אבודה

[שיר 789]

אבודה

היי.
פעם ראשונה שלי כאן, אחרי התלבטויות רבות החלטתי לכתוב ולהתייעץ ...
אני רוצה גם לספר לשם שינוי ללא חומות את הסיפור שלי ויש לי גם כמה שאלות..
אני בת 27 והייתי עד לפני חמישה חודשים בהריון, הריון ראשון . ההריון עבר בצורה מדהימה עד שלצערי גליתי שנדבקתי בCMV הידבקות ראשונית לאחר בדיקת מי שפיר הסתבר שגם היא נדבקה התינוקת שלי... לאחר התייעצות עם מספר מומחים בעלי ואני החלטנו לבצע את ההפלה . התהליך לא היה פשוט בכלל ..
עברתי זירוז, לידה וגרידה וכל התהליך כלל המון דברים לא קלים במשך שלושה ימים .
ובנתיים את כל זה הצלחתי לעבור כמו "גיבורה" (זה מה שכולם חשבו) ....
לאחר מכן התחילו השאלות , המבטים על הבטן , ההתמודדויות עם ההריוניות והלידות סביבי... וגם את זה הצלחתי לעבור כמו "גיבורה" ...
ועכשיו הגיע השלב שאני יכולה להתחיל לנסות להכנס להריון שוב ללא חשש מהמחלה הנוראים הזאת! ועכשיו הגיע האבל שאני לא עומדת בו..... מה שהחזיק אותי לאורך כל הדרך הוא שאני יודעת שעוד מספר חודשים אני אכנס שוב להריון ואני אזכה להיות אמא ולהקים משפחה עם הבן זוג המדהים והאהוב שלי! אבל מסתבר שהתוכניות שלי ושלו לא אותו הדבר... הוא רוצה לקחת הפעם את הדברים "באיזי" והוא עדיין צריך להקל את כל מה שעברנו והוא לא יודע אם הוא מסוגל לעבור עוד הריון כרגע ושדי נגמרו לו האנרגיות ועוד ועוד ועוד למלא לא.... התשובות האלו מרסקות אותי ואין לי מושג איך להתמודד איתן הוא איך לתמוך בו ולהבין מה עובר עליו... אני מסתובבת כל הזמן עם גרון חנוק וכאב לב מטורף פתאום כל הכאב והאובדן נפלו עליי בבום מטורף! אני מאוד מאוד אוהבת אותו ומרגישה שזה עושה לנו ממש לא טוב... מרגישה תקועה אבודה וללא תשובות . חשבתי ללכת לשיחת תמיכה אבל אני לא יודעת למי לפנות ואין לי את מי לשטף בנושא או איך להתקדם בחיים ולחכות שהוא יהיה מוכן... אני אשמח לקבל המלצות ולשמוע את מה שיש לכן להגיד .
ניסית לתמצת את הסיפור כמה שיותר. תודה מראש לכולכן!

 

[מקוםבלב]

היי שיר,

צר לי מאוד על האובדן שלכם.
אני מבינה לחלוטין את הצורך שלך להמשיך הלאה ולהיכנס שוב להריון.
חשוב לזכור שלכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם אובדן.
עבורך, להיכנס מחדש להריון יאפשר סוג של ריפוי למרות שאף פעם לא שוכחים מה שהיה
כנראה שבן זוגך זקוק לעוד זמן בכדי לעבד את מה שהיה ולאגור כוחות נפשיים להמשיך הלאה.
אובדן מציף הרבה פעמים חוויות ישנות שעברנו ולכן זה יושב על מקום אחר.
הייתי מציעה לכם ללכת לייעוץ זוגי בכדי לפתוח את הדברים או שאולי הוא ילך לייעוץ.
חשוב מאוד שתדברו על הדברים בכדי שתסכול וכעסים לא יצופו ויעלו.
אני מאמינה שבסכ"ה המטרה של שניכם זה רק הדרך והתזמון מעט שונים ולכן חשוב לדבר ולהגיע לפשרה .
חיבוק

 

[iritz9]

מבינה אותך...

אני לאחר 4 הפלות ולאחר כל הפלה בן זוגי אמר לי שהוא לא מוכן להמשיך ושהוא לא באמת רוצה ילד.....האמת שאני לא נתתי לו מנוחה ובמשך שנתיים וחצי נכנסתי 4 פעמים להריון ועברתי 4 הפלות....והכל אצלי בסדר מבחינת הבדיקות ( כך שהתחלתי לחשוב שיש כאן גם אפקט של חרדה ופחדים)...
אני לא יודעת מה יעזור אצלך כי אני לא באמת מכירה אותך ואת בן זוגך....אבל....שווה לשמוע מה עשיתי

ההפלה האחרונה הייתה ביוני...מאז לקחתי פסק זמן ...הטעות שעשיתי זה שהשארתי את הכל בצד נכנסתי לתוך עצמי ומצאתי את עצמי עובדת בטרוף....העבודה הפכה להיות חיי וכל השאר משהו שולי....בדצמבר יצאתי לחודש חופש ואז נפלה המכה....פתאום כל הריחוק ביני לבין הבן זוג התגלה...נוצר פער ענק!

בזמן שאני נבלעתי לתוך העבודה ולא הסכמתי לדבר ולפתוח את ערוץ התקשורת בנינו הפער הלך וגדל והתפוצץ לי בפרצוף (היינו לפני פרידה)! רק אז הבנתי שעשיתי כמה טעויות:
1. גם אם הוא חושב כך, זה מכיוון שהוא גם צריך להתמודד עם זה ולכן ללחוץ עליו זה ממש לא יעזור...ההפך, אני ( לאחר תובנות) שחררתי את הלחץ, ודיברנו המון על מה המשמעות ומה כדאי לעשות...פשוט פתחנו את הערוץ תקשורת בצורה מוחלטת ( אצלי הוא ממש לא רצה ילד ואני בת 40..תחשבי לאיזה תסביך הגעתי)...לכן חשוב מאוד לדבר על הכל כדי שלא יהיו פערים
2. גברים זה לא נשים ...קשה להם לעכל כל כך הרבה דברים יחד ומהר....שחררי ונסי לנתב את כל העניין ממקום אחר.
3. והכי חשוב תני לו להבין שהזוגיות חמה, תומכת ואוהבת למרות הכל!!!

אלו התובנות שלי ממה שאני עברתי...

היום אחרי חודשיים אנחנו במקום של הבנה שאנחנו רוצים ילד/ה רק צריך לדבר על הכל ....וברור לנו שהמצב הוא שכבר השנה אנחנו נכנס להריון....הפעם שנינו נהיה 100% בתוך זה.....ואני מקווה שהפעם זה יביא לנו ילד/ה בריא/ה

אם את רוצה לדבר אשמח לעזור...כמה שאוכל