מנסיוני (לושה), מבלי לרפות את ידייך
בעניין הפסיכומטרי עושים המון בעיות, וכפי שבעבר הגדרתי (אני לא עשיתי פסיכומטרי, רק מבחן 'אמיר' אבל זה אותו רעיון) צריך להיות עיוור חיגר ופיסח בשביל לקבל מהם איזשהו יחס מקל (ואצלי ההקלות שנדרשו היו ממש בסיסיות וקל היה לאפשר לי אותן - תוספת זמן). לא עזרו שום אבחונים שעשיתי בעבר, לא עזרה העובדה שאלו הקלות שאושרו לי בבגרות - כלום. בבואי לאוניברסיטה (ת"א, אך כך זה בכל אוניברסיטה) דרשו ממני אבחון של המרכז הפסיכולוגי שלהם (עוד תשלום כמובן) כאשר המאבחנת היתה מאוד אנטיפתית ולא באמת אבחנה את הבעיות. מה אני מציעה? קודם כל, אני לא מנסה לרפות את ידייך, אולי מישהו במרכז הארצי שינה מדיניות ופיתח קצת מודעות ורגישות לנושא. שנית, אולי כדאי לך לעבור אבחון בכל מקרה אצל מישהו מוסמך שיגדיר בדיוק מה הבעיה - ליקוי למידה, הפרעת קשב, ואולי שניהם. בכל מקרה אבחון טוב ומקיף יעזור לך להבין את התחומים שאת טובה בהם ופחות טובה בהם ואולי יכוון אותך לתחום לימודים מתאים יותר או להתעניין באסטרטגיות למידה מסויימות שיעזרו לך להתגבר ל הקשיים. בנוסף, אם את אכן סובלת מהפרעת קשב ותקבלי ריטלין זה ייסיע בכל מקרה בפסיכומטרי (ואני מעידה מנסיוני שזה עושה פלאים למי שזקוק). אבחון קודם גם יעזור לך לכוון את האבחון במוסד האקדמי שתרשמי אליו לקבל את ההקלות שאת באמת צריכה. זה אמנם עוד תשלום אבל הוא נסבל (ובשביל זה יש הורים...). ועניין אחרון: אמנם מבחינה בירוקרטית קשה לקבל יחס אוהד והתחשבות, אבל הרבה פעמים (ושוב מנסיוני) כאשר עומדים מול בני אדם שמכירים אותך (המרצים השונים שיהיו לך) היחס הוא לעיתים קרובות מפתיע לטובה. זהו, בהצלחה, לושה.
