אבא שלי שבשמיים.

אפרסקה

New member
מילים מרגשות מאוד

טלי יקרה, ריגשת אותי ואני מאחלת לך הצלחה. רציתי להתייחס למה שאמרת שאולי את נענשת. אני מאמינה שאין אחת מאיתנו שהמחשבה הזו לא עוברת בה. אבל אני חושבת שאנחנו צריכות לזכור שאנחנו לא נענשות, מקסימום מעמידים אותנו בניסיון, כל אחת מאיתנו עשתה דברים טובים יותר ופחות בחייה ולכל אחת שק השרצים שלה. אבל מה שעובר עלייך הוא לא עונש!! זו תקופה קשה שתעבור, את תראי. מחזיקה לך אצבעות!
 

Big Mama 1

New member
אני חושבת שכבר סיפרתי את זה בפורום

אם לא, הרווחתם. אם כן, תקראו שוב. פעם, לפני שנים רבות, עוד לפני שהייתי נשואה ובטח ובטח לפני טיפולי ההפריה, היתה שלי שיחה עם רבנית. חברה של ההורים שלי. משפט אחד שלה הולך איתי עד עצם היום הזה. "ה' לא שם מכשול בפני מי שלא יכול לעמוד בו" זה אומר לי, שה' בטוח שאני אעמוד בפני כל הקשיים. ואני אפילו לא אדם דתי. חג פורים שמייח
 

babywishing

New member
טלי, איזה כתיבה מרגשת ונוגעת ל../images/Emo23.gif

אני קוראת ובוכה מתחברת לכל מה שכתבת
בטוחה שאבא של כולנו שבשמיים שומע את התפילות שלך ושל כולנו. מתפללת שיכניס אותכם ל-30% הצלחה שבשבילכם יהיו 100%
 

אוזי2

New member
טלי, אני עוד בוכה, במקרה נכנסתי

לפורום, והדבר הראשון שראיתי היה התפילה שלך, גם אני עברתי שלוש שנים של יסורים עד שנולד רותם, ועוד שנה עד שנולדו יובל ושחר. אני מאחלת לך מלאכים כמו שלי, וסוף טוב. מחזיקה לך אצבעות.
 

פליאה 4

New member
טלי ממש ממש מרגש הבעת את מה שאנחנו

כל הזמן חושבות כל חודש מה לא היינו בסדר ונשתדל לא לספר לשון הרע אפילו שזה עומד לנו על קצה הלשון נקפיד על עוד דברים אני מאחלת לך שהקב"ה החודש יחליט שהגיע הזמן שתהיא ראויה להביא ילד לעולם ולהיות אמא בעצם יחליט שכולנו ראיות להיות החודש אמהות קשה לנו עם זה אבל אנחנו יודעים שהכל מכוון מלמעלה וכל עקבה לטובה והקב"ה ישלח לנו את הילד בדיוק בזמן שנתבשר רק בשורות טובות אמן
 

נולומו

New member
מדהים

אני מרגישה כאילו הצלחת להכנס לי לנפש ולקרוא את כל המחשבות והתפילות שאני מחביאה שם. כתיבה מדהימה ומרגשת.
 

אור 37

New member
פורים שמח

פורים זה חג של "נהפוך הוא" .... כלומר כל הרע מתהפך לטוב מקוה שגם עבורך ובכלל עבור כל הבנות. רגשת עד דמעות. בהצלחה
 

sugar5

New member
נסתרות דרכי ה'.

עוד לא קיימת בי התחושה הזו.התחושה של הרצון הכה אינסופי להיות אמא.בכתיבתך הכה מרגשת הצלחת ליטוע בי את התחושה הזו אף שריאלית אני עוד רחוקה מס' שנים.מתפללת בשבילך שתהיי אמא.מתפללת שהקב"ה יזכה את אביך/חמיך להיות סנדק.מתפללת שעולמנו יזכה בצאצאייך ושתבורכי באושר שהם יעניקו לך.היי חזקה ואל תפסיקי להאמין,אף לא לרגע אחד.
 
לטלי היקרה

אבא שלי הלך לפני מספר חודשים לשמיים. במשך כל חייו כנראה שניסה להכשיר אותי לרגעים כמו שאת עוברת וכנראה שאף הצליח. נכון שיש רגעים ואף תקופות ארוכות מנשוא שבהם הכל נראה שחור וההרגשה הכללית היא שלכל מקום אליו את פונה, נטרקת דלת אל מול פרצופך. אז האמיני לי, בדיוק באותו זמן, נפתחת דלת אחרת במקום כלשהו. אל תתאמצי למצוא אותה, היא תתגלה לך לבד יום אחד. עם כל הקושי (ואני יודע כמה קשה לך) נסי להפנים שיעור אחד קטן שלפעמים נשמע כל כך רחוק מאיתנו. "ישועת ה' כהרף עין". גם אם את לא אדם דתי, כי גם אני לא, נסי להאמין בזה שדברים קורים כשהם צריכים לקרות ולא מתי שאנחנו מחליטים שהם יקרו. זה יעזור לך להרגע ולקבל את הטבע כמו שהוא בלי לחץ, וזה כשלעצמו כבר יתרום להעלאת הסיכוי להצלחה. בהצלחה, יקירה
 
אני אם לילד מהפריה...

טלי היקרה. אני אמא. לבן שלוש מדהים מהפרית מבחנה. מה לא עברתי. מה לא חוויתי...כל שאת מפרטת ועוד. שלוש וחצי שנות גיהנום מודחק. חיוכים מול קרובים רחוקים ודמעות בבית פנימה. איזה סערות רגשות, מחד שמחת חיים הרי הכל כרגיל ויש לשמוח על כל מה שקבלנו ומאידך נפילות מתח וחרדות לאבד: את בן הזוג, את העבודה שאני כ"כ אוהבת את הנעורים את האופציה להיות ככל בנות חוה את היכולת לנהל שיחת חולין עם קרובות משפחה מבלי לחשוד שהן מרחמות, מייעצות בלי לדעת באמת לשנוא אותן על אימהותן ולשנוא את עצמי על קטנות רוחי... הכל ועוד. יקירה. את תהרי. אם הרופאים מתעקשים במשך שנתיים על הזרעות סימן שלא מצאו שום פגם פיזי לא אצלך ולא אצל בעלך. אין לי עצות חכמות אבל יום אחד את תמצאי את עצמך מניקה בפעם החמישית באמצע הלילה, מנקרת מרוב עייפות וחושבת עלי... אולי עכשיו אני זרה שלא מבינה באמת...אבל אז תרגישי קרובה אלי יותר. ותרצי להושיט יד לכל הנשים שחשו כמונו אי ודאות וחוסר אונים מול משהו שלא בשליטתן.אני מכירה את זה. את תחושת הקטנות מול הרופאים שגורלך בידם. את תחושת הדיס אינפורמציה חוסר הידע והאונים מול המערכת הכבדה שנקראת סל הבריאות הכל ועוד...עכשיו יקירה, שני היטב, מלאי מצברים ממש בקרוב תזדקקי לכל דקת שינה להיות אמא זה התפקיד הכי תובעני וטוטאלי שיש ואת, רגישה וקשובה שכמוך תהיי אם מסורה כל כך שאלוהים הזה שאת כל כך מנסה להבין, פשוט מאפשר לך לנוח, לחזק את הקשר עם בן זוגך ולהתכונן לתפקיד הזה שיגזול כל כך הרבה כוחות ויעניק לך כל כך הרבה בחזרה.. אם יכולתי להשבע, הייתי נשבעת: את תהרי.. אני יודעת זאת לבטח הלוואי ואת היית יודעת זאת כמוני. אין לי עצות גדולות. אני לא רופאה אבל שתי עובדות חשוב לי להעביר כי הרופאים לא יודעים הכל. אני נמוכה ושמנמנה. במהלך נסיונות ההפריה הייתי נמוכה ורזה. שמרתי לא באופן קיצוני אבל שמרתי על המשקל. היום אני משוכנעת שזה הפריע. אם את מאילו שתמיד נלחמות בקלוריות,ותמיד מקטרות על שני הקילו המיותרים, נסי להרפות לחודשים הקרובי והעלי במודע את השלושה קילו האלו. אצלי זה מה שהיה חסר. גם בהריון השני שהוא ספונטני (אני בשבוע 19) לא נקלטתי עד שלא העלתי את השלושה קילו החסרים. אז נסי מה כבר תפסידי. ועוד משהו,הרגשות שלך מעבר לאוטנטיות שלהם ולעובדה שיש לך את כל הסיבות להרגיש כל מה שאת חשה קשורות גם בהורמונים שאת מקבלת. שלא תביני לא נכון. הכל מחובר ואמיתי רק העוצמות חזקות בהרבה בגלל תוספת ההורמונים...אז סילחי לעצמך וקבלי את עצמך ובקרוב מאוד תקבלי גם את ילדך... שירלי
 

boob24

New member
טלי , תודה על מכתב כה מרגש

תודה על הדרך בה ביטאת את מה שבליבנו
אני יודעת שמגדת העתידות צודקת וזמנך יגיע ואיתו התקווה בשביל כולנו.
מחזיקה אצבעות שהמתנה תגיע במהרה.
 

EAMA

New member
טלי היקרה היי

טלי יש לי ילד בן שמונה וחצי, ורק כשהיה בן 5 נקלטתי, זה לאחר הזרעה, לא האמנתי, כמעט התייאשתי בסוף זה הגיע ובגדול. הילדה שלי בת 3 עוד מעט... ואין לך בכלל מה לדאוג,בסוף זה מגיע, ותצחקי על התקופה הזו. מחזיקה לך אצבעות, מאחלת לך שלא תתייאשי. הסוד הוא לא להיות לחוצים, ותראי איך הכל יזרום. בהצלחה מחכה לבשורות טובות לינוי...|ככ|
 
למעלה