אבדן השפיות ?

[PoshKale]

אבדן השפיות ?

אתמול נכנסתי לחדר: ה-ת-א-ב-ד-ו-ת, בצ`אט. ומישהו שם נכנס ושאל, מי פה לא שפוי ? אמרתי שלדעתי, הרצון למות, מחשבות אבדניות...לא מעידים על אבדן השפיות. אדם רע לו, וקשה לו...ונשבר לו להרים מרפקים ולהילחם בחיים. זה אומר שהוא לא שפוי ?!?

 

[Mrs.Dvash]

לא חושבת שיש הרבה אנשים שחושבים כך

רובם חושבים שמי שרוצה להתאבד הוא בן אדם חלש. אני לא. אבל דיי עם הנושא הזההההההההההההה

 

[אהובה.א]

מספיקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

די לדבר על סבל וכאב תראו איזה עולם יפהפה יש בחוץ למה שלא נקבל הכל באהבה וכייף? למה לדבר על מוות? מספיקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק דיייייייייייייייייייייייייייייי זהוווווווווווווווווווווווו אהובה

 

[אלמנה כחולה]

לא שפוי!!!!

הייתי חייבת להגיב לזה, זה הרי מתבקש החיים שלנו אינם שלנו לא לחלוטין הם של הילדים שלנו ושל בני הזוג ושל כל האנשים שתלויים בנו והם חלק מאיתנו ואנחנו חלק מהם גיליתי זאת כשנהרגתי בתאונת דרכים. כשהשיבו אותי לחיים ראיתי על כמה אנשים זה השפיע בצורה חריפה, ראיתי שיש לי ילדים שהחיים שלי קצת שלהם, ראיתי את בעלי ומה זה עשה לו ועכשיו גיליתי את זה יותר מתמיד גיליתי מה קורה כשהאדם שהוא חלק ממך ואתה חלק ממנו מתאבד - הוא לקח אותי לקבר חלקים ממני קבורים שם, יחד איתו. לא היתה לו זכות לעשות זאת לא היתה לו זכות לקחת מילדי את אבא שלהם ולהשאיר חותם כל כך כואב לכל החיים. אפשר להבין את הסיבות, אפשר להבין מה עבר עליו, אבל אי אפשר להסכים לזה אפילו שהכל מצדיק התאבדות, לא עושים את זה לא עושים את זה! תמיד, עם כל מה שקורה, עם כל המשברים וכל האין מוצא הנפשי אליו נקלע תמיד ישנו מחר ומשהו יקרה, הרוח תנשוב, משהו יקרה! אחרי המוות לא קורה כלום אין דרך חזרה לא, זה לא שפוי להתאבד לא לא לא לא!!!!!!!!!!

 

[PoshKale]

סליחה, אבל נראה לי שאת מערבת רגשות.

שפיות זו מודעות, לא ? אם אני טועה אז כל הנכתב הבא - לזבל...וסליחה. אם זה נכון אז: אדם הרוצה לסיים את חייו יכול להיות מודע לעצמו טוב מאוד. מודע ךעצמו ולסובבים אותו, ולמה שזה יעשה להם. אני מכיר את ההרגשה שחלק ממך מת, ומבין אותך. אבל לדוגמא [מה לעשות אני חייב להביא עצמי כדוגמא]. אם אני אתאבד, כמובן שכל מי שהייתי בלב שלו - יכאב. אבל בכל זאת אני מאמין שהם ימשיכו בחייהם, למרות הגעגוע. רובם לא יבינו, אבל הם לא יגיבו כמוך. לא יקחו חלק מהם לקבר. אני מודע לזה שקשה לקרוא את זה...אבל אני מגיב רק בדרך המחשבה. מבחינת הרגש בשום אופן לא להתאבד....זה לא קיים.

 

[Mrs.Dvash]

סליחה שאני מתערבת...

אבל אתה באמת חושב שאם תתאבד האנשים שהיית בליבם, משפחה, חברים קרובים, לא יקחו חלק מהם לקבר? פוש, תחשוב שנית...

 

[PoshKale]

דובש..

כשאני שומע לקחת חלק ממני לקבר. מצטיירת בעיני תמונה של זומבי. וזה מה שהיה לי, את מכירה את הסיפור. והאנשים הקרובים אלי...אני מכיר אותם...דרך החיים שלהם לא תהיה כזו. אני לא אתחיל לזיין תשכל מבחינת דת וקבלה. אבל בקיצור, הם לא יקחו חלק מהם לקבר. הם ימשיכו בחייהם.

 

[אלמנה כחולה]

לא

א. כששני אנשים מגיל 20 שזה מאוד צעיר גדלים יחד לכדי ישות אחת אז בגיל 36 כשאחד מת - הוא לקח חלקים ממני לקבר איתו. צר לי אבל עכשיו אני אדם אחר וחלק מהאישיות שלי כן מתה וכן הלכה לקבר איתו. אני צריכה לפתח לי עכשיו אישיות חדשה. לא ממשיכה בקו ישר ולעולם אבל לעולם זה לא יהיה אותו הדבר. ב. מודעות? להפקיר שלושה ילדים כשאחד מהם תינוק שאך נולד זה מודעות? הפסיכיאטר שלו אמר לי שהוא לא ואני חוזרת לא חשב עליהם כשעשה את זה, כי אחרת כשהיינו מדברים על זה, הוא היה אומר - אני לעולם לא אעשה את זה, לא אשאיר שלושה יתומים. ברגע האמת הוא לא היה שפוי. (וישנם עוד עדויות, סימנים שלא אפרטם מפאת הצניעות, שאכן כך) אני לא יודעת בן כמה אתה או מה ניסיון החיים שלך או מה היו ההתנסויות שלך הקשורות במוות אבל אני יכולה להגיד לך - כשאדם שהוא חלק ממך מת אתה לא ממשיך הלאה כאילו כלום. אני חוזרת ואומרת לא רק מבחינת הרגש ולא רק מנקודת המבט של האנשים שנשארים מאחור - התאבדות היא לא אופציה שפויה. אובדנות היא מחלת נפש. מ ח ל ה. שוחחתי עם אנשים נוספים שאיבדו את בן זוגם למחלה הנוראה הזו - הסימפטומים דומים באופן מחריד. התוצאה זהה.