אבחון דידקטי - האם צריך?
הבן הבכור שלי בן 7 (עוד חודש וחצי). נמצא בכיתה א'. בעקבות בעיות התנהגות עוד בגן, אנו נמצאים עכשיו בטיפול מזה 8 חודשים במכון "רגש". הטיפול כולל 2 מפגשים שבועיים (1 קבוצתי + 1 אישי) וגם מפגשים שלנו ההורים עם מטפלת רגשית. יש שיפור עצום בהתנהגות בבית הספר ובצהרון ומדי פעם יש עליות וירידות. היליד עדיין עובד מאוד לאט, הכנת שיעורי בית אורכת המון זמן, דעתו מוסחת בקלות, מציק לילדים בכיתה בעיקר כשאין מורה לידו. ילד מאוד נבון שדורש המון תשומת לב. מבחינה לימודית מתפקד בסדר, קורא וכותב. המטפלת הרגשית המליצה לעשות אבחון TOVA וכן אבחון דידקטי כדי לבדוק אם הבעיות שלו הן רק על רקע רגשי או שאולי יש לו בעיית קשב וריכוז. עשינו אבחון "טובה" לפני כשבועה וגם שם רואים שיש לו איטיות בתגובה. הוא אינו אימפולסיבי, אין לו תנועתיות יתר ואין לו קושי במיקוד עקבי במסך. לאחר מכן ניגשנו לנוירולוג (דר' ברק) עם תוצאות האבחון. הוא אמר חד משמעית שאין לילד בעיית קשב וריכוז ושאין צורך לתת לו ריטלין. ע"פ הרופא,מדובר בחוסר בשלות רגשית ואין טעם בטיפול נוסף. שאלתי אותו לגבי מבחן דידקטי והוא אמר שאין צורך. המטפלת הרגשית חולקת על דעת הנוירולוג ואומרת שהיא לא מסכימה. היא אומרת שנוח לי לשמוע את מה שאמר ושהיא מקבלת את דעתו בנוגע לבעיית קשב וריכוז אבל מתעקשת שצריך לעשות אבחון דידקטי. האם היא צודקת? אני מאוד מבובלבלת. האם זה נכון והמטפלת הרגשית צדקה שהנושא לא בתחום ההתמחות של נוירולוג? מה בעצם מראה אבחון דידקטי או פסיכו דידקטי? אודה לתשובתכם.
הבן הבכור שלי בן 7 (עוד חודש וחצי). נמצא בכיתה א'. בעקבות בעיות התנהגות עוד בגן, אנו נמצאים עכשיו בטיפול מזה 8 חודשים במכון "רגש". הטיפול כולל 2 מפגשים שבועיים (1 קבוצתי + 1 אישי) וגם מפגשים שלנו ההורים עם מטפלת רגשית. יש שיפור עצום בהתנהגות בבית הספר ובצהרון ומדי פעם יש עליות וירידות. היליד עדיין עובד מאוד לאט, הכנת שיעורי בית אורכת המון זמן, דעתו מוסחת בקלות, מציק לילדים בכיתה בעיקר כשאין מורה לידו. ילד מאוד נבון שדורש המון תשומת לב. מבחינה לימודית מתפקד בסדר, קורא וכותב. המטפלת הרגשית המליצה לעשות אבחון TOVA וכן אבחון דידקטי כדי לבדוק אם הבעיות שלו הן רק על רקע רגשי או שאולי יש לו בעיית קשב וריכוז. עשינו אבחון "טובה" לפני כשבועה וגם שם רואים שיש לו איטיות בתגובה. הוא אינו אימפולסיבי, אין לו תנועתיות יתר ואין לו קושי במיקוד עקבי במסך. לאחר מכן ניגשנו לנוירולוג (דר' ברק) עם תוצאות האבחון. הוא אמר חד משמעית שאין לילד בעיית קשב וריכוז ושאין צורך לתת לו ריטלין. ע"פ הרופא,מדובר בחוסר בשלות רגשית ואין טעם בטיפול נוסף. שאלתי אותו לגבי מבחן דידקטי והוא אמר שאין צורך. המטפלת הרגשית חולקת על דעת הנוירולוג ואומרת שהיא לא מסכימה. היא אומרת שנוח לי לשמוע את מה שאמר ושהיא מקבלת את דעתו בנוגע לבעיית קשב וריכוז אבל מתעקשת שצריך לעשות אבחון דידקטי. האם היא צודקת? אני מאוד מבובלבלת. האם זה נכון והמטפלת הרגשית צדקה שהנושא לא בתחום ההתמחות של נוירולוג? מה בעצם מראה אבחון דידקטי או פסיכו דידקטי? אודה לתשובתכם.