אבודה.. אפשר ייעוץ?
סיימתי תואר בביולוגיה בממוצע 88.2 לפני מספר חודשים. אני בת 30 אוטוטו, ללא טיפת ניסיון מקצועי (עבדתי במלצרות בלבד, ודי נהניתי מזה.. שלא לדבר על כך שהכסף היה טוב). אני שולחת קורות חיים כבר מספר חודשים לעבודות שכלל לא מושכות אותי בתחום הביולוגיה. השלושה (מתוך עשרות) שחזרו אלי לא המשיכו איתי בתהליך. האמת שלעסוק בביולוגיה בכלל לא מעניין אותי, ואין לי שום תשוקה להתקדם בתחום.. הלכתי לתואר בגלל שהאמנתי בנאיביות שתואר מדעי יעזור לי, ועדיף תואר שנשמע בתיאוריה יחסית מעניין וקל כמו ביולוגיה (כאן שיערתי נכון, ואכן היה קל למדי עד לרמה של זלזול בלימודים מצידי שהביא לכך שיש לי כשישה קורסים שמורידים לי את הממוצע דרסטית), על פני תואר בפיסיקה למשל, שקשה להאמין שהייתי מצליחה לסיים אותו. קשה לומר שהיה לי מעניין או מאתגר או שזה מילא אותי בתחושת הישג וגאווה- המשכתי כי היה קל יחסית ולא רציתי עוד אי הצלחה לחובתי. היום, בגלל אופן הלמידה שלי, שבוסס ברובו על קריאת סיכומים של אחרים ביומיים שלפני המבחן, אני גם לא ממש זוכרת כלום . למעשה, קשה להאמין שיש לי השכלה של ביולוגית עם המעט שאני יודעת בתחום. בגיל 20, כשהשתחררתי מהצבא, רציתי לעסוק בעיצוב היות ותמיד הייתה לי משיכה לתחומי האומנות, ורציתי לשלב אסתטיקה ופרקטיקה. בגלל חוסר ביטחון עצמי ופחד תהומי מכישלון ודחייה לא העזתי אפילו להגיש מועמדות לבתי ספר לאומנות. היום זה כבר לא ריאלי בכלל- לא רק שאני עדיין מבועתת מדחייה, אלא שגם השעון הביולוגי וגם השעון הפנסיוני (אני מניחה שכרגע המצאתי את המושג הזה?!) מתחילים לתקתק. בנוסף, אני אפילו לא ממש בטוחה שזה מה שאני רוצה, והתחושה היא שאיבדתי כל קשר לעצמי ולרצונות האמיתיים שלי.. אני לא יודעת מה לעשות, לאן ללכת ובמה לחפש עבודה בכלל. אני מפחדת להיכנס למסלול של פשרות, היות והפער בין הדברים שבאמת רציתי ובין הדברים שהצלחתי להביא את עצמי לעשות בפועל דירדר אותי לא פעם לדיכאון משתק (לא סתם דימוי. לא יצאתי מהבית תקופות ארוכות). מה עושים? מאיפה מתחילים? למצוא עבודה כלשהי (נניח, מוכרת בחנות ספרים) ומשם לנסות הלתקדם? למצוא עבודה בביולוגיה ומשם לנסות להתקדם? מה האופציות שבכלל עומדות לרשותי? אשמח לכל תשובה ועזרה.
סיימתי תואר בביולוגיה בממוצע 88.2 לפני מספר חודשים. אני בת 30 אוטוטו, ללא טיפת ניסיון מקצועי (עבדתי במלצרות בלבד, ודי נהניתי מזה.. שלא לדבר על כך שהכסף היה טוב). אני שולחת קורות חיים כבר מספר חודשים לעבודות שכלל לא מושכות אותי בתחום הביולוגיה. השלושה (מתוך עשרות) שחזרו אלי לא המשיכו איתי בתהליך. האמת שלעסוק בביולוגיה בכלל לא מעניין אותי, ואין לי שום תשוקה להתקדם בתחום.. הלכתי לתואר בגלל שהאמנתי בנאיביות שתואר מדעי יעזור לי, ועדיף תואר שנשמע בתיאוריה יחסית מעניין וקל כמו ביולוגיה (כאן שיערתי נכון, ואכן היה קל למדי עד לרמה של זלזול בלימודים מצידי שהביא לכך שיש לי כשישה קורסים שמורידים לי את הממוצע דרסטית), על פני תואר בפיסיקה למשל, שקשה להאמין שהייתי מצליחה לסיים אותו. קשה לומר שהיה לי מעניין או מאתגר או שזה מילא אותי בתחושת הישג וגאווה- המשכתי כי היה קל יחסית ולא רציתי עוד אי הצלחה לחובתי. היום, בגלל אופן הלמידה שלי, שבוסס ברובו על קריאת סיכומים של אחרים ביומיים שלפני המבחן, אני גם לא ממש זוכרת כלום . למעשה, קשה להאמין שיש לי השכלה של ביולוגית עם המעט שאני יודעת בתחום. בגיל 20, כשהשתחררתי מהצבא, רציתי לעסוק בעיצוב היות ותמיד הייתה לי משיכה לתחומי האומנות, ורציתי לשלב אסתטיקה ופרקטיקה. בגלל חוסר ביטחון עצמי ופחד תהומי מכישלון ודחייה לא העזתי אפילו להגיש מועמדות לבתי ספר לאומנות. היום זה כבר לא ריאלי בכלל- לא רק שאני עדיין מבועתת מדחייה, אלא שגם השעון הביולוגי וגם השעון הפנסיוני (אני מניחה שכרגע המצאתי את המושג הזה?!) מתחילים לתקתק. בנוסף, אני אפילו לא ממש בטוחה שזה מה שאני רוצה, והתחושה היא שאיבדתי כל קשר לעצמי ולרצונות האמיתיים שלי.. אני לא יודעת מה לעשות, לאן ללכת ובמה לחפש עבודה בכלל. אני מפחדת להיכנס למסלול של פשרות, היות והפער בין הדברים שבאמת רציתי ובין הדברים שהצלחתי להביא את עצמי לעשות בפועל דירדר אותי לא פעם לדיכאון משתק (לא סתם דימוי. לא יצאתי מהבית תקופות ארוכות). מה עושים? מאיפה מתחילים? למצוא עבודה כלשהי (נניח, מוכרת בחנות ספרים) ומשם לנסות הלתקדם? למצוא עבודה בביולוגיה ומשם לנסות להתקדם? מה האופציות שבכלל עומדות לרשותי? אשמח לכל תשובה ועזרה.
