ד ו ר ו ן ז ו ה ר
New member
אבחון וטיפול
אבחון וטיפול הרבה הורים עוסקים כאן בסוגיית האבחון ואני רוצה לשתף מניסיוני. במהלך עבודתי עם משפחות בהן ילדים בספקטרום הPDD וילדים עם בעיות קשב וריכוז, מרמת התפקוד הנמוכה ועד הגבוהה ביותר, קראתי אינספור אבחונים ובכולם חסרו לי שלושה אלמנטים שבעיני הם חשובים מאוד. האחד – מה הן אבני הדרך ההתפתחותיות הלקויות. ההתייחסות אל אלו, אם ישנה, נעשית בשפה לא מספיק ברורה. שנית – מהי הדרך הנכונה בה על ההורים לפעול ועל מה לעבוד כדי לקדם את ההתפתחות ואת איכות חייהם. ושלישית – מתי יתקיים מעקב זהה לפרוטוקול האבחוני בו נעשה שימוש ומהם הקריטריונים לבדיקת ההתקדמות. האבחון אמור לתת להורים הבנה מעמיקה של הלקות וכלים להתמודד איתה ועם המצב הלחוץ שהיא יוצרת ולא רק המלצות טיפוליות על תכנית התנהגותית, תרפיה רגשית או כל תכנית אחרת שתתבצע ע"י אנשי מקצוע בלבד. המאבחנים וגם ההורים חייבים להבין שהתא המשפחתי הוא שמקנה את הגשר עבור הילד לסביבה שלו ולא להיפך. ודבר נוסף – ישנם הרבה קווי התנהגות ותפקוד דומים בין אוטיזם ובין לקויות קשב וריכוז. מצד אחד נדיר שבעיית התפתחות רחבת היקף מגיעה בצורה הומוגנית או זהה בין ילד לילד. מאוד נפוצות בעיות נלוות שאינן קשורות לאוטיזם כמו היפוטוניה, היפרטוניה, אפזיה, אפרקסיה, ושאר מרעין בישין, ומצד שני - בעיות של קשב וריכוז עלולות להוביל להתנגדות של הילד לסיטואציות חברתיות בצורה שמזכירה אוטיזם. אין אחידות בין הילדים, הלקויות מתבטאות בדרכים שונות ומשונות ולכן עדיף להסתכל עליהן מזווית של התפתחות הלקות ולאו דווקא דרך התבוננות על הסימפטומים הנוכחים. בסופו של דבר מה שחשוב היא הבנת ההורים את הלקות, אבל לא פחות - הבנה ויישום של הדרכים הנכונות והמתאימות להם לטיפול בה, כלומר הבנת הטכניקות לעבודה עם הילד, יישומן בחיי היום יום וקביעת נקודות זמן לבקרת ההתקדמות. הורים לילד עם בעיות התפתחותיות חייבים להבין התפתחות תקינה כדי לדעת על מה לעבוד ומהו הסדר הנכון. במידה ואין בבית ילד בהתפתחות תקינה יש ללמוד אותה מתצפיות ומהספרות. לאורך זמן ילדים שהוריהם עובדים איתם, אפילו פרקי זמן קצרים בכל יום, מתקדמים הרבה יותר מילדים שמטופלים רק ע"י אנשי מקצוע ומחנכים חיצוניים. התנאי הוא כמובן הכרת הלקות, הכרת דרכי העבודה הנכונות ובקרה שוטפת על ההתקדמות. בהצלחה דורון זוהר מנחה תכניות טיפול ושילוב לילדים מוסמך RDI®
אבחון וטיפול הרבה הורים עוסקים כאן בסוגיית האבחון ואני רוצה לשתף מניסיוני. במהלך עבודתי עם משפחות בהן ילדים בספקטרום הPDD וילדים עם בעיות קשב וריכוז, מרמת התפקוד הנמוכה ועד הגבוהה ביותר, קראתי אינספור אבחונים ובכולם חסרו לי שלושה אלמנטים שבעיני הם חשובים מאוד. האחד – מה הן אבני הדרך ההתפתחותיות הלקויות. ההתייחסות אל אלו, אם ישנה, נעשית בשפה לא מספיק ברורה. שנית – מהי הדרך הנכונה בה על ההורים לפעול ועל מה לעבוד כדי לקדם את ההתפתחות ואת איכות חייהם. ושלישית – מתי יתקיים מעקב זהה לפרוטוקול האבחוני בו נעשה שימוש ומהם הקריטריונים לבדיקת ההתקדמות. האבחון אמור לתת להורים הבנה מעמיקה של הלקות וכלים להתמודד איתה ועם המצב הלחוץ שהיא יוצרת ולא רק המלצות טיפוליות על תכנית התנהגותית, תרפיה רגשית או כל תכנית אחרת שתתבצע ע"י אנשי מקצוע בלבד. המאבחנים וגם ההורים חייבים להבין שהתא המשפחתי הוא שמקנה את הגשר עבור הילד לסביבה שלו ולא להיפך. ודבר נוסף – ישנם הרבה קווי התנהגות ותפקוד דומים בין אוטיזם ובין לקויות קשב וריכוז. מצד אחד נדיר שבעיית התפתחות רחבת היקף מגיעה בצורה הומוגנית או זהה בין ילד לילד. מאוד נפוצות בעיות נלוות שאינן קשורות לאוטיזם כמו היפוטוניה, היפרטוניה, אפזיה, אפרקסיה, ושאר מרעין בישין, ומצד שני - בעיות של קשב וריכוז עלולות להוביל להתנגדות של הילד לסיטואציות חברתיות בצורה שמזכירה אוטיזם. אין אחידות בין הילדים, הלקויות מתבטאות בדרכים שונות ומשונות ולכן עדיף להסתכל עליהן מזווית של התפתחות הלקות ולאו דווקא דרך התבוננות על הסימפטומים הנוכחים. בסופו של דבר מה שחשוב היא הבנת ההורים את הלקות, אבל לא פחות - הבנה ויישום של הדרכים הנכונות והמתאימות להם לטיפול בה, כלומר הבנת הטכניקות לעבודה עם הילד, יישומן בחיי היום יום וקביעת נקודות זמן לבקרת ההתקדמות. הורים לילד עם בעיות התפתחותיות חייבים להבין התפתחות תקינה כדי לדעת על מה לעבוד ומהו הסדר הנכון. במידה ואין בבית ילד בהתפתחות תקינה יש ללמוד אותה מתצפיות ומהספרות. לאורך זמן ילדים שהוריהם עובדים איתם, אפילו פרקי זמן קצרים בכל יום, מתקדמים הרבה יותר מילדים שמטופלים רק ע"י אנשי מקצוע ומחנכים חיצוניים. התנאי הוא כמובן הכרת הלקות, הכרת דרכי העבודה הנכונות ובקרה שוטפת על ההתקדמות. בהצלחה דורון זוהר מנחה תכניות טיפול ושילוב לילדים מוסמך RDI®