אבחנה מבדל

dina199

New member
נכון
. הסרוקסט אכן עוזר לה לתפקד.

 

שלומות0

New member
עכשיו מתברר

אצל הבן שלי שOCD איננו ראשוני, הוא קרה מהלחץ במסגרת לא מתאימה בשל הלקות הבלתי מילולית,
זה ברור מאוד עכשיו שוחחתי בנושא עם שלושה פסיכולגיות בכירות שהסבירו לי את זה ממש בימים האחרונים...
 

dina199

New member
זה קרה גם אצלינו .

כל דבר לא מטופל (כולל אספרגר) יכול להביא ל OCD (או לסיבוכים אחרים - כמו דיכאון) .
אבל כש-OCD כבר קיים , הטיפול הכי מעשי הוא תרופתי ( ל OCD בלבד).
זה ש ה OCD משני לא מוריד מקיומו ודורש טיפול גם בו.
 

dina199

New member
אצלינו זה היה שטיפת ידיים אין סופית

עד גרימת נזק לעור.
 

dina199

New member
ותוספת
: היא בגירה ולא בסמכותי

להחליט משהו לגביה
 
nvld

פער גדול בין יכולות מילוליות לביצועיות עם קשיים ניכרים בתפיסה מרחבית (לפחות 15 נקודות הפרש)
בנוסף חוסר הבנה חברתי -לא מבין פרצופים הבעות פנים טונציה רגשות וכ"ו ובעיות בפרגמטיקה של השפה (למשל הבנה מילולית-תקפוץ רגע -יקפוץ במקום)
בנוסף דיסקלקוליה או דיסגרפיה
בנוסף -בעיות מוטוריות
בנוסף לרוב הפרעת קשב מסוג מיקוד יתר.
כלומר תסמונת מאוד רחבה.
להבדיל מאספרגר אין או יש פחות-נטיה לחזרתיות/ או נושא עניין מצומצם.
בגדול עוצמת התסמינים קשה פחות ולכן הפרוגנוזה טובה יותר מב-PDD.
יש רצון ועניין חברתי.
יש רגשות תקינים.


יש מצבים חלקיים-אבל אז הם לא ממש יוגדרו כלקות למידה לא מילולית.
 
הקריטריונים הללו אולי לא מתאימים לאספרגר

אבל בהחלט יכולים להשתלב עם PDDNOS...
עוצמת התסמינים הינה מושג יחסי שקשה לשפוט.
רצון ועיניין חברתי עדיין לא אומר כלום, צריך לדעת איך לממש את זה
ומה זה רגשות תקנים? מכירה אדם כזה?
 
זה הקריטריונים של אספרגר

בחנה ע"פ ה-DSM

האבחנה ניתנת כאשר-
1. בתחום המגעים החברתיים צריכים להתקיים לפחות שניים מהליקויים הבאים:
ליקוי משמעותי בשימוש בתקשורת לא מילולית, כמו קשר עין, הבעות פנים, מחוות גוף.
כשלון ביצירת קשרי חברות תואמי גיל.
העדר רצון לשתף אחרים בהנאות, הישגים ותחומי עניין.
העדר תחושת הדדיות חברתית-רגשית.


2. מתקיימת התנהגות סטריאוטיפית נוקשה, המתבטאת לפחות באחד מהאופנים הבאים:
התעסקות ממוקדת ומוגבלת בתחום עניין ספציפי, החורגת מהנורמה בעוצמתה.
הצמדות נוקשה לטקסים החוזרים על עצמם.
תנועות גופניות חזרתיות וסטראוטיפיות (לדוגמה: נפנוף ידיים או אצבעות, או תנועות מורכבות של כל הגוף).
עיסוק יתר מתמיד בעצמים.
ההפרעה גורמת לשיבוש ניכר בתפקוד חברתי ותעסוקתי.
אין עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה, היכולות הקוגניטיביות או יכולתו של האדם לטפל בצרכיו.
האבחנה תינתן כאשר התסמינים אינם חופפים הפרעה התפתחותית אחרת מתחום הפרעות הPDD - או סכיזופרניה.

כשאין שום דבר מהחלק השני, אז כנראה לא מדובר על אספרגר או על אוטיזם.

וכך מאבחנים אוטיזם:

אוטיזם היא הפרעה נוירו-התפתחותית המופיעה לפני גיל 30 חודשים
ומאופיינת על פי מספר קריטריונים (2 מהתחום הראשון ואחד מן התחומים האחרים)

לקות באיכות אינטראקציה חברתית:
א. לקות בשימוש בהתנהגויות לא-מילוליות (קשר עין, מחוות, קשב משותף ומחוות לויסות אינטראקציה)
ב. כשל בפיתוח מערכת יחסים חברתית תואמת גיל
ג. היעדר שיתוף בהנאה (מראה, מצביע או מביא דברים כדי להראות לאדם אחר)
ד. היעדר הדדיות חברתית ורגשית

לקות באיכות התקשורת ובפעולות הדמיון:
א. איחור או היעדר מוחלט של שפה מדוברת (שאינו מלווה בניסיונות לפיצוי באמצעים לא-מילוליים)
ב. שימוש תבניתי וחזרתי בשפה, או שפה אידיוסינקרטית ("פרטית")
ג. היעדר משחק דמיוני ספונטאני או משחק חיקוי חברתי בהתאם לרמת ההתפתחות

דפוסים תבניתיים וחזרתיים של התנהגות ותחומי עניין ופעילות:
א. היצמדות נוקשה לשגרות ולטקסים לא פונקציונליים
ב. עיסוק עז בתחומי עניין באופן חריג מבחינת עוצמה או נושא


ג. תנועות גוף סטראוטיפיות
ד. עיסוק מתמיד בחלקים של חפצים

לילדים עם לקות למידה לא מילולית יש פחות מאפיינים והם לא מגיעים למינימום של אוטיזם.

מדובר בלקות יותר קלה, שנפטרת עם הזמן ועם טיפול נכון.
 
PDD-NOS

היא הגדרה חמקמקה, בזה כוחה בזו חולשתה.

היא תלויה במאבחן ובהתרשמות שלו, שלפעמים סובר אי אין את כל המאפיינים, אבל אלו שיש הם בעצמה חזקה.

יכול להיות מקרים שגם העצמה לא חזקה וגם אין את כל הקריטריונים.

לעתים מספיקה עזרה קטנה יחסית, והילד כבר ללא כל הקשיים האלה.
 
זה שהילד ללא מאפיינים חיצוניים לא אומר

שהוא לא בספקטרום
אלא שבזכות הנסיבות הסממנים לא מורגשים - אבל הם עלולים להתפרץ בנסיבות אחרות.
אצלי למשל כל עוד הייתי במסגרת לימודים הסממנים פחות בלטו. זה לא אומר שהם לא הפריעו לי.. היום אני יודע עד כמה....
צריך לדעתי לשאול את השאלות הנכונות
 
בגלל זה חשוב ללכת למאבחן מיומן.

אני מייחסת חשיבות גדולה לאבחונים.

מאבחן מיומן יודע לראות מעבר לדברים החצוניים ועושה אבחון מעמיק.

וצריך ללכת לפי הלב. אם מרגישים שהאבחון אכן לא מייצג את הילד, צריך להמשיך האלה, כדי להגיע למשהו מיומן. לא פשוט לדעת אפילו לאיזה אבחון ללכת לעתים ואיפה ללכת לאבחן.
 

שלומות0

New member


וצריך להוסיף שעל אף שזה שוחק ועולה כסף אם חושבים שהאבחונים לא מדוייקים צריך להמשיך בהלכי אבחון..
 
למעלה