Lilac Wine
New member
אבודה
נדלקתי\התאהבתי במישהו שנפגשתי איתו רק פעמיים..הרגשתי שאני מאוהבת\דלוקה עזבו הגדרות...נפלט לי ואמרתי לו את זה הוא לא קיבל את זה רע..כלומר בדיעבד היה יותר בכוון של לנצל את הרגע ולהתמזמז איתי(שנה לא היה לי קטע אינטימי כזה,בת 18 וסגורה בכל מה שקשור לאהבה כי אני פוחדת להפגע,אני לוקחת הכל נורא קשה,נורא כאן ועכשיו) לפני הפעם השנייה(הפעם הראשונה הייתה לפני המון שנים..ופשוט נשארנו מאין ידידים..אף פעם לא קשר הדוק..) היינו מדברים יום יום בטלפון..אחרי שאמרתי לו שאני מאוהבת בו....ישר התחיל העניין של "אני לא פנוי רגשית,נפרדה ממני מישהי לפני כמה חודשים" אבל עדיין יכול היה להתעלס(גרם לי להבין,שלגברים לא איכפת ברוב המקרים מהרגש,העיקר הסיפוק המיני-סליחה אם אני פוגעת במישהו) אחרי הפעם השנייה..אין יותר טלפון...שלחתי לו הודעה הוא לא הגיב,התקשרתי-הוא חזר אחרי 4 ימים.כשהוא התקשר הוא לא התייחס לפגישה שלנו..אז אמרתי לו שאין לי כוח לשיחה הזאת..שאני מרגישה שאני טוחנת מים ושיגיד לי מה הוא מרגיש ושאני מצטערת אם אני מלחיצה אותו.הוא ענה..."אני לא יודע מה להגיד לך" אחרי יומיים התקשרתי ודיברנו פשוט רגיל..הכי יבש אי פעם..מאז לא היה קשר. המסקנה שלי מכל זה,זה שהוא לא מעוניין בי .וכתבתי את כל זה כדי להקל יותר על עצמי:] השאלה האמיתית היא,מה עושים עם לב שבור? לא מפסיקה לחשוב עליו...אין שום הדדיות,אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו אני לא מציקה לו(לא מתקשרת לא שולחת הודעות יותר) הבעיה היא אני עם עצמי..נסעתי לטייל עם חברים יומיים..ואני עדיין לא מצליחה להשתחרר.כאילו היחסים בניינו לא מוגדרים..או שכן(הוא לא רוצה)...אני ממש אובדת עצות..אני מרגישה כל כך מחוברת אליו בגלל 4 שעות של מגע פיזי...שלא יצא ממנו כלום..לא קולטת איך אפשר לגעת במישהו 4 שעות ואז לא להתייחס אליו יותר...
נדלקתי\התאהבתי במישהו שנפגשתי איתו רק פעמיים..הרגשתי שאני מאוהבת\דלוקה עזבו הגדרות...נפלט לי ואמרתי לו את זה הוא לא קיבל את זה רע..כלומר בדיעבד היה יותר בכוון של לנצל את הרגע ולהתמזמז איתי(שנה לא היה לי קטע אינטימי כזה,בת 18 וסגורה בכל מה שקשור לאהבה כי אני פוחדת להפגע,אני לוקחת הכל נורא קשה,נורא כאן ועכשיו) לפני הפעם השנייה(הפעם הראשונה הייתה לפני המון שנים..ופשוט נשארנו מאין ידידים..אף פעם לא קשר הדוק..) היינו מדברים יום יום בטלפון..אחרי שאמרתי לו שאני מאוהבת בו....ישר התחיל העניין של "אני לא פנוי רגשית,נפרדה ממני מישהי לפני כמה חודשים" אבל עדיין יכול היה להתעלס(גרם לי להבין,שלגברים לא איכפת ברוב המקרים מהרגש,העיקר הסיפוק המיני-סליחה אם אני פוגעת במישהו) אחרי הפעם השנייה..אין יותר טלפון...שלחתי לו הודעה הוא לא הגיב,התקשרתי-הוא חזר אחרי 4 ימים.כשהוא התקשר הוא לא התייחס לפגישה שלנו..אז אמרתי לו שאין לי כוח לשיחה הזאת..שאני מרגישה שאני טוחנת מים ושיגיד לי מה הוא מרגיש ושאני מצטערת אם אני מלחיצה אותו.הוא ענה..."אני לא יודע מה להגיד לך" אחרי יומיים התקשרתי ודיברנו פשוט רגיל..הכי יבש אי פעם..מאז לא היה קשר. המסקנה שלי מכל זה,זה שהוא לא מעוניין בי .וכתבתי את כל זה כדי להקל יותר על עצמי:] השאלה האמיתית היא,מה עושים עם לב שבור? לא מפסיקה לחשוב עליו...אין שום הדדיות,אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליו אני לא מציקה לו(לא מתקשרת לא שולחת הודעות יותר) הבעיה היא אני עם עצמי..נסעתי לטייל עם חברים יומיים..ואני עדיין לא מצליחה להשתחרר.כאילו היחסים בניינו לא מוגדרים..או שכן(הוא לא רוצה)...אני ממש אובדת עצות..אני מרגישה כל כך מחוברת אליו בגלל 4 שעות של מגע פיזי...שלא יצא ממנו כלום..לא קולטת איך אפשר לגעת במישהו 4 שעות ואז לא להתייחס אליו יותר...