אבודה..
הרע הזה, הכאב הפנימי הזה שלא מרפה, החוסר שקט הנפשי, החוסר יכולת הפיזית.. הרצון לברוח מעצמך.. איך אפשר לברוח מעצמך? אז זהו שאי אפשר.. הייתה לי שיחה אתמול עם גיסי.. הגענו למסקנה שאני צריכה ללמוד לקבל את עצמי..(-אני יודעת את זה כבר שנים) אבל אני לא מקבלת את עצמי. אני לא יודעת איך להפסיק להגיד לעצמי שאני טיפשה. כי אני מרגישה כזאת. ולא משנה שאומרים לי שאני נשמעת ככה ושאני לא נשמעת טיפשה וכל החרא הזה. כי בת'כלס ביום יום לא הולך לי.. היום לדוגמא גרמו להרגיש טיפשה מארץ הטיפשים.. ובצדק. אני נופלת, קמה, נופלת.. נשברת קורסת.. ואוספת את השברים.. אני רוצה לוותר אני לא נותנת לעצמי ואם אני נותנת לעצמי חברה שלי תופסת אותי.. אבל אני מרגישה קרובה לנפילה.. וההורים כל כך גאים.. איך אני חזקה! איך אני מתמודדת! למרות כל הכאב למרות כל הקושי.. לכו תסבירו להם שבפנים אני אבודה.. לפעמים בא לי לצעוק להם שאני עוד שנייה נופלת תתפסו אותי.. אבל גם אם אני יגיד להם את זה הם לא יבינו.. כי אני הרי כל כך מצליחה! כל כך מתקדמת..כל כך..חזקה- המילה הארורה הזאת.. חזקה חזקה עד שאני נמעכת על הריצפה.. כואב לי.. הדמעות עומדות בגרון..אני ממשיכה.. אבל מרגישה שאני לאט לאט נופלת עוד ועוד ועוד... מתוסכלת.. אין לי מילים לתאר את זה..אני פשוט מרגישה.. אבודה
הרע הזה, הכאב הפנימי הזה שלא מרפה, החוסר שקט הנפשי, החוסר יכולת הפיזית.. הרצון לברוח מעצמך.. איך אפשר לברוח מעצמך? אז זהו שאי אפשר.. הייתה לי שיחה אתמול עם גיסי.. הגענו למסקנה שאני צריכה ללמוד לקבל את עצמי..(-אני יודעת את זה כבר שנים) אבל אני לא מקבלת את עצמי. אני לא יודעת איך להפסיק להגיד לעצמי שאני טיפשה. כי אני מרגישה כזאת. ולא משנה שאומרים לי שאני נשמעת ככה ושאני לא נשמעת טיפשה וכל החרא הזה. כי בת'כלס ביום יום לא הולך לי.. היום לדוגמא גרמו להרגיש טיפשה מארץ הטיפשים.. ובצדק. אני נופלת, קמה, נופלת.. נשברת קורסת.. ואוספת את השברים.. אני רוצה לוותר אני לא נותנת לעצמי ואם אני נותנת לעצמי חברה שלי תופסת אותי.. אבל אני מרגישה קרובה לנפילה.. וההורים כל כך גאים.. איך אני חזקה! איך אני מתמודדת! למרות כל הכאב למרות כל הקושי.. לכו תסבירו להם שבפנים אני אבודה.. לפעמים בא לי לצעוק להם שאני עוד שנייה נופלת תתפסו אותי.. אבל גם אם אני יגיד להם את זה הם לא יבינו.. כי אני הרי כל כך מצליחה! כל כך מתקדמת..כל כך..חזקה- המילה הארורה הזאת.. חזקה חזקה עד שאני נמעכת על הריצפה.. כואב לי.. הדמעות עומדות בגרון..אני ממשיכה.. אבל מרגישה שאני לאט לאט נופלת עוד ועוד ועוד... מתוסכלת.. אין לי מילים לתאר את זה..אני פשוט מרגישה.. אבודה