דר נויה ספקטור
New member
אבחון ואבחנה
שלום רב,
להפתעתי, ובמקרה - מצאתי את הדיון הזה ומצאתי לנכון להביא את ההסבר שלהלן לידיעת המעוניינים:
אבחנה רפואית, אבחנה פסיכולוגית ואבחנה חינוכית:
שלום לבאי הפורום. שאלות הורים בפורומים ובדיונים אישיים וכתבות שונות בעתונות, מעלות את חשיבות הסבר מונחים אחדים הקשורים באבחנה ובטיפול: סינדרום-תסמונת, אבחנה רפואית, אבחנה פסיכולוגית, אבחנה חינוכית. אבחנות הקשורות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית מחייבות תהליך אבחון של בעלי מקצוע אחרים, כדי שלרופא יהיה על מה להסתמך בקביעת האבחנה. לדוגמא: אם הילד מתפקד בפיגור, מסקנת הרופא יכולה להיות שהוא מפגר, ומסקנת המאבחן יכולה להיות שהוא מראה סימנים של ליקויי-למידה. ילד שלא משתף פעולה עם הרופא - יכול להיחשב ילד בעל בעיות שאין לו, ולכן דרוש מאבחן שהוא מומחה בחינוך המיוחד כדי שיידע ליצור מצב של שיתוף פעולה עם הילד ולהביא את ממצאיו בפני הרופא. ילד קטן שאינו משתף פעולה עם מאבחנים אינו בהכרח ילד "בעל בעיות". זו יכולה להיות תגובה מתקבלת על הדעת, תקינה שלרופא אין כלים להעריך אותה. לכן, כאשר מדובר בהערכת תיפקוד - יש להעדיף ולהקדים ממצאי אבחון של מי שבקיא בחינוך מיוחד על מסקנות של רופא מבדיקה רפואית.
חשוב לדעת מה אומרת אבחנה כלשהי ומה המסקנות שניתן להסיק ממנה. מבוכה ובלבול בין אבחנות והסברים שהורים מקבלים וקוראים במקומות שונים, גורמים חפזון ב"קפיצה" למסקנות. הורים נוטים להסתמך על אבחנות של רופא, אבל לא תמיד מבחינים בין אבחנה רפואית שניתנת ע"י רופא מוסמך לבין אבחנה חינוכית שדורשת מומחיות שונה. היום, כאשר מרפאות שונות מספקות שרותי-אבחון שונים, הדברים מחייבים הסבר מעמיק. לדוגמא: רופא יכול לבדוק ילד ולהסיק על סמך קורות-חייו והתנהגותו כי הוא מתפקד בפיגור, או כי הוא לוקה בנפשו. כדי לקבוע אבחנה מסוג זה, יש צורך בחוות דעת פסיכולוגית; כאשר הבעייה היא התפתחותית וקשורה בליקויי תיפקוד שמקורם תסמונות (ואפילו רפואיות) או ליקויים בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית – יש צורך באבחון מסוג אחר ובמומחיות מסוג אחר גם בטיפול: האבחון, האבחנה והטיפול דורשים התמחות בחינוך המיוחד, באבחנה מבדלת, בגיל הרך ובגיל הילדות. גם כאשר מדובר בבוגרים – חשוב לדעת פרטים על הרקע ההתפתחותי, כדי לאבחן את מקור הבעייה באופן מהימן וכדי לדעת כיצד לטפל בנבדקים באופן יעיל. קורה שנקבע אפילו סינדרום (תסמונת) רפואי – על-סמך אבחנה פסיכולוגית: כאשר נקבע פיגור, מחפשים את הסיבות. אם הסיבות ברורות ונובעות מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, שמאותרת ומאובחנת מבחינה רפואית – יש צורך בקביעת גבולות-התיפקוד (אבחנה פסיכולוגית) כדי לדעת לקדם את נבדק באופן היעיל ביותר: חשוב להתאים מסגרת חינוכית, ולייחד טיפולים מתאימים. דווקא משום שהיום ידוע יותר, חשוב לדעת לאבחן, להתמקד ולתחום את האבחנה והטיפולים. חשוב להבחין בין תסמונת רפואית, כאשר האבחנה מסתמכת על בדיקות רפואיות לבין תסמונת שדורשת אבחנה על-סמך התיפקוד, ההתנהלות. לדוגמא, כדי לאבחן ילד כלוקה בתסמונת על רצף האוטיזם, חשוב שיעבור מבדקים שבודקים את ההתנהגות והתיפקוד שלו. מבדקים כאלה נערכים ע"י מומחה לאבחנה מבדלת בחינוך המיוחד, שיכול להבחין בין קווים אוטיסטיים בהתנהגות הנבדק לבין קווים דומים האופייניים לנבדקים בעלי ליקויי-שפה, ליקויי-קשב או קשיים רגשיים. האבחנה הרפואית היא תחילת-הדרך, כאשר יש בעייה רפואית (התקפים אפילפטיים, נכות, ליקוי בשמיעה-ראייה וכיו"ב); האבחנה הפסיכולוגית – נדרשת כאשר יש צורך באיתור בעיות רגשיות, או כאשר יש צורך בקביעת רמת המשכל, כדי לדעת אם הנבדק לוגה בפיגור או מתפקד בתחום הנורמה; אבחנה חינוכית, כגון אבחון לקויי-למידה, אבחון כישורי-למידה ואבחנה מבדלת בחינוך המיוחד היא אבחנה שנדרשת כדי לדעת מה גבולות התיפקוד, מה המסגרת המתאימה, איזה טיפול מתאים. אבחנה פסיכולוגית שאינה מסתמכת על אבחנה חינוכית עלולה להחטיא ולעוות ממצאים כאשר הנבדקים הם לקויי-למידה, או כאשר נדרשת אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים הדורשים התמחות בחינוך המיוחד. לפני שנים היה רופא קובע אם ילד סובל מפיגור שכלי, ופעם גם ייחסו אוטיזם לבעיות נפשיות-משפחתיות. היום ידוע יותר: תסמונות שונות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים קשורות בתיפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית, אינן נובעות ממצבים רגשיים ובוודאי לא נגרמות ע"י טעויות של ההורים. חשוב להורים להבין את הקשיים, ללמוד על הליקויים, לדעת על דרכי אבחון, כדי להגיע לאבחנה מהימנה ולטיפול שיבטיח קידום.
בברכה,
ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת מומחית לאבחנה מבדלת, חינוך מיוחד ולקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, חינוך מיוחד
בעלת תעודת הוראה לתיכון
שלום רב,
להפתעתי, ובמקרה - מצאתי את הדיון הזה ומצאתי לנכון להביא את ההסבר שלהלן לידיעת המעוניינים:
אבחנה רפואית, אבחנה פסיכולוגית ואבחנה חינוכית:
שלום לבאי הפורום. שאלות הורים בפורומים ובדיונים אישיים וכתבות שונות בעתונות, מעלות את חשיבות הסבר מונחים אחדים הקשורים באבחנה ובטיפול: סינדרום-תסמונת, אבחנה רפואית, אבחנה פסיכולוגית, אבחנה חינוכית. אבחנות הקשורות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית מחייבות תהליך אבחון של בעלי מקצוע אחרים, כדי שלרופא יהיה על מה להסתמך בקביעת האבחנה. לדוגמא: אם הילד מתפקד בפיגור, מסקנת הרופא יכולה להיות שהוא מפגר, ומסקנת המאבחן יכולה להיות שהוא מראה סימנים של ליקויי-למידה. ילד שלא משתף פעולה עם הרופא - יכול להיחשב ילד בעל בעיות שאין לו, ולכן דרוש מאבחן שהוא מומחה בחינוך המיוחד כדי שיידע ליצור מצב של שיתוף פעולה עם הילד ולהביא את ממצאיו בפני הרופא. ילד קטן שאינו משתף פעולה עם מאבחנים אינו בהכרח ילד "בעל בעיות". זו יכולה להיות תגובה מתקבלת על הדעת, תקינה שלרופא אין כלים להעריך אותה. לכן, כאשר מדובר בהערכת תיפקוד - יש להעדיף ולהקדים ממצאי אבחון של מי שבקיא בחינוך מיוחד על מסקנות של רופא מבדיקה רפואית.
חשוב לדעת מה אומרת אבחנה כלשהי ומה המסקנות שניתן להסיק ממנה. מבוכה ובלבול בין אבחנות והסברים שהורים מקבלים וקוראים במקומות שונים, גורמים חפזון ב"קפיצה" למסקנות. הורים נוטים להסתמך על אבחנות של רופא, אבל לא תמיד מבחינים בין אבחנה רפואית שניתנת ע"י רופא מוסמך לבין אבחנה חינוכית שדורשת מומחיות שונה. היום, כאשר מרפאות שונות מספקות שרותי-אבחון שונים, הדברים מחייבים הסבר מעמיק. לדוגמא: רופא יכול לבדוק ילד ולהסיק על סמך קורות-חייו והתנהגותו כי הוא מתפקד בפיגור, או כי הוא לוקה בנפשו. כדי לקבוע אבחנה מסוג זה, יש צורך בחוות דעת פסיכולוגית; כאשר הבעייה היא התפתחותית וקשורה בליקויי תיפקוד שמקורם תסמונות (ואפילו רפואיות) או ליקויים בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית – יש צורך באבחון מסוג אחר ובמומחיות מסוג אחר גם בטיפול: האבחון, האבחנה והטיפול דורשים התמחות בחינוך המיוחד, באבחנה מבדלת, בגיל הרך ובגיל הילדות. גם כאשר מדובר בבוגרים – חשוב לדעת פרטים על הרקע ההתפתחותי, כדי לאבחן את מקור הבעייה באופן מהימן וכדי לדעת כיצד לטפל בנבדקים באופן יעיל. קורה שנקבע אפילו סינדרום (תסמונת) רפואי – על-סמך אבחנה פסיכולוגית: כאשר נקבע פיגור, מחפשים את הסיבות. אם הסיבות ברורות ונובעות מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, שמאותרת ומאובחנת מבחינה רפואית – יש צורך בקביעת גבולות-התיפקוד (אבחנה פסיכולוגית) כדי לדעת לקדם את נבדק באופן היעיל ביותר: חשוב להתאים מסגרת חינוכית, ולייחד טיפולים מתאימים. דווקא משום שהיום ידוע יותר, חשוב לדעת לאבחן, להתמקד ולתחום את האבחנה והטיפולים. חשוב להבחין בין תסמונת רפואית, כאשר האבחנה מסתמכת על בדיקות רפואיות לבין תסמונת שדורשת אבחנה על-סמך התיפקוד, ההתנהלות. לדוגמא, כדי לאבחן ילד כלוקה בתסמונת על רצף האוטיזם, חשוב שיעבור מבדקים שבודקים את ההתנהגות והתיפקוד שלו. מבדקים כאלה נערכים ע"י מומחה לאבחנה מבדלת בחינוך המיוחד, שיכול להבחין בין קווים אוטיסטיים בהתנהגות הנבדק לבין קווים דומים האופייניים לנבדקים בעלי ליקויי-שפה, ליקויי-קשב או קשיים רגשיים. האבחנה הרפואית היא תחילת-הדרך, כאשר יש בעייה רפואית (התקפים אפילפטיים, נכות, ליקוי בשמיעה-ראייה וכיו"ב); האבחנה הפסיכולוגית – נדרשת כאשר יש צורך באיתור בעיות רגשיות, או כאשר יש צורך בקביעת רמת המשכל, כדי לדעת אם הנבדק לוגה בפיגור או מתפקד בתחום הנורמה; אבחנה חינוכית, כגון אבחון לקויי-למידה, אבחון כישורי-למידה ואבחנה מבדלת בחינוך המיוחד היא אבחנה שנדרשת כדי לדעת מה גבולות התיפקוד, מה המסגרת המתאימה, איזה טיפול מתאים. אבחנה פסיכולוגית שאינה מסתמכת על אבחנה חינוכית עלולה להחטיא ולעוות ממצאים כאשר הנבדקים הם לקויי-למידה, או כאשר נדרשת אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים הדורשים התמחות בחינוך המיוחד. לפני שנים היה רופא קובע אם ילד סובל מפיגור שכלי, ופעם גם ייחסו אוטיזם לבעיות נפשיות-משפחתיות. היום ידוע יותר: תסמונות שונות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים קשורות בתיפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית, אינן נובעות ממצבים רגשיים ובוודאי לא נגרמות ע"י טעויות של ההורים. חשוב להורים להבין את הקשיים, ללמוד על הליקויים, לדעת על דרכי אבחון, כדי להגיע לאבחנה מהימנה ולטיפול שיבטיח קידום.
בברכה,
ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת מומחית לאבחנה מבדלת, חינוך מיוחד ולקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, חינוך מיוחד
בעלת תעודת הוראה לתיכון