אבהות?

[arilev72]

אבהות?

איך מתמודדים פתאום עם ילד שנולד? אני נשוי ואישתי רוצה שנעשה ילד. אני מרגיש כאילו שזה נחת עלי, אני אשקר אם אומר שלא חשבתי על זה אבל ברגע ששמעתי את המילים האלה המחשבה שלי הפכה לחרדה עצומה פתאום הבנתי שהתבגרתי מהר ממה שחשבתי והרגשתי. מי אמר שאני מוכן? שאני מסוגל לתת לילד שלי את כל הדברים הנחוצים? ואם יפטרו אותי מהעבודה מחר איך אני אתמודד עם המצב?

 

[MrCheff]

אנסה לענות

החיים מלאי התמודדיות. בניהם גם חיים עם בת/בן זוג וגם הבאת ילדים לעולם. כן, להיות אבא, זו אחריות, אבל מצד שני, זו גם זכות גדולה. ברגע, שתחזיק את החבילה הקטנה שתקבל לאחר הלידה, והעיניים הגדולות יביטו בך, אתה תימס ותמלא אהבה ליצור הקטן הזה שרק כמה דקות קודם עוד שחה לו בבטן של אשתך. לגבי המוכנות... אודה על האמת... זה מפחיד.. להיות אחראי לבן-אדם נוסף, אבל תאמין לי שאתה מסוגל לתת לו כל מה שהוא צריך, כי בעיקר מה הוא כבר צריך חוץ מהרבה אהבה, תשומת לב וטיפול מסור? תאמין לי שגם אם ח"ו, יפטרו אותך מהעבודה, זה לא ישבור אותך. התינוק לא צריך את הכסף שלך. ולמען האמת, לא עולה כ"כ הרבה לתחזק אותו (לפחות מנסיון שלי

) הוא כן צריך חיתולים (ואולי תחליף חלב, אם אשתך לא תניק) אבל לא ממש יותר מזה. במקום לקנות מיטה חדשה או לול חדש, תכנס לאגורה (יש לינק אצלי בחתימה) ותיקח משהו קצת ישן יותר שמישהו רוצה למסור. אני חושב שחשש למצב כלכלי עתידי אפשרי (או לא) לא אמור למנוע ממך לחוות את החוויה המדהימה של להיות אב. אני לא אומר עכשיו לך תביא 5-6 ילדים ברצף... כי אז, באמת תהיה בסכנה של פשיטת רגל

אבל ילד אחד... זה לא המצב. בהצלחה! נשמח לראות אותך פה

 

[hirshfe]

אתה בדרך לשם

עצם זה שאתה חושש, אומר שאתה מוכן. יש לי ילד בן 3, והשני בדרך ואני חושש חוש חוש ויחד עם זאת נהנה נהנה נהנה

 

[Master Stav]

הפוסט הזה אומר שאתה מוכן ../images/Emo24.gif

להיות אבא אומר בעיני קודם כול לגלות אחריות ולא רק לעצמך אלא לזולתך התלוי בך עצם העובדה שאתה חושש שאתה מבין שאתה לא לבד בעולם שאתה רוצה לתת מעצמך ומתוך עצמך אומר לפחות לפי המילון שלי שאתה לפחות בדרך להיות מוכן , לגבי הפיטורין אומר רק שכאב לילדים אתה מצא בתוכך את התעצומות ואת הכוחות להתמודד עם כול דבר ועם האחריות על אחרים בעולם הזה שיהיה בהצלחה איש וברוך הבא לפורום .

 

[arilev72]

תודה רבה

שמח לקבל כזאת תמיכה...

 

[ronnm]

אףאחד לא אמר שאתה מוכן וגם

מי שיגיד מרמה. שום דבר לא מעין באמת לחוויה המדהימה של ההורות לדעתי ההורים שלנו עד היום מתחבטים בשאלה האם הם נוהגים איתנו נכון, ואם מה שהם אמרו לנו אתמול זה בסדר אני מאוד מזדהה עם התחושה שלך, ביטאתי כאן דבר דומה לפני כמה חודשים כשגיליתי שאשתי בהריון שני ( הראשון בן שנה וחצי ) אבל מה שאני מכיר, ואתה עוד תכיר, זו העוצמה של ההורות, התגמול שבצד הקשיים, וכמה אתה לומד על עצמך בדרך... שיהיה לכם בשעה טובה, והמון הצלחה אנחנו כאן בשבילכם לכל שאלה ותהיה

 

[Master Stav]

איש יקר תרשה לי

אני חושב שאתה עושה בילבול בין שני מושגים מוכנות אישית ללידה שזה העניין פה לדעתי מול מוכנות הורית ולזה איש לא יכול להכין אף אחד ...

 

[ronnm]

לא כל כך מבין את ההבדל...

 

[Master Stav]

אנסה להסביר

אני חושב שהבחור מדבר על המוכנות הנפשית שלו( אישית שלו ) להיות אבא לקחת אחריות על גורם נוסף שתלוי בו לעומת זאת לגודל העניין איש לא מוכן ....ולא יכול להכין אותך איך כתבו פה ....שתזיק את העולל/'ית בידיים אז תעטם את החיים באמת

 

[ronnm]

חשבתי שעל זה דיברתי...

נו מילא - העיקר שהבינו אותנו

 

[Master Stav]

אם לא הבנתי אותך ....

הרני להתנצל

 

[wild sands]

אף אחד לא יכול לומר שאתה מוכן. זו החלטה שלך.

אישית, אני חושב שההפחדות בסיגנון "אלה חיים אחרים", או "אתה לא יודע למה אתה נכנס" הם מיותרות. אתה לא אמור להיות בעל כלים מיוחדים שרק יודעי סוד מעבירים אותם בהיחבא מאחד לשני. מה שהשאיר אותך בחיים עד עכשיו וסיפק לך את התמיכה וההגנה על שפיותך אמור לעבוד גם הלאה. זה לא שזה לא אתגר. ובהחלט כדאי לדעת לאלתר ולשמור על קור רוח תחת לחץ (בכי מתמשך בדציבלים גבוהים נוטה להשרות תחושה כזו). אבל זה אתגר כמו הרבה אתגרים אחרים בחיים. ואפשר לגשת אליו גם ללא חיל ורעדה. אין צורך להשיל נעליים לפני שנכנסים למקדש ההורות. זה חלק טבעי של החיים. אני מאחל לך הצלחה והנאה. אתה אמור לקבל את שניהם כתמורה להשקעה שאתה הולך לתת.

 

[akavishon]

אתה לא מוכן.. אף פעם לא מוכנים לזה עד שזה בא

גם לילד השני לא מוכנים ובטח שגם לשלישי. אם נחכה עד שניהיה מוכנים - נחכה לעד, כי תמיד יש איזה שהיא סיבה למה לא. איך מתמודדים - זאת כבר שאלה אחרת וההתמודדות ממש לא קשה. להיפך. מתחילים בזה שמשתפים את החששות, בין עם בת הזוג או פה בפורום, או עם חברים אחרים במצבך, או שיש להם כבר ילדים ויוכלו לספר לך, שהשד ממש לא נורא. אף אחד, לא יוכל לתאר לך את ההרגשה של להחזיק את התינוק שלך. לקבל אהבה אין סופית וללא גבולות מהיצור הקטן הזה. לראות אותו מחייך אליך בפעם הראשונה או לשמוע אותו צוחק. אתה לא תדע עד שלא יהיה לך אחד, ואז, תאמין לי, אתה תדע שאתה מוכן.

 

[avi182]

כרגע אתה לא מוכן

זה הרי ברור אבל לכשהיולד אז אתה ובת זוגתך תרקדו סלואו לצליליו ,תשרתו אותו ותעניקו לו את הכל בהתחלה בחשש מסויים מלהחזיק אותו אבל לאט לאט הבטחון יבנה,המיומנות תעלה וכל אחד מבני הזוג יתפוס את מקומו בגידול הילד אתם תראו לבד מה מקומו של מי כמה ואך ואם אחד מבני הזוג יראה חולשה בתחום מסויים אז השני יחפה על כך לחץ כלכלי אתה לא יכול להחשיב ולנסות להתמודד 9 חודשים זה הרבה זמן ויכול להיות בזה המון שינויים מה שחשוב הוא שהזוגיות תהיה בריאה שתהיה אהבה ויחד תעמדו בפני כל אתגר שיגיע בהצלחה

 

[מחשבות]

ילד לא נולד פתאום. קודם מחליטים שרוצים,

אחר כך מזדעזעים (מזדווגים עפ"י לסלאו כנראה), הבטן מתנפחת וזה לוקח 9 חודשים. מתרגלים וכהקטן נולד מתחיל הבלאגן האמיתי והמענג.

 

[gils33]

סיפור אישי

בזוגיות שלנו חיכנו 5 שנים לאחר הנישואין כי שנינו פחדנו ולא רצינו ולא ידענו מה צפוי וגם לא היינו מוכנים נפשית. היום יש לי 3 ילדים בן 9,בת 6 ובת חודשיים,לאחר הבת השנייה לא הסכמתי בשום פנים ואופן להריון,חיכינו 6 שנים ואני בשלילה מוחלטת לנושא,לא רוצה אפילו לדבר על זה. אשתי תפסה אותי ברגע של חולשה ואמרתי טוב נו בסדר, היום אני יכול לאמר לכם שאינני מתחרט ואפילו לא לרגע. אין אושר יותר גדול מזה -הקלישאה שילדים זה שמחה מסתברת כנכונה, כל ילד עם האופי שלו ואם האיכיות שלו. אין משהו יותר יפה מזה. בהצלחה לך - מבטיח שלא תתחרט

 

[ליידי דרמה]

זה מלווה את כולנו (גם האימהות שבנינו)

המחשבות על המסוגלות שלהו להיות הורים. לא אומר לך שהכל בא טיבעי, יש קשיים, יש רגעים שאתה בוחן את עצמך ויש למידה מתמידה תוך כדי הורות. אז ברוך הבא, זה מקום טוב להתחיל לבדוק את עצמך.

 

[arilev72]

הריון

אני פשוט מרגיש שאני מהרהר בשאלה גדולה מדי וככל הנראה עמוקה שאין לי מקום להרהר עליה כיוון שכך עובד העולם... אבל ניחא,איך מתחילים? (ברור לי התהליך הראשוני אין צורך להרחיב בו

) מתי זה כבר לא בטוח לאישתי לתפקד / לעבוד? כיצד יודעים מה לאכול ומה לא לאכול? על אילו רופאים לסמוך? ואיזה בדיקות צריך לעעבוד כדי לוודא שהעובר מתפתח באופן תקין? אני מתנצל על כמות השאלות שאני שואל, אני מניח שאני קצת חרד.