אבדה...

[קרני]

אבדה...

אבדה אהבה... מזה זמן רב מחפשת אחריה, והיא לא בנמצא... קניתי גלובוס מזכוכית כחולה כדי לאפשר לה לטייל כאוות נפשה... לא באה... פתחתי לה את הדלת, והשארתי אור כדי שתמצא דרכה... לא באה... אפילו לפעמים עשיתי את עצמי לא רואה, ולא מסתכלת, כדי שלא תרגיש נבוכה ותברח... לא באה... לבשתי את כל מאורות החיים שיש ברשותי... לא באה... שמעתי בעצת חכמים... הפסקתי לחכות... ובכל זאת הזמן עבר לו... והיא... בשלה... לא באה... ואני... אני לא מטיילת יד ביד בגלובוס היקום... לא נכנסת דרך דלת מוארת... לא מסתכלת... אולי אפילו כבר לא רואה... אבדה... אהבה... המוצא הישר מתבקש להחזירה אליי... ממני, שמחייכת למרות הכל... כי ביננו, מה עוד נשאר לעשות?!?!.... ) היא הרי תבוא בסופו של דבר לא?! @ @ J U האופטימיות מנצחת... )

 

[markrin]

האהבה בוא תבוא קרני..ולא אשליית האהבה

אשליית האהבה מבצבצת,וכבה - כמו שדון קטן מופיעה ונעלמת ומותירה אותך ברייייקקקק.. אבל כשהאהבה האמיתית חוזרת,אתה חש במגעה הזהוב מיד והיא איתנה ולא מהתלת ולא נדלקת וכבה כמו אחותה האשליה ועוצמתה כה גדולה,עד שמנה אחת ממנה תאיר את כל רמת-גן,מסיפורי מרידור..אם את זוכרת. אצלי- היא חזרה והופיעה ואני עוד המום מיופיה וגם חסר אונים מקרינתה. כן,היא חיה ונושמת..

 

[markrin]

לידיעתך מ.י

 

[קרני]

אז אתה אומר שיש עוד תקווה מה?!...

ואמרת את זה ממש יפה גם... האופטימיות מנצחת... ובנוגע לאחות האשליה... איך יודעים כשזאת באה? איך יודעים כשהאמיתית באה? דברים נשגבים מבינתי... אבל אני אופטימית... ) והמשפט האולטימטיבי הנחרץ שמתרוצץ: ``כשזה יבוא, את תדעי!`` טוב, נו אם אתם אומרים... ) שיהיה לך אחלה יום מרקוש )

 

[markrin]

קרני,אני ידעתי להבחין..ואני בטוח ש..

גם את תדעי.זה לפתע חד ובהיר,לא ניתן לכיפוף. את תדעי..

 

[קרני]

אופטימית