כן, אבל אתה לא קובע!
והכל יכול להיות. אם יש אז מה עם כל העוולות, למה צדיק ורע לו, למה מתים ילדים בני שנתיים ממחלות ומרעב? למה הייתה השואה? ואולי אין? בסה"כ אנחנו מאמינים (או לא) במה שנח לנו או כפי שחונכנו. אם אתה חושב (מרגיש) שיש, אז בודא שיש לך את האלהים שלך. אבל אם אני לא חושב ומרגיש שיש, אז אין לי, ואני לא יכול להאמין בזה שלך. ואולי אין? ואולי אתה לא מוכן להתמודד עם זה שאין? כי מה יהיה לנו אחרי שנמות? הרי הדת (כל דת) מספקת פתרונות שכל כך נעים ונח להאמין בהם. בקיצור, להיות נאור ופתוח, זה להיות מוכן לקבל כל אפשרות. לא רק אחת. אז אני אומר: אולי יש ואולי אין. אני לא יודע.