אבחון פסיכודידקטי

[TikvaBonneh]

אבחון פסיכודידקטי

השאלה דווקא לגבי הילד שביניהם. כתב היד שלו מזעזע, הוא כותב לאט ונראה שהוא דיסגרף. אני רוצה לעשות לו איבחון פסיכודידקטי כדי שיקבל אפשרות להבחן בע"פ. יש המלצות? אנחנו מהוד השרון.

 

[נועהספרבר]

תקווה, הוא מטופל אצל מרפאה בעיסוק?

 

[רחל119]

סליחה על השאלה אבל

למה לא לפנות למרפאה בעסוק?

 

[TikvaBonneh]

הפעם אני סולחת לך

כי את לא יודעת אני מהאמהות שמנסות הכל לפני שהן מחליטות שהילד באמת לא יכול. אני אמא שהחזיקה ילד PDD בחינוך הרגיל בלי סיעת 8 שנים. הילד כבר היה אצל מרפאה בעיסוק 20 טיפולים, המשיך הלאה הוראה מתקנת במשך שנה, ישבתי איתו ועבדתי איתו על כתיבה תמה, הוא ניסה והשתדל, ונראה לי שיש לקות. האח של בעלי דיסגרף נבחן בע"פ לאורך כל ביה"ס ובאוניברסיטה והכתב שלהם נראה אותו הדבר...

 

[חייבתלהגיב]

מצטערת שאני מצטרפת לצד שאין לו המלצות

אבל אני יכולה לתת טיפ שעבד אצלנו, ושיפר ללא הכר את השליטה של הבנות בעיפרון - חוברות מבוכים. יכול להיות שהילד שלך גדול מדי בשביל חוברות מבוכים, אבל העקרון הוא אותו עקרון - למצוא משהו שהוא מעוניין לעשות, ודורש שליטה טובה ביד (ודאי אפשר למצוא משחקי DS כאלה, למשל).

 

[dina199]

אף פעם לא גדולים מדי בשביל מבוכים

 

[arana1]

נדמה לי שכתיבה זה משהו אחר

לי יש שליטה שחבל על הזמן בידיים
כמו הרבה אוטיסטים יכול לצייר ולפסל ממש אחת לאחת בלי מאמץ ומבלי שאי פעם למדתי את זה בכלל
אבל לכתוב איני יודע
פשוט משום מה לא מסוגל לצייר אותיות
עדיין מקווה ומצפה שאולי יום אחד מישהו יתן את דעתו על התופעה האופיינית הזאת כשאלה למחקר וכהזדמנות לשפוך מעט אור על הטבע והזהות של האוטיסט בגלל שזה לדעתי עשוי להיות חשוב ומקדם ומועיל לא פחות מפתרונות טכנים שיאפשרו לאוטיסטים להשתלב במסלולים המקובלים

 

[dina199]

כשאצל הבן שלי התחזקו שרירי כף היד

וחגורת הכתפיים גם הכתב השתפר וגם השליטה במבוכים

 

[חייבתלהגיב]

איך חיזקתם לו

את שרירי כף היד וחגורת הכתפיים? הבת שלי באמת גם מתאמנת הרבה במעבר של סולמות תלויים כאלה (יש לה כאלה בחצר של בית הספר, והיא משום מה ראתה בכך אתגר חשוב) - אז את אומרת שגם זה אולי השפיע?

 

[dina199]

לדעתי בעיקר הגיל והבשלות הגופנית

ומגיל 14 הוא מתאמן בחדר כושר

 

[דיא]

אני תוהה אם זה לא קשור

לקשר המורכב שיש לאוטיסטים עם שפה וסמלים.
התחלתי לחשוב על זה כשנזכרתי שראשוני הפוסטמודרניסטים היו מתחום הבלשנות. שאתגרו את התפיסה של מערכות השפה והמבנים החברתיים שמייצרים שפה ונוצרים בשפה.
אין לי כיוון מחקרי, אבל הנושא הזה נמצא הרבה במחשבותי, במיוחד כשאני רואה את הדרכים המיוחדות של הילדים השונים להתייחס לשפה. אולי גם הסמלים הללו, האותיות הכתובות, מצטרפות למורכבות הזו, של סמלים, מערכות, מבנים חברתיים.
סתם הרהור...

 

[abashel13]

בהחלט שווה הרהור

היחס הזה למבנים תקניים ומקובלים...

יש האומרים שאין אצל א"ס הבנה לקודים הבלתי כתובים של ההתנהלות החברתית

אבל אם נשים לב להבנה... כתפיסת המבנה נראה שתפיסת המבנים שלהם שונה...

מתקשה בשימושיות יומיומית אך מבריקה בירידה לשרשי המבנה, ליצירתיות ולהקשרים הסמויים שבו...

 

[arana1]

ובלווא הכי "שימושיות" היא יחסית וזמנית

שימושיות שנוגעת ונובעת מההקשרים הסמויים,אלא שטמונים בזרע ההדדי של המציאות,בלווא הכי עשויה להיות הרבה יותר קונקרטית ויעילה בדיוק בגלל שהיא משלבת את העמוק לתוך היומיומי והמיידי כשיגרה

הקודים הבלתי כתובים של ההתנהלות החברתית לא חקוקים בסלע,
הם מבטאים עומק מסויים (די רדוד) של תפישת מציאות שהיא מאוד זמנית ויחסית,
חלק גדול מהם פשוט מנציחים כיעור ועוול וחוסר יעילות ורגישות,
יש דברים שפשוט עדיף לא להבין.

 

[דיא]

מצד שני

לדעתי יש בשפה אסטטיקה מדהימה וגם דברים שמאפשרים יצירה, ותקשורת, וחיים יפים ומרתקים. בגלל זה קצת עצוב לי שהשפה שאני חולקת עם בני היא חלקית, ומאוד הייתי רוצה גם ללמוד את שפתו שלו וגם שהוא ילמד את שפתי. מקווה עם עבודה מצד שנינו, זה יקרה, לפחות חלקית.

ומשהו שעולה בי הרבה פעמים כשאני קוראת אותך - מה הכוונה שלך לגבי עומק?
כי בדרך כלל החיים, גם הטובים, והיפים, והנעימים, (לא רק המכוערים וחסרי הרגישות) מתנהלים ברמה רדודה למדי, ובעיניי זה נהדר.

 

[arana1]

למה זה מצד שני ?

גם לתחושתי שפה זה אפילו יותר מרק תקשורת ויצירה אלא אפילו עצם הזהות והחיים עצמם וזה באמת עצוב וכואב נורא שאנשים לא מבינים שפה ,ולכן קיום,אוטיסטי,ולהפך

"עומק" זו שאלה סבוכה
יש את העומק הקלאסי שגם אני ממש הכי לא מתחבר אליו כי הוא נשמע לי יומרני ונפוח וחלול וצבוע ואטום ונרקסיסטי...
ויש סוג אחר של עומק
כזה שנשען יותר על הקשרים וקשרים בלתי צפויים וחיבורים מפתיעים מאין סוף מינים שנשמע אסוציאטיבי ולכן זניח וחסר ערך לאנשים החשובים והמלומדים
העומק הזה מאפשר לדעתי נגיעה יותר מהותית באחרים וחיים יותר הגונים ויפים לכולם
הוא נתפש ככאוטי וחסר ארגון וסדר ומשמעות לאנשים המרובעים שנותנים בנו תוויות וגם מכאן נובעים הרבה פערים בין השפה האוטיסטית לזו השגורה יותר

יש את העומק הקלאסי שמבדיל בצורה נוקשה בין הגדול לקטן ובין הרחוק לקרוב ובין הגבוה לנמוך ויש את העומק הלא היררכי שאוטיסטים מסויימים מחוננים בו שמושתתת על חיבור חי וגמיש ומשתנה בין המאפיינים שנחשבים ולכן גם ממומשים בצורה קבועה ונוקשה על ידי הסביבה החברתית
מהפער הזה בין תחושת העומקים ,ולכן גם בין השפות,נובעים גם תופעות כמו חוסר וויסות רגשי וחושי

גם אני מעדיף את הרדידות על היומרה לעומק אלא שאני רואה ברדוד ובשטוח עומק שכנראה אינו נהיר לסביבה המקצועית,האקדמית,הטיפולית והאחרת

הפער בין תפישות העומק מחולל גם את הפער בין השפות
כי אפשר לתאר אוטיזם גם כתפישת חלל ומרחב שונה

 

[arana1]

גם מהרהר לעיתים בכיוונים דומים

 

[dina199]

זה מתאים לחשיבה בתמונות

 

[רונן שפירא1]

ממש לא תופעה אופיינית

 

[arana1]

דיסגרפיה,קשיים בכתיבה ?.זה לא אופייני ?

ממש

טוב שיש גם מקורות טובים ממך בשביל ללמוד על אוטיזם ואוטיסטים

 

[רונן שפירא1]

לא, זה יכול לנבוע מהרבה דברים

בטח שלא כשזה משולב עם כשרון לציור.
כבר ראיתי את כל השילובים האפשריים כמעט.
אתה בטח לא מקור טוב.