אבודה...
אני לא ככ יודעת מה המטרה של הפורום, קראתי כמה מהפירסומים ונשמע שאתן קבוצה מאד תומכת ומבינה. אני מחפשת כבר כמה זמן מקום לפרוק כדי שיבינו אותי, נראה לי שזה המקום... לפני 4 שנים הכרתי מישהי, היינו חברות הכי טובות ואחרי שנה הקשר שלנו הפך להיות קשר זוגי. הקשר מעולם לא היה בריא בלשון המעטה והוא היה מאד חולני, דורש ואובססיבי. לרוב, זה הגיע מצידה, ובצדק – היה לי חבר. היא חנקה אותי, אסרה עליי כל מיני דברים, חיטטה לי בכל דבר אפשרי... אני ניסיתי לצאת מזה אבל לא הצלחתי כי היא שאבה אותי פנימה ושבתה אותי בקסמיה. לפני שנה התחתנתי ומאז היא זו שמנסה לצאת מהקשר הזה ואני מנסה להחזיק בכוח. לא ברור לי למה אני מנסה להיאחז בה, היא רק גורמת לי להרגשה רעה ופוגעת בי בכל מובן אפשרי, אבל אני פשוט לא רוצה לאבד אותה... בעלי לא יודע מכל זה, הוא חושב שאנחנו חברות ואני לא יכולה לומר לו את האמת. האמת היא, שאני בכלל לא יודעת מה אני רוצה מעצמי, כרגע אני פוגעת בשני האנשים שהכי יקרים לי בעולם. אני אבודה בעולם הזה, משקרת לכולם, משקרת אפילו לעצמי ואין מי שיקשיב ויבין... מתחננת לקצת הבנה ואולי אפילו עצה טובה שתחזיק אותי לא ליפול עמוק יותר...
אני לא ככ יודעת מה המטרה של הפורום, קראתי כמה מהפירסומים ונשמע שאתן קבוצה מאד תומכת ומבינה. אני מחפשת כבר כמה זמן מקום לפרוק כדי שיבינו אותי, נראה לי שזה המקום... לפני 4 שנים הכרתי מישהי, היינו חברות הכי טובות ואחרי שנה הקשר שלנו הפך להיות קשר זוגי. הקשר מעולם לא היה בריא בלשון המעטה והוא היה מאד חולני, דורש ואובססיבי. לרוב, זה הגיע מצידה, ובצדק – היה לי חבר. היא חנקה אותי, אסרה עליי כל מיני דברים, חיטטה לי בכל דבר אפשרי... אני ניסיתי לצאת מזה אבל לא הצלחתי כי היא שאבה אותי פנימה ושבתה אותי בקסמיה. לפני שנה התחתנתי ומאז היא זו שמנסה לצאת מהקשר הזה ואני מנסה להחזיק בכוח. לא ברור לי למה אני מנסה להיאחז בה, היא רק גורמת לי להרגשה רעה ופוגעת בי בכל מובן אפשרי, אבל אני פשוט לא רוצה לאבד אותה... בעלי לא יודע מכל זה, הוא חושב שאנחנו חברות ואני לא יכולה לומר לו את האמת. האמת היא, שאני בכלל לא יודעת מה אני רוצה מעצמי, כרגע אני פוגעת בשני האנשים שהכי יקרים לי בעולם. אני אבודה בעולם הזה, משקרת לכולם, משקרת אפילו לעצמי ואין מי שיקשיב ויבין... מתחננת לקצת הבנה ואולי אפילו עצה טובה שתחזיק אותי לא ליפול עמוק יותר...