אבא שלי נפטר

[SABI123]

אבא שלי נפטר

לפני שבועיםצ ככה בפתאומיות אבא שלי מת אף אחד לא היה מוכן לזה יומים לפני הוא חיתן את אחי הקטן. עברו כבר שבועים ואני לא מפסיקה ליבכות . אומים שאלוהיםעשה איתו חסד כי הוא לא סבל . אבל איזה זכות היתה לו לקחת אותו ככה עד שסוף סוף יש לו נחת כל הילדים שלו לסודרים ונשואים . אני כל כך כועסת כי שבוע לפני רבתי איתו אני היתי זאת שאף פעם לא הסדרה איתו ואני מצטערת שאני לא אמרתי לו כמה אני אוהבת אותו . איך ממשיכם לחיות נכון יש ילדים ובעל ועבודה אבל זה לא מנחם. מה עושים חגית

 

[טלטל אמא של ליאור]

היי חגית

ראשית אני משתתפת בצערך. אני יודעת שמעבר לעובדה שקשה לך המוות הפתאומי של אביך קשה עוד יותר הידיעה שרבת איתו לפני ולא הספקת לומר לו מילים מחממות וטובות אולי,ורק אולי אני יכולה לחזק אותך בכך שאת יכולה בכל רגע נתון לדבר אליו,מכל פינה בבית בכל שעה ולשפוך את ליבך. הוא שומע . אני בטוחה בכך. אני חושבת (לפחות מתוך נסיוני) שבמשך החודש הראשון .אבא נשאר בבית או לפחות הוא "זמין "יותר להיות לצידכם. אני קברתי את אבי לפני בדיוק חודש. אתמול בערב הייתה האזכרה והיום בבוקר עלינו לגילוי מצבה. ואני הרגשתי אותו בכל החודש הזה בבית. כל מיני דברים קטנים שקרו ככה פתאום ואני יודעת שזה היה הוא. והיום אני מרגישה שהוא המשיך הלאה והוא כבר לא איתנו בבית (אויל אני טועה אולי הוא עוד נשאר אני אישית לא מרגיש בו).תנצלי את השבועיים הקרובים לדבר אליו.בקול,והרבה. ואיך ממשיכים לחיות למרות שיש לך משפחה משל עצמך בעל ילד.....? אין לי מושג. מנסה למצוא את הפיתרון בעצמי

 

[מילואימניק ממי]

שלום

קודם כל תנחומים... אם אפשר לקבל להגיד הרבה באמת שאין מה... להגיד מה אני חושב על הסיפור שלי ? אבא שלי היה נורא חולה וקשה לחשוב שהיום הסבל הוא מנת חלקם של רבים ובמיוחד המבוגרים שביננו, הכאב והסבל פשוט גרמו לי לבקש מאלוקים, זה נורא להגיד, פשוט תרחם עליו, תקח אותו... והוא לקח... זה כואב זה יכאב אבל הכאב יחלוף דווקא בכח החיים שיש סביבך מה שלי לא היה בשעתו, אל תתבלבלי וזה לא צריך לעשות יסורי מצפון כי מה שנשאר כשהכאב חולף זהו הגעגוע שהולך ותמרחב עם השנים.. אמרת שהוא היה בשיא של החיים שלו ? חיתן את הילדים ? היו לו נכדים ? זה מה שתזכרו ממנו את הימים היפים האלו... אני לצערי זוכר רק סבל, אדם מבוגר שנאבק במחלות ובכדורים תאמיני לי שזה לא מה שהייתם רוצים לזכור... נראה לי שהם צודקים אלה שאמרו שאלוקים עשה איתו חסד זה היה טוב בשבילו נכון שהחסד איתו גרם לפקיעת מיתר בלב שלנו וזה כואב אבל כמו שאמרה טלטל בחודש הראשון הנשמה נשארת כאן עם המשפחה גם לה קשה הפרידה וכשנפטרים הם סולחים ומבקשים סליחה אז תדברי איתו הוא שומע, תגידי שאת סולחת ותבקשי סליחה בעצמך, תספרי לו הכל, תאמיני לי הם יודעים ומרגישים הכל שם למעלה... עצם הכאב בליבך אומר שהוא חי, חי בתוכך, עד עכשיו הגוף שלו נשא אותו מעכשיו אתם אלו שנושאים אותו בן אדם לא מת הוא רק נפטר, יוצא מחדר זה ועובר לחדר הבא רק דלת סגורה מפרידה בין החדרים... היום אחרי חמש שנים אני יכול להגיד שאצלי הכאב עבר, אני יודע היום שזה היה רחמים פשוטים שבאו לנתק את חוט הייסורים והרחמים הם עוד יותר גדולים שכלא מביאים אותך בכלל אליהם... הגעגוע והזכרונות נשארים ומתרחבים לחלקים היפים של החיים... הנחמה בא תבוא איתך