אבודה לגמרי..

אבודה לגמרי..

אני קוראת סמויה כאן, כבר די הרבה זמן...והיום זקוקה נואשות לעצה והדרכה. בת 32, נ+2. לפני כשנתיים בעלי ואני עברנו משבר (לא קשור לבגידה) ומאז חיינו אינם אותו דבר. אני אפילו לא יודעת אם אני אוהבת אותו יותר (וגם להפך..) רוב הזמן אנחנו רבים ועל סקס בכלל אין מה לדבר.. הנקודה היא שהיום גיליתי במקרה ב history שלבעלי יש תיבת דאר משלו, והוא מתכתב לפחות עם 2 נשים אחרות. זה נכון שההודעות לא היו מלאות מילות אהבה לוהטות, אבל הכיוון היה ברור- רומנטי. לפני כשעה התקשרתי אליו- והוא ענה לי בצורה שונה לגמרי מהרגיל...אמר לי שהוא אצל ההורים שלו, אבל הוא דיבר כל כך שונה מתמיד- שלא נראה לי שהוא אצל ההורים שלו, נראה לי שאולי הם נפגשו היום... לא יודעת מה לעשות..לא יודעת מה אני מרגישה.. מצד אחד מרגישה שהכל בוער בתוכי, עם דפיקות לב מואצות (כן, חרדה..)- כי הוא בכוון של בגידה (אם לא עשה זאת כבר), מצד שני- אני לא ממש בטוחה שזה אכפת לי (פרט להיבט הרכושני..) סה"כ גם לו רע כבר די הרבה זמן ביחסים בינינו- אולי מגיע לו שיהיה לו קצת טוב- בינינו אין כבר כמעט כלום פרט לילדים.. מה לעשות? הוא לא יודע שראיתי את המיילים- לשאול אותו על כך? להתעמת איתו לגבי איפה הוא היה עכשיו?? אני מרגישה כל כך אבודה..לא יודעת מה להרגיש, לא יודעת מה לעשות. תעזרו לי.
 

seeyou

New member
להתעמת איתו ?../images/Emo12.gif-דעתי ? לא.

שבי עם עצמך תגדירי את המטרות שלך לעתיד מאחר ולפי מה שאת כותבת אין הרבה עתיד פרט לתחזוקת הבית וגידול הילדים. זה חשוב לדעת אם הוא בגד בך אבל חשוב יותר איזה פרוש את נותנת לזה. -להיבט הרכושני -סה"כ גם לו רע כבר די הרבה זמן ביחסים בינינו אחרי שתחליטי בכוון,אפשר לאסוף ראיות מפלילות בצורה דיסקרטית-מבלי "להתעמת איתו ". תדעי דבר אחד יודעים כאשר יוצאים למלחמה אבל לא יודעים מתי ואיך היא נגמרת. למרות שאת שומרת בסוד סיבת המשבר,אני חושב שאם במשך שנתיים לא מצאתם מוצא-אין סיכוי למצוא בעתיד הקרוב.
 
עידכון..

אתמול כשהוא חזר הבייתה, הוא שם לב שרע לי.. לא התכוונתי לומר לו שום דבר רציתי שהוא יגיד לי היכן הוא היה.. פתאום הוא ראה את המייל שלו מודפס על השולחן, וכבר לא הייתה דרך חזרה. הוא אמר שהוא מתכתב איתן בעיקר כי הוא משועמם..הוא אמר שהוא לא נפגש איתה אתמול (למרות שנראה לי שבזה הוא שיקר), שאלתי אותו- אם היא תמצא חן בעיניו אם הוא יעשה עם זה משהו.. הוא לא ידע- אמר אולי כן, אולי לא.. אמר שהוא לא מחפש זיון עכשיו ויותר נהנה מsmall talk שזה באמת נראה לי שיא הבולשיט..מסבן אותי.. לא יודעת מה לעשות, אני רק יודעת שאני מרגישה קרועה מבפנים, כל כך רע לי.. לא יודעת איך להמשיך מכאן. אתמול בערב ברור לי שהוא שוב שלח אליה מייל.. נורא מפחדת מההמשך, גם לא יודעת מה לעשות- לעזוב אותו? להמשיך ככה? אז הוא סתם ימשיך ויבגוד בי..אולי מטפל זוגי?.. הלווו אנשים, אני זקוקה לעזרה..קצת יחס. תודה.
 

1שירי לי

New member
תהיי חזקה

הייתי בנעלייך , או יותר נכון אני עדיין , אותה גברת רק בשינוי אדרת , בעלי שלח מיילים אבל גם את עצמו לאותה בחורה ..... זה נורא כואב אני יודעת , אבל תחליטי אם את רוצה להלחם עליו או לא .. ההחלטה ,מניסיון,
לא באה ביום ולא ביומיים , נסי לשים את הדברים על השולחן נסי טיפול , אל תצאי מהמערכת יחסים הזו כועסת ופגועה עם קצוות פתוחים .. ואם את רוצה להילחם עליו על תתבשלי בעצמך , שתפי אותו ואולי תופתעי , לטובה כמובן .. איתך בכאב ..מקווה שזה רק מיילים , לפעמים אנחנו נסחפים לדרמות סתם בלהט הרגע ..
 

seeyou

New member
להמשיך ככה?אולי מטפל זוגי?..

תעשי מה שאת מבינה לנכון שטוב לך... מטפל זוגי יכול לעזור כאשר 2 הצדדים מעונינים בזה....הרי הם צריכים לשנות דפוסי התנהגותם. זה לא רופא שיניים שאחרי עקירת השן "פותרים בעיה"... מהתנהגותו אפשר להבין שאין לו הרבה יחס כבוד כלפיך...אבל רק את יודעת את הסעיפים הקטנים בחיי המשפחה שלך.
 
אולי את שופכת שמן על המדורה?

לפני שנתיים היה ביניכם משבר שהוביל להתרחקות וניכור ביניכם. לא פירטת מה המשבר אבל אין ספק שלא פתרתם אותו אלא הנצחתם אותו ונשארתם במאבק כוחות. יתכן שרקע על המשבר ההוא יוכל להצביע על משהו בסיסי שאם תתקנו אותו יאפשר לכם להחזיר עטרה ליושנה. למה פתחתי בכותרת כפי שנכתבה? מפני שלדעתי ברגע שחשדת שהוא איננו בבית הוריו, יכולת לחזור ולטלפן אליהם ולבקש אותו בתירוץ כלשהו. כך היית יודעת בוודאות אם שיקר לך או לא. היות שלא עשית זאת, את נשארת בחרדות ובהשערות שמא הוא היה במקום אחר על רקע רומנטי ומאפשרת למשקעים שנוצרו ביניכם להמשיך ולהיערם. נסי להתבונן רגע מהצד של בעלך. בבית הוא חווה ניכור וריב, הוא מרגיש שאת לא אוהבת אותו (כשאת אומרת "לא יודעת אם אני אוהבת אותו" את ככל הנראה יודעת בוודאות שלא אבל פוחדת להודות בכך ולכן נוח לך "לתחזק" את הניכור) ובצר לו הוא פונה לקשר וירטואלי שנותן לו את ההרגשה שמישהו בעולם מקבל אותו ומקשיב לו. לדעתי אין הבדל של ממש אם הקשר התפתח ליותר מוירטואלי (אני מציין זאת לא כשיפוט על הנושא "מהי בגידה" אלא כהדגשה שהמעשה נתן לו מענה על צורך להרגיש קבלה, חום וקרבה, אותם אין לו בבית). לדעתי הכדור במגרש שלך ואת צריכה להיות מספיק ישרה עם עצמך ולאמר לעצמך מה את באמת רוצה. אם את לא רוצה אותו - שחררי אותו ואת עצמך מהקשר שהפך להרסני. אם את רוצה אותו - קחי את את היוזמה וצרי את השינויים, קודם כל בעצמך ובגישה שלך. שינווים אצלו יתחוללו כתגובה לאלו אצלך. בכל מקרה, שימי את הדברים בגלוי על השולחן, דברי איתו ממקום גלוי ונסי לא להפוך שיחה להאשמה ולריב. בהצלחה.
 
בעיניי הדרך הנכונה

זה לשבת איתו בארבע עיניים ולדבר על הדברים שמפריעים לכם. אחרי שיחה כזו תוכלי לדעת היכן את עומדת. תוכלי לקבל כיוון מה את עושה עם הנתונים. לקחת ולזרוק הכל זה הכי קל, אבל להתמודד עם משבר זה קשה אבל אפשרי. כמובן רק אם שניכם רוצים בכך מאד ומוכנים להשקיע בזוגיות. אל תתפרקי, שמרי על עצמך, כי את צריכה המון כח כעת. מאחלת לך הצלחה בכל החלטה שתקבלו. אל תוותרי על שיחה רצינית, ואם יש לכם רצון, לכו לטיפול זוגי והדרכה. תמיד אפשר להתגרש - אל תמהרו.
 
קצת רקע (ארוך...)

קודם- תודה לכולכם, סוף סוף אני מרגישה שאני לא לבד..קשה לי לדבר על זה עם חברים או משפחה והתחושה היא של כל כך לבד... הרקע למשבר לפני שנתיים היה לידת הבן. רצינו לעשות ברית שקטה בבית המוהל ובהמשך מסיבה- ברגע שההורים שלו שמעו על זה -זה התגלגל באופן מכוער עד שהם ממש כפו עלינו לעשות ביחד ברית+מסיבה באולם..מאוד כעסתי על בעלי שעמד לצד הוריו ולא עמד על שלו- וביום של הברית (לא לשכוח שהייתי שבוע לאחר לידה ורעלת הריון)פשוט לא התייחסתי אליהם. 3 ימים אחרי הברית חל הפיצוץ- אמא שלו הסיתה אותו כנגדי- איך זה יכול להיות שככה אני אתנהג אליהם- בעלי לא טרח לשאול אותי ב כ ל ל מה היה ופשוט השתולל בצורה שמעולם לא ראיתי אותו קודם. 3 שבועות לא דיברנו- זה היה סיוט. אח"כ היה איזה אירוע גדול בעבודה שלו- שאיכשהו בגללו התחלנו שוב לדבר. הבעיה היא שלמרות שעברו כמעט שנתיים- עדיין הנושא מאוד טעון- וכל פעם שאנחנו מתחילים לדבר על הנושא יש פיצוץ. שלא לדבר על ביקור אצל ההורים שלו אחת לשבועיים- שתמיד נגמר בריב בדרך הבייתה ושוב 2-3 ימי שתיקה. גהינום. זאת הסיבה גם שלא יכולתי להתקשר להוריו לוודא שהוא שם... לגבי האהבה- זה נכון שכתבתי שאני לא יודעת מה אני מרגישה- זה בגלל כל המשקעים והריבים בינינו..אבל עמוק בלב אני אוהבת אותו. מאוד. אבל אני לא יודעת איך להמשיך מכאן- להתגרש? אמנם יש לי עבודה טובה וממילא אני עושה הכל לבד בבית ועם הילדים- אבל אני מתה מפחד עם 2 ילדים קטנים, לבד.. אז להשאר איתו? איך אני יכולה בכלל להאמין לו? הוא יכול להמשיך להיות איתה בקשר וגם שיהיו לו בית וילדים מסודרים- מה יהיה לו רע??.... אחרי אתמול אני אפילו לא יודעת אם אני מסוגלת שהוא יגע בי. הוא גם לוקח הכל בקלילות, בבוקר הוא אמר לי שאני עושה פיל מעכבר.. איך הוא בכלל יכול לחשוב ככה?... מצטערת על האורך..אני פשוט כל כך טעונה...תודה.
 
אבודה במסלול

אני כל כך מכירה את ההרגשה של להתמודד לבד מלו הוריו, בלי שום גיבוי מצידו. כל השנים לא הסתדרנו והוא מעולם לא עמד לצידי. לא יודעת מאין שאבתי כוחות, אבל תמיד עשיתי זאת בדרך שלי. בשלב מאוחר כבר אפילו לא סיפרתי לו על התנהגותם הגועלית. העברתי אותה .... כמו שאומרים. נכון, יש משקעים וזה עולה מידיי פעם, אבל בכל זאת, נסי להתעלות על עצמך ולהתבגר. דברי איתו גלויות על הרגשתך, אולי זה יעשה לו משהו. ויכול להיות שזה פשוט לא מעניין אותו מה את מרגישה. אמרתי לך, תבדקי איתו מה קורה ולפי זה תנהגי.
 

רונתי

New member
יקירתי, כל הבעיה שלכם מתחילה

ונגמרת בזה שנתתם למצב להימשך ולא פתרתם אותו. קודם כל, תשבו ותחליטו זאתם אוהבים ורוצים להמשיך. אחרי שזה יהיה ברור לשניכם פנו לייעוץ, הרבה פעמים גורם שלישי יכול להאיר דברים באור שונה, את מרגישה פגועה ממנו והוא התרחק ממך וממשיך להתרחק המצב בינכם קשה ולא נראה לי שכדאי לוותר עדיין, אבל בהחלט לא להשלים עם יצירת אינטימיות עם נשים אחרות, אמרי לו שזה מפריע לך מאוד. בהצלחה
 

אתינקה1

New member
משבר שלא טופל

את מציינת שלפני כשנתיים עברתם משבר ומאז היחסים ביניכם עלו על שרטון. טוב אני מניחה שנשארתם יחדיו בגלל הילדים והרכוש המשותף, שהרי איני מוצאת מדוע לא התעקשת על ייעוץ ו/או נסיונות להביא את המשבר ביחסכם לידי פתרון. זה ברור שאחרי שנתיים בהם גם הוא מרגיש לבד הוא יחפש לעצמו ריגושים או מישהי לשוחח איתה. זהו הטבע האנושי. לחפש חום, אהבה ואכפתיות. אחרי שנתיים בהם היחסים בניכם מן הסתם מרוחקים וקרירים אל לך לבוא אליו בטענות. מה שאת צריכה לעשות עכשיו זה לבדוק איתו ועם עצמך אם ניתן להציל את היחסים בניכם. אם כן אז תלחמי להחזיר אותו אלייך ובכלל יחדיו תנסו למצוא את הגשר בו תעברו את התהום שלבטח נפערה ביניכם. מאחלת לך באמת ומכל ה-
בהצלחה.
 

יאצפן

New member
אבודה

לדעתי לא פעלת נכון, ובהגיון, יש שבר, הולכים ליועץ, כי ילדים זה לא מזוודות, ואת פשוט נתת לבעלך את הכיוון, ורק אז התעוררת, והתחלת לקנא, ובהמך כזה לא יהיה טוב לו לו ולא לך וחבל
 
למעלה