אבדו- מילים....

[netushit]

אבדו- מילים....

כל המוצא הישר יבוא על שכרו....... מתי בדרך איבדתי את עצמי?!

 

[sangobar]

אני מבינה אותך

 

[ג ר נ י ו ם]

אולי

תספרי לנו משהו על עצמך כאן? זיכרון ילדות חזק. משהו שאת אוהבת, או אהבת, לעשות. רגע מרגש, או עצוב, או שמח, שבו למדת משהו על עצמך. או הרגשת שאת "את". תעזרי לנו להכיר אותך. זו גם דרך להכיר את עצמך... (ואולי לא איבדת את המילים אלא אין עכשיו מי שיידע להקשיב?)

 

[netushit]

מעניין,

גם הפסיכולוגית שלי ביקשה משהו בסגנון כשסיפרתי לה כמה אני מרגישה שאני כבר לא אני, שכבר לא נשאר כלום ממי שהייתי בתור ילדה... חיה, שמחה, תוססת, שאפתנית, סקרנית... ואני אגיד לך מה שגם עניתי לה... שמרוב שזה היה מזמן, מאוד קשה לי להיזכר ברגעים כאלה... היו, אני בטוחה שהיו... אבל הם נבלעו בתוך הכאב, כאילו שכל שעה שעוברת עוד זיכרון חיובי, תמים כזה נמחק ובמקומו נערמים רק מספרים, כל הזמן מספרים... זה כל מה שאני מצליחה לראות היום... מרגישה כמו איזו תוכנה שרצה על הוינדוס במחשב (כשיש כזה מסך שחור עם מלא מספרים כאלה שכל הזמן רצים)... מרגישה כזאת שטחית.... עלובה... הרי אחרים אני לא שופטת לפי המשקל שלהם.... ממחיש כמה האדם יכול להיות האויב הכי גדול של עצמו... אוי אני טיפשה, אלוהים

 

[netushit]

ובכל זאת....

אם אני פותחת תיק קטן מתחת למיטה, אני יכולה להסתכל במדליות הזהב, הכסף והארד שיש לי מהתקופה של ההתעמלות אומנותית (מה שבדיעבד התגלה כאחד הגורמים להפרעה, נו הערות על משקל וכאלה אבל זה רק חלק קטן) הייתי אלופה בעיר שלי... לא אלופה בקטע שאני מחמיאה לעצמי חחחח, בתואר. שזה נחמד... אני רוקדת מאז ומתמיד, אפשר לומר אחד הדברים שהיה עוזר לי להביע את עצמי בעבר עם כל הקושי שלי בדיבור ובכתיבה, הייתי מצליחה להביא את הרגש שלי לתוך התנועה והמימיקה... אם זה בריקוד לירי, היפ הופ, קלאסי, ג׳אז ואפילו מחול ישראלי... להעביר שמחה, עצב וכל רגש שנמצא בתוכי... אני מתגעגעת לזה.