אבודה
אני מרגישה כל כך חסרת אונים. למה זה צריך להיות ככה ? ניסיתי להיות בסדר, ניסיתי להסתדר איתכם. אבל אי אפשר ! אתם לא שם בשבילי ! אף פעם ! לא באמת איכפת לכם .. אתם אפילו לא מנסים להתנהג אלי נורמלי ה'נורמלי' אצלכם זה גיהינום ! אתם לא משפחה ! אתם לא מתפקדים כאנשים.. אני מרגישה בבית הזה כאילו רק אני פה.. ואני לא יכולה לנהל ולסדר בית לבד.. והוא באתמ לא מנוהל.. שלא לדבר על מסודר איזה.. כבר שנים שלא הבאתי הבייתה אף אחד מרוב שאני שונאת את הבית ומתביישת בו ! חברים הכי טובים !! אף אחד ! ונאלצתם אותי לשקר לאנשים.. להמציא תירוצים למה אי אפשר לבוא אלי.. וסאמק ! לא אכפת לי בכלל ! כי ככה אני .. פה אני גרה.. ולעזאזל אני גרה איתכם ! ואנשים אחרים זה לא הבעיה.. לא אכפת לי באמת מה יחשבו עלי.. איכפת לי מעצמי ! שאני שונאת את המקום הזה וכל כך לא רוצה כבר להיות פה ! כאילו הבית הזה מקולל או משהו.. מאז שאמא נפטרה הכל פה קפא.. אתם לא מתפקדים.. אף אחד לא מתפקד ! וסאמק ! עברו כבר 10 שנים.. 10 שנים וזה קשה לי.. לכם.. אבל למה אתם חייבים כל כך לא לתמוך ?! למה לזלזל ? אתם לא מקשיבים לי אף פעם ותמיד נגדי מה עשיתית לכם ?!!? אתם צל !!!!!!!!!!! וזה עצוב שאני אומרת דבר כזה על המשפחה שלי.. אבל.. מה לעשות זה נכון.. אתם צל ולהיתו צל זה הקללה הכי גרועה שאני מסוגלת כרגע לחשוב עליה אני כבר בת 18 עוד מעט ומסיימת בית ספר בציונים מעולים. מגמה מדעית. יש לי חברים. אבל אין לי חיים. זה לא חיים מה שיש לי.. אני רק נכנסת הביתה וכבר בא לי למות. כל פעם מחדש זה לא בית אני לא מסוגלת לחיות פה ונמאס כבר לתכנן לאן אני יברח ואיפה אני יגור ע' עזבה.. אחותי.. עשתה בשכל והיא לא גרה פה יותר הלכה לחבר שלה ואנחנו בקשר טלפוני והכל.. אבל למה השארת אותי פה לבד איתם ?!?! את לא רואה שאני לא מסוגלת ? ולמה אני בוכה בעצם.. כי גם היא חלק מהמשפחה .. גם את 'מקוללת' ושום דבר שאני את או הםננסה לעשות לא נסיים. כי ככה זה. פאק ! רק בגלל זה אני רוצה חבר.. כדי שאולי אני יוכל אי פעם לגור אצלו. ועדיף כמה שיותר מהר אבל כמובן.. אני קצת דפוקה. לא מסוגלת להיקשר לאנשים באמת. וחס וחלילה לא יראה אהבה. כמה אנשים מסכנים כבר העפתי ! לא נתתי לאף אחד צ'אנס. גם ככה אני לא יביא אותו הביתה.. גם ככה לא באמת נדבר. והוא לא ידע עלי כלום. אין טעם. אני ישאר לבד. בעולם שלי. שחצוי ל 2 באופן תמידי. בית וחוץ. ונמאס !! אני כבר מרזה מאיבוד מים ! נמאס לי לבכות זה לא בריא לעיניים....
אני מרגישה כל כך חסרת אונים. למה זה צריך להיות ככה ? ניסיתי להיות בסדר, ניסיתי להסתדר איתכם. אבל אי אפשר ! אתם לא שם בשבילי ! אף פעם ! לא באמת איכפת לכם .. אתם אפילו לא מנסים להתנהג אלי נורמלי ה'נורמלי' אצלכם זה גיהינום ! אתם לא משפחה ! אתם לא מתפקדים כאנשים.. אני מרגישה בבית הזה כאילו רק אני פה.. ואני לא יכולה לנהל ולסדר בית לבד.. והוא באתמ לא מנוהל.. שלא לדבר על מסודר איזה.. כבר שנים שלא הבאתי הבייתה אף אחד מרוב שאני שונאת את הבית ומתביישת בו ! חברים הכי טובים !! אף אחד ! ונאלצתם אותי לשקר לאנשים.. להמציא תירוצים למה אי אפשר לבוא אלי.. וסאמק ! לא אכפת לי בכלל ! כי ככה אני .. פה אני גרה.. ולעזאזל אני גרה איתכם ! ואנשים אחרים זה לא הבעיה.. לא אכפת לי באמת מה יחשבו עלי.. איכפת לי מעצמי ! שאני שונאת את המקום הזה וכל כך לא רוצה כבר להיות פה ! כאילו הבית הזה מקולל או משהו.. מאז שאמא נפטרה הכל פה קפא.. אתם לא מתפקדים.. אף אחד לא מתפקד ! וסאמק ! עברו כבר 10 שנים.. 10 שנים וזה קשה לי.. לכם.. אבל למה אתם חייבים כל כך לא לתמוך ?! למה לזלזל ? אתם לא מקשיבים לי אף פעם ותמיד נגדי מה עשיתית לכם ?!!? אתם צל !!!!!!!!!!! וזה עצוב שאני אומרת דבר כזה על המשפחה שלי.. אבל.. מה לעשות זה נכון.. אתם צל ולהיתו צל זה הקללה הכי גרועה שאני מסוגלת כרגע לחשוב עליה אני כבר בת 18 עוד מעט ומסיימת בית ספר בציונים מעולים. מגמה מדעית. יש לי חברים. אבל אין לי חיים. זה לא חיים מה שיש לי.. אני רק נכנסת הביתה וכבר בא לי למות. כל פעם מחדש זה לא בית אני לא מסוגלת לחיות פה ונמאס כבר לתכנן לאן אני יברח ואיפה אני יגור ע' עזבה.. אחותי.. עשתה בשכל והיא לא גרה פה יותר הלכה לחבר שלה ואנחנו בקשר טלפוני והכל.. אבל למה השארת אותי פה לבד איתם ?!?! את לא רואה שאני לא מסוגלת ? ולמה אני בוכה בעצם.. כי גם היא חלק מהמשפחה .. גם את 'מקוללת' ושום דבר שאני את או הםננסה לעשות לא נסיים. כי ככה זה. פאק ! רק בגלל זה אני רוצה חבר.. כדי שאולי אני יוכל אי פעם לגור אצלו. ועדיף כמה שיותר מהר אבל כמובן.. אני קצת דפוקה. לא מסוגלת להיקשר לאנשים באמת. וחס וחלילה לא יראה אהבה. כמה אנשים מסכנים כבר העפתי ! לא נתתי לאף אחד צ'אנס. גם ככה אני לא יביא אותו הביתה.. גם ככה לא באמת נדבר. והוא לא ידע עלי כלום. אין טעם. אני ישאר לבד. בעולם שלי. שחצוי ל 2 באופן תמידי. בית וחוץ. ונמאס !! אני כבר מרזה מאיבוד מים ! נמאס לי לבכות זה לא בריא לעיניים....
