב צבירה מסוים. מי שרוצה לגדול צריך להכיר בזה.

 

[עוזי שחף]

אביבה,את אכן מכירה אותי,וזה מרגש,

אבל אני תמיד מעוניין ללמוד על מה שאני חלש בו,ולא בנושאים שאני "שוחה" בהם כמו דג במים,ויש כאלה. לגבי ההוויה/הבנה שלך,שכנראה מורכבת גם מהסברים אנרגטיים,לא היו לי אף פעם איזשהם רצונות,או העדפות שלא תכתבי,נהפוכו,אני מנסה להתמודד בזמן האחרון עם היכולות שלי להבין שפות אנרגטיות,ודומות להן,וזאת ע'מ לשפר ולשפר,עוד ועוד,את הידע שאני רוכש על אנשים שאני מכיר,ולא מכיר,וכך אני בעצם מתחבר אליהם טוב יותר! וגם אלייך,לקח לי הרבה זמן להתחבר,ורק אחרי הרבה זמן יחסית,ממש התחלתי להבין אותך,וגם זה על גבול המעט,וזה עושה תמיד חשק לעוד... כל סוג של תחושה,שמקבלת מימד של ביטוי,יש לה מקום אצלי,באוזניים! אנחנו כל הזמן,אם רוצים ואם לא,ניזונים אחד מהשני,מהשלישי,וכו,במין תהליך מאד מורכב שבנוי מאלפי תמונות שאנו בונים בתהליך התקשורת,ממש כמו ילד קטן,בתהליך הלמידה הראשוני שלו,את שפת האם שלו. למה אתן ברמזים,אישי? טוב,בסדר,מה שתוכלו לגלות,אשמח לדעת,אני מאד נהנה לשמוע אתכן משוחחות, יש כאן אהבה אמיתית!

 

[רגין1]

לא רמזים

פשוט הבנה. בדיוק ההתחברות שדיברת עליה.

 

[עוזי שחף]

../images/Emo45.gif,זה היה על גבול ה:

שתפו גם אותי קצת,מה יש.?..

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מה צריך לעשות כדי לשתף אותך?

האם יש לך חלק כאשר משתפים אותך? מה זה "להשתתף"? במה זה שונה מ"לשתף"? מתי זו השתתפות, ומתי שותפות? השאלה, שאלות לכולם כמובן...

 

[ש איילת]

להשתתף..ולשתף

להשתתף בצורה אקטיבית כשכל אחד תורם חלק. לחוות ולא רק לשמוע על.. לקחת חלק ממשהו ה"דבר" בו משתתפים הופך לשל כולם. תלמידים מצביעים בכיתה..הם משתתפים..הם תורמים משהו משלהם לדבר. לשתף.. במשהו ששיך לי או הוא משתף אותי במשהו ששייך לו.. אני יכולה להיות פאסיבית. לשמוע לראות, פחות לדבר. כמו להאזין להרצאה מן הסוג שרק בסוף ההרצאה ישנה השתתפות הקהל. אולי בלהשתתף יש נגיעה יותר אישית ואינטימית מלשתף.. ואולי לא. שותף לעסק שותף לדירה.. זה מלשון לשתף ולא להשתתף..?!? יש דקויות

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מה את אומרת על

ללטף ולהתלטף... זה גם נשמע אותו הדבר? אותן דקויות יש כאן? לנשק ולהתנשק להתנשק אינטימי? לא? לנשק זה אינטימי כמו להשתתף? שימי לב מה עושה כל מילה... ואיך זה משתנה בפנים... בוקר טוב

 

[ש איילת]

משתנה מבפנים...

החוויתיות, ההרגשה התחושה המתקבלת (לעומת המקבלת) 'בניין "התפעל"' עושה לי משהו מיוחד בהרגשה

 

[עוזי שחף]

הרגשתי כאילו את ורינת מסתודדות!

אביבה,חישבי רגע בסדר? אני,את,ורינת יושבים שלושתינו בחדר(פורום משלנו),בבית שלי או שלך,לא משנה,ואני ורינת נדבר בינינו על "ההוא מגבעת חלפון",או שאני אזכיר איזה מישהו "שאני מאד אוהב",שאמר לי משהו.. אז נראה לי טבעי אביבה,שלא יעלה בדעתך לשאול שאלה ש"תגלה",לך יותר פרטים על השיחה שלי עם רינת? זאת בהנחה שאנו מוגדרים כ"חברה",בעלת פחות או יותר מכנה משותף,נושאי שיחה דומים,ושיש בינינו חיבור מסוים..(אני מרגיש מחובר למי שכותב כאן) ולא אפגע אם תאמרי לי ש"ההרגשות" שלי,הם רק שלי,ושאני מצפה ליותר מידי, זה אני,ואני אוהב אותי,ככה,כמו שאני,עם ה"טוב" ועם ה"רע"... ברגע שלא הבנתי על מה בעצם אתן מדברות,הייתי חסום כביכול מלהגיב על משהו,שאולי יכולתי להגיב עליו לו הייתי משותף... זו היתה הערה חברית,על גבול ה"מרשה לעצמי יותר מדי",וזה מקובל עלי,כי אני משוחח איתך די הרבה,גם בזמן שאת לא ממש מגיבה לתוכן דבריי... רציתי להיות שותף,ואולי ניסיתי לקחת,במקום לקבל,אך זו היתה מעין הסתודדות שלך איתה,וזה מקובל בהחלט...הרי גם אני נוהג כך לעיתים.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

הסתודדות לא יכולה להתרחש כאן

לפחות לא מבחינתי. כל מה שנמצא כאן חשוף להרבה עיניים ואוזניים. חשוף לגמרי לכל מי שירצה. אם אני רוצה להסתודד, לא אעשה את זה כאן, יש עוד אמצעי תקשורת מלבד הפורום. אם היית עונה על מה ששאלתי אולי היתה דרך נוספת, כדי לשתף אותך למרות שעצם השיחה כאן, על גבי הפורום אומרת שזו הזמנה לכולם. לכן, מה שאמרת הוא שלך, ולא קשור למה שהתרחש כאן. נסה שוב לענות על השאלות שלי, מילים אומרות הרבה מאוד ואם לא הצלחת למצא תשובה בתוכך, לשאלות ששאלתי... גם זו תשובה... ואולי זו דווקא התשובה. בוקר טוב

 

[עוזי שחף]

נסיון לענות על השאלות שלך,ע'פ בקשתך

בוקר טוב אביבה,אני אענה על השאלות,ולא "אעשה איתך אהבה",עליה כתבת לא מזמן... האם את שמה ליבך לעובדה שבכל זאת,הנסיון לזרום,להיות אני,ולהגיב כדרכי, לא תמיד מיטיב עם התקשורת,כמו עם אהבה? לא משנה.....אבל עובדה. לעניינינו,אענה על השאלות ששאלת,מהמישקפיים שלי. כשמשתפים אותי,יש לי חלק בתהליך,כמובן! להשתתף,זה לקחת חלק פעיל במשהו.. לשתף,זה לגרום למישהו להשתתף, (אבל לא כשיושבים שלושה יחד בחדר,ושניים "מסתודדים") לשתף,זה כשאנחנו מעודדים מישהו לקחת חלק פעיל בשיחה... לשתף,זה תמיד מתקשר לי עם חיבי,אולי אני טועה,לא התעמקתי.... השתתפות,כשאני מתפרץ,ושותפות,כשזה מקובל על 2 הצדדים,בהסכמה... בבקשה אביבה,עם סירופ אדום למעלה,קוקוס ובוטנים!

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

מתי חשוב לך אם משתפים או לא?

אתה מדי פעם משתף את עצמך בלי לניד עפעף...וגם נהנה מזה בכיף, וגם מודיע בקול רם. מה גרם לך "לשבת" כאן בצד? אתה יכול לנסות ולהתמקד בזה? זה חשוב. (השתתפות זה לא שכאתה מתפרץ... כשאתה מתפרץ, אף אחד לא הזמין אותך... השתתפות זה גם לשתף וגם להשתתף)

 

[עוזי שחף]

אביבה,בכיף,אני עונה לך,הנה..

אביבה,התשובה פשוטה! חשבתי שאת הבנת למה התכוונתי,ואני אחדד עכשיו. בכל המיקרים שהזכרת,אני "מתפרץ",כשאני מרגיש שיש מקום לכך,במילים אחרות, אני לוקח זכות דיבור,במיקרים בהם אני לא מפר את האינטימיות,של המשוחחים. במקרה דנן,חשתי שיש כאן שיחה "ביניכן",משהו אינטימי שרק שניכם יודעות, ומכיון שלא היה כאן פירוט יתר,כפי שאני מורגל באינטרנט,אלא רק משהו ש"ביניכן",הסתקרנתי,ושאלתי כביכול בעדינות,מה זה הדבר הזה?... האם הבהרתי את עצמי כהלכה? מקווה..

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב עוזי

אתה יודע, אני כל הזמן מופתעת, דווקא בדברים שאני חושבת שאני "חלשה" בהם...אני מקבלת כל הזמן פיטבקים של עוצמה... ודווקא באלה שאני חושבת שאני "חזקה" בהם, אני לומדת כל יום משהו שלא ידעתי.לעיתים ממש על סף הטמטום. לגבי ההוויה/הבנה שלי, שלדעתך היא בנוייה מהסברים אנרגטיים, כפי שכתבת... אז אומר לך, שהוייה לא יכולה להיות בנויה מהסברים וגם לא הבנה. שתיהן נבנות וניזונות מעשייה. ואם אני חושבת לעומק, אז אני כל הזמן עושה...וזו ההווייה, לא ההסברים האנרגטיים. לדבר, ולהסביר לא עושה כלום. לכן אני משתדלת להמעיט במילים, כמה שאפשר.ואם כבר אני אומרת, אני משתדלת להיות ממוקדת. ואם זה לא הולך, אז אני לא עושה את זה...את הדיבור. ההתמחות שלי בנושאים מסויימים בחיים, כמו פנג שוי, תופים, ריקוד, טארות, קריסטלים, מכירות,רפלקסולוגיה, שיווק, פרסום, כתיבה, יצירה ועוד הרבה אחרים... הם כלים לביטוי. רק זה. הם לא ההוייה. הוויה זה משהו אחר לגמרי.

 

[עוזי שחף]

ההיגיון שונה מאד מהמקומות שאנשים

נמשכים אליהם בדרך כלל.. פעם אביבה,סיפרתי שכל אדם נופל במקומות שהוא חושב שהוא חזק בהם,גם אני! המציל טובע....בים! סוחר המכוניות "אוכל צינור",אצל החבר שלו,שגם הוא סוחר,או לא! זה נכון שאנו נופלים בדרך במקומות שבהם אנו "שוחים כמו דגיגים",ובכל זאת אני מרגיש שאני מנסה לדעת היכן שאני לא יודע,ונסי רגע להבין למה כוונתי. התכוונתי לאמר מקודם,בתגובה הקודמת,שהדרך שאת בוחרת להתבטא בה,את, ושכמותך,או שדומים לך,היא בעצם שפה לכל דבר ועיניין,ושפה היא דבר שיש להיות בה מיומן,בכדי לקיים תקשורת טובה עם הזולת. למרות שקשה לי,אני מוצא עצמי לא פעם,מתעמק במילים שלך,של דירסט,של טל, של אישה אורחת,ושל "לא יודע איך לאמר"(איילת מובנת לי יותר..),ואחרים שכותבים כאן,..וגם כשזה קשה לי להבין ממש למה מתכוונים,עד כמה שזה קשה, אני מתעמק לא פעם,בכדי לנסות ולהבין למה "התכוון המשורר",ואתם בהחלט משוררים לא קטנים... התכוונתי לאמר לגבי ההוויה,שעל הבסיס שלה,מגיעים ההבנות,וגם ההסברים. אם את סבורה אחרת כיתבי לי בבקשה אם תירצי. האם אין כאן את שאלת הביצה והתרנגולת?...... ונניח לשיטתך רגע,שאני לא פוסל אותה,אלא חש שאני כמעט ומבין אותה,וזה עומד לי "על קצה ההבנה",(אילתור שלי!),אז מה זו בעצם ההוויה?.... אני אנסה בסדר? אולי כוונתך שההוויה היא היצרים האפלים שלנו מימי הילדות,? הזכרונות הכמוסים? הצופן הגנטי שלנו? המאוויים שלנו? האהבות,והנטיות שלנו מילדות? אולי הרצונות,המשיכה הפנימית לביטוי אישי? לא עולה לי משהו אחר.. להשתמע בינתיים. סתם רעיון,לא הייתי רוצה ש"תגלי",ממש עכשיו למרות שאני לא חושב שיש כאן תשובה חד משמעית,כי יש סיכוי שאני אולי לא אחשוב כמוך,ולכן הייתי רוצה לדעת מה חושבים על ההוויה שאר החברים בפורום? תודה על ההקשבה. (מה זה הסיום הזה?)

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

קח לך טיפ על הבוקר...

במקום להתעמק במה שאני או דירסט או טל או כל אחד התכוון להגיד... תתעמק במה שאתה הבנת. רק בזה. שם טמון הכל... תקשורת מתקיימת מעצמה, כמו אהבה, כל נסיון שלך "לעזור" לה... עלול לפגום. תקשורת טובה, היא לעיתים חוסר הבנה מוחלט, ביטוי שהמצאנו כדי להגיד בעצם שהאדם מולנו חושב אחרת. לפעמים כשמסכימים...לא מבינים כלום. ולפעמים כשלא מסכימים, מבינים דברים מאוד חשובים וברורים... על עצמנו. ההוויה זה בקינוח, עוד לא התחלנו לאכול... בוקר טוב

 

[עוזי שחף]

אם אני אבחר להתעמק במה שהבנתי,

אז כנראה שאני לא אגיב ברוב רובם של המיקרים,וזו לא ממש המטרה שלי, כי זה כמו למשל,אביבה,שאת הולכת לקורס אספרנטו,ושם המדריך אומר לך: "אביבה,תתעמקי רק במה שהבנת,שם טמון הכל..." "במקום להתעמק,ולנסות להבין מה שאנחנו אומרים בכיתה.." מה שאני בא בעצם לאמר אביבה,שמה שאת כותבת,האופן,ההתכוונות,ההבעה,ועוד, הם סוג של שפה מסוימת,שמי שישלוט בה יותר,ייטיב לתקשר א י ת ך וגם ב כ ל ל .... זה כמו שפעם אמרתי שאני משתדל להיות תמיד ברור....וגם שם,לא ממש הבנת מדוע זה חשוב לי להיות ברור.... אביבה,על איזה חוסר הבנה,בערך,את מתכוונת? זה נכון שתקשורת מתקיימת כמו אהבה,אבל נראה לי שנשפך לך המון מלח... טוב,לגבי ההוויה,אני בינתיים אסתפק במלבי שלי,עד שממש אוכל לטעום מהקינוח שלך,מקווה שלא איכפת לך,

 

[עוזי שחף]

אביבה,רציתי לשאול אותך שאלה!

אני תמיד מעריך "טיפים","מתנות","עצות",ולכן רציתי לשאול אותך למה את מתכוונת כשאת אומרת "קח לך טיפ"... האם זהו משהו חיובי חד משמעי? מה שאת מציעה הוא בגדר "אולטימטיבי",או שאת עשויה להיות מופתעת?